במהלך חודש מאי 1996, לקראת הבחירות הישירות לראשות הממשלה, התבקשתי לארגן פגישה בין הרב הגאון חיים קנייבסקי לבין בנימין נתניהו. הפגישה היתה אמורה להיות סודית ולהתקיים בביתו הצנוע של הרב בבני ברק. משנמסר לרב כי ראש הממשלה עומד להגיע, הוא עטה על עצמו את מעיל השבת שלו. שאלתי את הרב לפשר המעשה והוא הסביר שכך ראוי לעשות משום כבוד המלכות.
נזכרתי באותה פגישה על רקע הפרסומים המתרבים והולכים בתקשורת בעניין המלצותיה של ועדת פלסנר בנושא בני הישיבות, נושא יסודי ועקרוני הנוגע למהותה הלאומית והדתית של מדינת ישראל. נושא, שלצערי, שורבבו לתוכו שיקולי פוליטיקה, אינטרסים, כספים ומשחקי כוח.
עשרות שנים משכו ידם החברה הישראלית, הכנסת ובתי המשפט מלעסוק באופן ממוקד בסוגיית הפטור שניתן לבחורי הישיבה שתורתם אומנותם. רק בימי בחירות נזכרו פוליטיקאים ציניים, ששנאת חרדים היא מטבע עובר למצביע ושעל גבם של החרדים עשו הון פוליטי כביר.
הפעם, להבדיל מפעמים קודמות, סוגיית הפטור לבחורי הישיבה מעלה אל פני השטח דיון מהותי, שחובה על כל הצדדים להתייחס אליו בכובד ראש. זו לא רק פוליטיקה, שיש הרבה ממנה, זוהי התעצמות תחושת הפער בין הזכאות לטובות ההנאה שהמדינה מעניקה לבין החובות המוטלות על כלל האזרחים כלפי המדינה.
במדינת ישראל התעצבה חילוניות אידיאולוגית. החילונים אינם מוכנים לקבל בהכנעה, כמו בעבר הלא רחוק, את ההגדרה של חוטאים פורקי עול ומצוות. הם משוכנעים כי הישראליות היא תחליף ליהדות ואין עוד צורך בלימוד תורה ובקיום מצוות כדי להגדיר את הזהות היהודית. לדעתי, מדובר בטעות היסטורית רבת משמעות, אך עם עובדות קשה להתווכח.
רבים בציבור החרדי בחרו לחיות חיי מצוקה גשמית כדי לקדש את חייהם בלימוד תורה. על פי אמונתם, אין משמעות דתית למדינת ישראל ואם היא מצליחה להתקיים אל מול הסכנות, זה בעיקר בזכות לימוד התורה. הערך של לימוד התורה הוא ערך עליון, שעליו הם מוכנים למסור את נפשם כמו שעשו אבותיהם ואבות אבותיהם במשך אלפי שנים בגלות.
לכאורה עימות אמיתי בלתי אפשרי לגישור. למרות זאת לכל הצדדים במחלוקת נהירים נתונים בסיסיים. החילונים מבינים שאי אפשר לכפות בכוח הזרוע השלטונית או הכלכלית את גיוסם של לומדי התורה. ההפך הוא הנכון. ככל שהלחץ יגבר, כך כוח העמידה יתעצם. הנהגת הציבור החרדי יודעת את מחיר האנטגוניזם החברתי שבאי השירות, בעיקר ביחס לאלה שמסתתרים מאחורי גבם של הלומדים באמת, ושאי אפשר לקיים כלכלית את חברת הלומדים בעידן של משבר עולמי. השינוי בחברה החרדית כבר מתרחש בשטח.
לכן יש צורך בהידברות ישירה ואמיתית בין ראש הממשלה לבין ההנהגה הרוחנית של הציבור החרדי. בן-גוריון עשה זאת עם החזון איש. מאז אותה פגישה שתי העגלות כבר מלאות ושתיהן יחד נועדו למשוך את מדינת ישראל להגשמת חזונה הרוחני והחומרי.
ד"ר חיים שיין הוא מומחה לפילוסופיה של המשפט ולתורת השפיטה במכללת שערי משפט. פורסם ב'ישראל היום'.