הסתלקותו אמש של פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הותירה אחריה חלל רוחני עצום ואבידה גדולה לעולם היהודי כולו, ובפרט לעולם הישיבות ובני התורה שנותרו כעת כצאן ללא רועה.
מלבד גדלותו התורנית העצומה ושיעור קומתו הרוחנית של מרן פוסק הדור זצ"ל, זאת לצד בקיאותו בכל מכמני התורה, הוא היווה גם מוקד לדברי חיזוק ולברכה לאלפים ורבבות מכל רחבי העולם שהידפקו על דלת ביתו הצנוע, וכן אוזן קשבת ומשיבה לשאלותיהם ולספקותיהם של רבים. החל מצורבי התורה בני תשחורת צעירים, ועד "בעלי בתים" ישישים ובאי בימים שנהנו מהרב עיצה ותושיה.
אך בעיקר, היה מרן הגרי"ש זצ"ל, מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית הנאמנה. הוא זה שעמד על המשמר מפני הפגיעה האפשרית בכרם ישראל סבא, הוא זה שהגן בחירוף נפש מפני הנסיונות הרעים של אלו הרוצים חלילה להצר לעולם התורה, הוא זה שחתך במו פיו ובמחשבתו הטהורה גורלות של ממשלות, הכרעות הרות גורל וכבדות משקל בציבוריות הכללית והחרדית הונחו לפתחו, כשבשניה אחת הוא מכריע את הכף ופוסק לכאן או לכאן.
החור שנפער עצום הוא, אולם, לא אלמן ישראל, וליהדות הנאמנה נותרו גדולי תורה הממשיכים להנהיג בעיני הבדולח ובראייתם הזכה והתורתית את עם ישראל, ובכך יוצרים חוליה נוספת ומרכזית בשרשרת הדורות.
הראשון והמרכזי שבהם הינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, הנחשב ליורשו הטבעי והבולט של מרן פוסק הדור זצ"ל. מזה מספר שנים ובפרט לאחר פטירתו של מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל, הוטלה מעמסת עולם הישיבות והכוללים על כתפיו הצנומות של גאון הדור הרב שטיינמן שליט"א.
מדלת ביתו הקט ברח' חזו"א 5 בבני-ברק ניתן לראות לאורך כל שעות היממה כשהם יוצאים ונכנסים - ראשי ישיבות וכוללים, רמי"ם לצד עסקנים, ואישי ציבור לצד פשוטי עם בשאלות קשות והתיעצויות דחופות. מרן ראש הישיבה בן ה-98 מאזין בנחת, מנתח את הדברים ומשיב במתינות לכל אחד מהם כאילו אין לו בעולמו כרגע אלא את השואל אליו הוא מתייחס כבן יחיד ממש.
כשהוקמה תנועת "דגל התורה" בשנת תשמ"ט (1989), צירף מרן הרב שך זצ"ל את ראש הישיבה הרב שטיינמן כחבר מן המניין למועצת גדולי התורה, שהינה הגוף הרוחני המתווה את דרכה הפוליטי של המפלגה הליטאית. כאמור, מיד לאחר פטירתו של הרב שך, הפך הרב שטיינמן לדומיננטי יותר והיה לאחד המנהיגים הבולטים בציבור הליטאי כאשר הכריע בבפועל בשאלות הרות גורל לצידו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
ראש הישיבה של כולם
בשנים האחרונות משמש הרב שטיינמן כנשיא בפועל של עולם הישיבות, כאשר רובן של ההכרעות החינוכיות והתורניות מובאות לפתחו.
בנוסף, הקים ראש הישיבה רשת כוללים לאברכים בנשיאותו בשם "עטרת שלמה" כאשר כיום לומדים בהם למעלה מ-2500 אברכים ובני תורה.
השקפתו האידיאולוגית, פוליטית, של מרן ראש הישיבה נחשבת יחסית למתונה יותר ופרגמטית, אם כי ישנם רבים הטוענים כי ישנה הגזמה בתיאור זה. מרן ראש הישיבה, מינה לפני כעשור את מקורבו הרב מרדכי קרליץ לשמש כחבר בועדת טל וכן לחתום על אמנת כינרת בה קיימו אישים חילונים וחרדים בכירים דיאלוג משותף במטרה להגיע להסכמה ביחסים בין הצדדים.
הדבר, קומם עליו בשעתו חוגים מסויימים הן מקרב 'העדה החרדית' והן בתוך דגל התורה שיצאו כנגד היוזמה כשהדברים באו אף לידי ביטוי במאמרים חריפים בבטאון דגל התורה "יתד נאמן".
לדברי מקורבים, ראש הישיבה גם נתן "הסכמה שבשתיקה" להקמת "הנח"ל החרדי" מתוך תפיסה כי הדבר יביא פתרון של ממש לבעיית הנושרים מה שבדיעבד התברר כנכון.
ראש הישיבה מרבה לדבר בשיחותיו התורניות בארץ וברחבי העולם היהודי על הצורך באחדות והשלום בין איש לרעהו ובין אדם לחברו, "הדבר הנחוץ הינו מידות טובות המובילות לתורה ויראת שמיים" - הוא מדגיש בכל עת.
אחד ממקורביו מסביר, כי הנהגתו של מרן ראש הישיבה מורכבת. מחד, הוא נחשב לאיש של שלום הבורח ממחלוקות כמו מאש ומעדיף תמיד את נסיונות הפשרה והגישור, אך מאידך, בדברים עליהם חושב שיש להאבק, הן מול הציבור הכללי והן בתוך הבית פנימה, מרן הגראי"ל נלחם ונאבק כארי ללא חת כאשר הוא עומד על קוצו של יו"ד ואינו מוותר כמלוא נימה.
סדר יומו של ראש הישיבה בלתי נתפס. לפנות בוקר, בשעה 4 מוסר הרב שטיינמן שיעור בביתו למספר מצומצם של מקורבים בלבד. לאחר מכן הוא מתפלל תפילת שחרית ב'הנץ החמה', כשמיד לאחריה ה'ראש ישיבה' מקבל קהל לעצה וברכה.
לארוחת הבוקר, אוכל ראש הישיבה רק דייסה המורכבת מפרורי לחם עם חלב, ומיד לאחר מכן יוצא לשמש כסנדק בבריתות. בשעה ששב לביתו הוא מקבל ילדים המגיעים מתלמודי התורה בכל רחבי הארץ - לבחינות .
ספרו הלמדני המעמיק "איילת השחר" כמו גם רשימת שיחות המוסר וההשקפה, נחשבים לשם דבר בעולם הישיבות.
בחודשים האחרונים עמדה דמותו של ראש הישיבה בעין הסערה הציבורית, כאשר באישורו מונה מקורבו איש העסקים שמעון גליק ליו"ר הדירקטוריון של עיתון "יתד נאמן" ובכך סימן בעצם את דרכו החדשה של העיתון הוותיק.
לסיים את הש"ס בכל שנה
השני, יחד עימו, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שהינו חתנו חביבו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל. מרן הגר"ח קנייבסקי ממעט בדרך כלל מלעסוק בבעיות השעה העומדות על הפרק, ואינו עוסק בשאלות פוליטיות פנימיות כמו גם בסוגיית היחס לשלטון החילוני.
סדר יומו של מרן הגר"ח, כולל בעיקר שעות לימוד רצופות וזמני קבלת קהל בהם מגיעים המונים מכל רחבי הארץ, דתיים לצד חילונים, אשכנזים לצד ספרדים - לקבל את ברכתו של הרב.
הגר"ח בקיא בש"ס ופוסקים, הלכות ומדרשי חז"ל, ונחשב לגאון תורני מופלג ועצום שמידי שנה מסיים את כל הש"ס - בבלי וירושלמי, כולל כל המדרשים.
הגר"ח קנייבסקי (צילום: שוקי לרר)
מאז החלשותו של חמיו מרן הגרי"ש זצ"ל מפנה חתנו הגר"ח את כל השאלות בנושאים ציבוריים המגיעים לפתחו, אל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א. בנוסף כתב מרן הגר"ח מכתב חד משמעי ויוצא דופן בנחרצותו בו מסביר כי הנהגת הדור כיום הינה אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א ואין להרהר אחריו.
'לא' לפשרות וויתורים
השלישי, הקורא במובן מסויים תיגר על מנהיגותם של הראשונים, הינו מרן הגר"ש אוירבך שליט"א, ראש ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים.
הרב אויערבך בן ה-84 הינו בנו הבכור של מרן פוסק הדור הגרש"ז אוירבך זצ"ל ונחשב לאחד מתלמידיו הנאמנים והקרובים ביותר של מרן הגרא"מ שך זצ"ל. הוא היה מבאי ביתו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
כאשר הוקמה דגל התורה על ידי הרב שך, בשנת תשמ"ט נקרא הרב אוירבך לכהן במועצת גדולי התורה של התנועה.
הרב אוירבך נחשב מממשיכי הקו ההשקפתי של הרב שך והינו דוגל בשמירה קפדנית של המסורת בכל ענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא נחשב שמרן, והוא מתנגד חריף להקמת מכללות אקדמיות לחרדים וכן להתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. הוא התנגד להקמת הנח"ל החרדי, וכן לחוק טל ולכל צורה של שירות צבאי או אזרחי.
תלמידיו של הרב אוירבך רואים בו את ממשיך המסורת ההשקפתית של הרב שך והרב אלישיב זצ"ל ומסרבים לקבל גישות אחרות של מנהיגים רוחניים שונים הדוגלים לדבריהם בפשרות ובויתורים.
לדבריהם, הדבר מתבטא בכל המישורים - החל מהגיוס לצבא ושאלת העצמאות של החינוך החרדי וכלה ביחס של עולם התורה הליטאי לחסידות חב"ד, לתנועת ש"ס, ל'חרדים החדשים' היוצאים לשוק העבודה ולספסל הלימודים במכללות, וכן ביחס לשבועונים.
מאז "ההשתלטות" של אנשי ההנהלה החדשה הנשמעים להוראותיו של הרב שטיינמן על "יתד נאמן", הקימו אנשיו של הרב אוירבך את עיתון "הפלס" הדוגל בקו השקפתי שמרני בדרכו של הרב שך.
רק ימים יגידו האם אפשר יהיה לגשר על הגישות השונות והאם אנו בדרך לפיצול של ממש בעולם הליטאי, כשהנהגת הדור תתחלק בין ירושלים לבני ברק.
