האם 'המשאל הכלכלי' מוטה כנגד חרדים?

לדברי העומדים מאחורי המיזם החדש, "המשאל הוא ההמשך הטבעי למחאה הציבורית הרחבה שהתחילה בקיץ שעבר וגועשת ברחובות בקיץ הזה. הוא מאפשר פעולה ציבורית רחבה ומשותפת, בה אנחנו מתרגמים ביחד את הצדק חברתי מקריאות כיוון ערכיות - לתכניות מעשיות"

"לשם כך בנינו פלטפורמה שוויונית, פתוחה, הוגנת להצבעה המונית על שאלות כלכליות תקציביות. פנינו לכל קבוצות המחאה, למכוני מחקר, לחוקרי מדיניות חברתית ולציבור הרחב וביקשנו שיציעו הצעות לתיקונים חברתיים כלכליים. ההצעות האלה עומדות לבחירת הציבור במשאל"

במשאל ישנם 12 נושאים בהם הוא עוסק: פריפריה, הפרטה, תעסוקה, השתתפות בנטל הכלכלי, חינוך, דיור, תחבורה, יוקר המחיה, איכות הסביבה, תרבות ומורשת, בריאות ואוכלוסיות מוחלשות. יוזמי המשאל, הציגו לצד כל תחום מספר יוזמות חברתיות, ועלותם הכלכלית למשק הישראלי.

הנשאלים יבחרו ביוזמות אותם הם מעדיפים, ועל ידי כך מקווים העומדים מאחורי היוזמה להביא לגיבוש תקציב חברתי המקובל על חלק גדול מהעם.

נציין, כי בשעות האחרונות קרס האתר בו מתקיים המשאל, לטענת העומדים מאחורי המיזם עקב עומס כבד על השרתים.

המיזם מוטה כנגד המגזר החרדי

בפרויקט ההסברה 'דוסים' טוענים, כי למרות הרצון להראות כביכול מדובר במשאל אובייקטיבי - המיזם מוטה באופן ברור כנגד המגזר החרדי.

לדוגמא, הם מציינים את העובדה שבעוד שההצעה להארכת יום הלימודים מוגדרת כ'ללא עלות', ביטול מתן 'תנאים מיוחדים' למגזר החרדי מוגדרת כחסכון של מיליארד ש"ח לקופת המדינה.

ב'דוסים', הביאו מספר נקודות שצוינו במשאל הנוגעות למגזר החרדי, ואשר מרמזות לדיבריהם על כך שמאחורי הניסוח מסתתר צד פוליטי מסוים.

"הקהילה החרדית כיום מקבלת שלל הטבות". נכתב במשאל, "חלקן הטבות ישירות, כמו למשל מימון ישיבות ומלגות לאברכים, וחלקן הטבות עקיפות דרך מנגנוני רווחה התפורים למידותיה של הקהילה החרדית, כגון הטבות דיור והנחות בארנונה".

"הגבלת המימון ללימודים בישיבה ל-4 שנים וביטול התנאים המיוחדים הניתנים לקהילה יחסכו כ-1 מיליארד ₪ לקופת המדינה".

במשאל הביאו מספר סיבות מדוע לבטל את ה"הטבות המיוחדות" שמקבל המגזר החרדי.

• אין סיבה להעדיף את הקהילה החרדית על פני כל קהילה אחרת.
• ההטבות מכבידות על המשק מצד אחד ומנציחות את העוני מן הצד השני.
• לפי דוח המועצה הלאומית לכלכלה, ההטבות הן מהגורמים העיקריים המונעים מגברים חרדים לעזוב את הכולל ולהצטרף לשוק העבודה
• .הקהילה החרדית תהיה זכאית למלוא השירותים הסוציאליים שלמדינת ישראל יש להציע, כמו כל אזרח אחר, אלא שהזכאות תהיה תלויה במיצוי כושר השתכרות

"לא כל תלמידי הישיבות עילויים"

במשאל, מתייחסים גם לתקציבי הישיבות, וכותבים: "לא כל 110 אלף תלמידי הישיבות הם עילויים – תרומת הרוב לעולם התורה החרדי אינה ברורה. לעומת זאת, למשק, לחברה הישראלית ואולי אף לחרדים עצמם, יש הרבה מה להרוויח משילוב החרדים בשוק העבודה".

ומציעים: "על מנת לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל, אנחנו מציעים לא לבטל לחלוטין את מימון הישיבות אלא לאפשר ארבע שנות לימוד בישיבה לכל אזרח המעוניין בכך, בכפוף להסדרים שיקבעו לגבי שירות צבאי, למשל שלילת קצבאות למי שלא ישרת. בנוסף אנו מציעים לשמר מימון לימודים לטווח ארוך יותר למכסה של עילויים ומתמידים שיוכיחו הישגים משמעותיים".