"היוזמה החרדית" לפתרון סוגית הגיוס

קבוצת חרדים, שהחליטה להרים את הכפפה ולנסות לקדם דיון מוסדר בסוגיה, ניסחו מסמך עקרונות שאמורים להוות נקודות פתיחה מוסכמות מהם ניתן יהיה לצאת אל הדרך ולגבש פיתרון.

את המסמך, אותו הם מכנים "היוזמה החרדית", הם מפרסמים באמצעות רשת האינטרנט, פייסבוק, ורשתות חברתיות אחרות. במכתב שמצורף למסמך הם מצביעים על מהות הבעיה: "מבחינת הציבור החרדי, לומדי התורה הינם המגינים הרוחניים של העם בישראל וגיוסם הינו קו אדום בלתי עביר ועקרון בלתי ניתן לפשרות (כהתבטאותו של החזון אי"ש: "יהרג ואל יעבור").

"מנגד, סוגיית אחוזי הגיוס הנמוכים של הציבור החרדי לשירות צבאי מעוררת כעס רב ותחושות קשות בציבור הכללי".

אין פתרון של 'כאן ועכשיו'

הם קובלים על הדרך בה הדברים מתנהלים כעת וכותבים כי "עלינו לזכור, כי פולמוס המתמשך 46 שנים בלתי ניתן לפתרון של "כאן ומיד". עלינו להיות חכמים ולא רק צודקים, לפעול באורך רוח ולא בשיטת 'יקוב הדין את ההר'. אנו מתריעים בשער: כל פתרון לבעיה זו בצורה של כפיה ובאופן בלתי מוסכם עלולים לגרור למלחמת אחים אשר תסכן את הקיום המשותף של העם בישראל".

עוד הם מוסיפים ואומרים כי העקרונות המנוסחים אינם מתיימרים להציב פתרון ברור ומוגדר אלא להציב נקודות פתיחה לדיון הגיוני ותרבותי בסוגיה הסבוכה: "מסמך זה אינו מגיש פתרונות לבעיה סבוכה זו. הצעת אמנה זו מציגה חמישה עשר עקרונות יסוד להיות מוסכמות על כל הצדדים. הסכמה על עקרונות אלו הינה דרך המלך למציאת פתרונות לבעיה עצומה זו. תוך דילוג על העמדות הממוקשות מחד והתמקדות בשמירה על האינטרסים של הצדדים מאידך".

ללא הסכמה על עקרונות יסוד לא נתקדם לשום מקום

"עלינו לזכור כי ללא הסכמה על עקרונות יסוד כלשהם, הסוגיה הטעונה כל כך לא תוכל להתקדם לכיוון פתרון. להיפך, היא תעמיק את ההתבצרות וההתחפרות של הצדדים ותהרוס כל סיכוי להסדר. הסכמה להצעות אלו מחייבת ויתורים על מוסכמות מחשקות, שטחיות ושאינן עקרוניות, ומצריכה נשיכת שפתיים כואבת הן מהציבור החרדי, הן מהציבור הכללי והן מרשויות המדינה השונות".

המסמך, בעל חמשה עשה העקרונות, מנוסח היטב ומצליח לגעת בנקודות עמוקות העומדות בבסיסם של דברים. כבר בעיקרון הראשון ניתן לראות את מהות הפער התפיסתי בין הצדדים. העיקרון הראשון אמנם קובע כי "מוסכם כי: על כל אזרח מוטלת החובה לשרת ולשאת בעול הקיום של העם בישראל", אך בהערה מסוגרת המצורפת אליו הם מציינים ש"הגדרות של חובת השירות למדינה ובמסגרת הצבא לא מקובלת על רוב החרדים והגדרה של שירות ע"י לימוד התורה אינו מקובל על רוב הציבור החילוני".

ההכרה במדינה - לא רלוונטית

עקרון מעניין נוסף וראוי לציון הינו העשירי במספר, בו נאמר: "מוסכם כי: חובה השירות תקפה לכל אזרחי ישראל יהודים כערבים. לעניין זה אין משמעות מעשית לסוגיית ההכרה במדינת ישראל ובמוסדותיה. חובה מוסרית זו חלה בין אם האזרח בעל השקפת עולם: ציונית, פוסט-ציונית, לא-ציונית או אנטי-ציונית". הניתוק שנעשה כאן בין השקפת העולם וההכרה במדינה לבין חובת השירות עשוי להקל במידה ניכרת את הדרך אל הפיתרון. חובת השירות הופכת כאן מסוגיה "ערכית", שהיא כמעט ובלתי פתירה, להסדר טכני של שיתוף פעולה בין אזרחים החיים בארץ אחת.

בשאר העקרונות מנסים המחברים, בין היתר, לסלק מכשולים רגישים המקשים את ההתמקדות בסוגיה העיקרית. הם קובעים, למשל, כי "כל שירות צבאי או אזרחי אסור שיבוא על חשבון ערכיו ורמת דתיותו של המתגייס ו/או יביא לשינוי מהותי בתפיסת עולמו".

עיקרון נוסף, שנראה כי בא בתגובה לדרישתם של מפלגות הבית היהודי וישראל ביתנו, קובע כי "אין לכרוך את פתרון סוגיית שירות הציבור החרדי יחד עם סוגיית שירות הציבור הערבי". עוד הם מרגיעים וקובעים כי "סוגיית חובת הנשיאה בעול השירות לנשים לא ידון בהקשר זה"

בתוך כך, ל'כיכר השבת' נודע כי מחר, (רביעי) מתכננים הפעילים שעומדים מאחורי היוזמה, הקמה של מאהל במתחם הרכבת בתל אביב, שם יציגו את הצעתם לפתרון הסוגיה