מחטף? גורמים ברבנות הראשית לישראל, מובילים בימים אלו מהלך להעברת מערך "הכשרות הארצית", מידיה של המועצה הדתית בנתניה למועצה הדתית בזכרון יעקב, למרות שהדבר עשוי לפגוע ברמת הכשרות ובעשרות העובדים, השוחטים והמשגיחים.
בכל עיר בישראל פועלת מועצה דתית, מטעם הרבנות הראשית, האחראית בין היתר על מתן כשרות למפעלים ובתי עסק הנתונים בתחום שיפוטה. בנוסף, הוקם "מערך כשרות ארצית", שנועד לספק משגיחים ותעודות כשרות למפעלים הנמצאים בתחומי שיפוט בהם לא קיימת מועצה דתית, כמו כפרים ערביים וכדו'. הרבנות הראשית מחליטה על מועצה דתית איכותית, שרמת הכשרות בה טובה, ומפקידה בידיה את מערך הכשרות הארצית, והיא זו שמטפלת בנושאי הכשרות של מפעלים רבים שאין מועצה דתית שתעניק להם כשרות.
לפני מספר שנים, המועצה הדתית בנתניה, הנחשבת לכשרות טובה ביותר, מונתה על-ידי הרבנות הראשית לשמש כרבנות "ארצית" לכשרות, ומפעילה תחתיה עשרות משגיחים, הפועלים במפעלים השונים ודואגים לכשרותם.
יו"ר המועצה הדתית בנתניה הוא יהודה כהן, שמונה לפני מספר חודשים לתפקיד לאחר פטירתו של היו"ר הקודם, דב דוברמוביץ' ז"ל. מנהל מחלקת הכשרות ומנכ"ל הרבנות הוא הרב ג'ילבר כהן.
מחטף כשרותי
כעת, גורמים ברבנות הראשית רוצים לבצע מחטף שעשוי להניב רווחים גדולים, וזאת על-ידי השתלטות על הכשרות הארצית, ונתינת כשרות למפעלים בנוהל קבלנות, כך שאברך העובד כשוחט במפעל או כמשגיח כשרות, ומקבל משכורת מכובדת והטבות שונות, ברגע שיעבוד תחת חברה קבלנית, יקבל משכורת פחותה בהרבה ולא יזכה למרבית ההטבות.
אותם גורמים פנו לרב הראשי הרב יונה מצגר ולמועצה הדתית בנתניה, בדרישה להפעיל נוהל קבלנות, אך ראשי הכשרות בנתניה מתנגדים לכך בתוקף בטענה כי חוץ מהעוול המחפיר לעובדים ולמשגיחים, הם יאבדו את השליטה הישירה על העובדים ובנושא רגיש ככשרות מדובר בבעיה לא פשוטה.
בישיבת מועצת הרבנות הראשית שהתכנסה כאשר הראשון לציון הרב שלמה עמאר שהה בחו"ל, העלה הרב מצגר את הנושא לדיון, אך נתקל בהתנגדות.
בפרוטוקול הישיבה שהגיע לידי "כיכר השבת", מצוטט הרב סבג שטען: "אני מתנגד להעברת המערכת שעובדת מזה שנים רק בגלל שבוחשים כל מיני גורמים. אם רוצים לטפל בבעיות הכשרות ישנם מספיק מקומות שדורשים טיפול".
הרב מצגר עצמו אומר בדיון: "אני מסכים עם כך שמערכת הכשרות בנתניה מתנהלת ללא דופי והעומד בראשה ומנהלה הוא הרב ז'ילבר שעובד מצויין, הוא יהודי נמרץ אמיתי ומקצועי, ולכן אני ממליץ שימנו את הרב ז'ילבר כיועץ כשרות בשכר והוא ימשיך לפקח על הכשרות בגוף זה".
"הבעיה הייתה בניהול המועצה הדתית ולא מתפקידו של ז'ילבר", המשיך הרב מצגר. בהמשך דבירו, ציין כי "כמו שאנו הסמכנו בעבר את רבנות נתניה כך אנו יכולים היום להעביר לרבנות זכרון יעקב, וכפי שנמסר לי הדבר הינו גם בהסכמתו של הראשון לציון ואנו נחליט בעניין הזה שוב כבעבר".
זעם בנתניה: "ניסיון נלוז"
לאחר הדיון, התקבלה ההחלטה במועצת הרבנות הראשית לפיה: "מועצת הרה"ר מסמיכה את הרבנים הראשיים לקבוע את זהות המועצה הדתית שבה מערכת הכשרות הארצית תנוהל מבחינה אדמיניסטרטיבית, האם להעבירה לרב מרדכי אברמובסקי ברבנות זכרון יעקב".
יהודה כהן, יו"ר המועצה הדתית בנתניה, מבהיר בשיחה עם "כיכר השבת" כי "ההחלטה לא נובעת משום דבר שקשור למועצה הדתית בנתניה, זה קשור לעניינים פנימיים אחרים". לדבריו, "ניסיון להיתלות במועצה הדתית בנתניה הוא נלוז".
בדבריו, מרחיב יהודה כהן על המועצה הדתית בנתניה ועל מערך הכשרות המיוחד שהקימו שם מאז קיבלו לידיהם את הכשרות הארצית. "הכשרות הארצית מנוהלת ברמה גבוהה ביותר מאוד, הרב שלוש מעניק תעודות כשרות רבות תוך הקפדה גדולה", אומר כהן.
לדברי יו"ר המועצה הדתית בנתניה, "לצערנו, איפה שיש כסף ואיפה שיש כוח אדם ואיפה שיש פוליטיקה וזה בא ביחד עם אינטרסים לא טובים, אז אנשים בוחשים ובוחשים לא טוב".
"יש חברת כח אדם, שמנהלת את הכשרות בארץ", ממשיך כהן, "והחברה הזו, מהרגע שהיא נשאלה שאלות של איכות ושל כמות בצורה מקצועית ורצינית, הפעילה את כל כובד משקלה על מנת לקבל בוס יותר נוח, ולכן הדיון בנושא הזה של הכשרות הארצית הוא דיון של נוחות ואינטרסים שלא קשורים בנושאי כשרות כלל ועיקר".
דבריו החריפים של יהודה כהן מעוררים תהיות רבות, באשר לכוחות והמניעים מאחורי הקלעים העמלים להעביר את הכשרות מהרבנות בנתניה לרבנות בזכרון יעקב.
"אם חפצי כשרות אנחנו", הוא מוסיף לסיום, "הסמכות של הרב שלוש תישאר בידו. אבל אם הרבנות תחליט אחרת, לפגוע במרא דאתרא של נתניה, ולהוציא שם רע שהכשרות שהוא מנהל היא לא טובה, זה עניינה של הרבנות הראשית".
גורמים אחרים בכשרות, אומרים ל"כיכר השבת" כי מדובר פשוט במחטף שמטרתו בצע כסף ושליטה, מאחר וחברה קבלנית עושה כסף על חשבון העבדוים שזוכים למשכורת נמוכה.
התגובות
בכדי לקבל הסבר על הסיבה בגינה הוחלט ברבנות הראשית להעביר את הכשרות הארצית, פנינו תחילה אל הרב חיים המדינגר, ראש לשכתו של הרב יונה מצגר, שמבהיר בפתח השיחה כי מדובר בנושא מקצועי לחלוטין.
לשאלתינו, בדבר הפגיעה הצפויה בעשרות עובדי הכשרות הארצית בנתניה, אומר הרב המדינגר כי "ברבנות נתניה אף אחד מעולם לא התפרנס מהדבר הזה".
לדבריו, "בסך-הכל בקשנו לפני שנתיים מהם לעשות טובה, שרב העיר יחתום על התעודות ועכשיו מבקשים שזה יעבור לעיר אחרת. המשגיחים לא היו קשורים לנתניה, הם עבדו שם לפני שזה עבר לנתניה, ויישארו שם גם אחרי שזה יצא מנתניה, כל המערכת תישאר".
ישנן טענות, הוספנו להקשות, כי מדובר במזימה עסקית ולא בהחלטה שנובעת משיקולים כשרותיים. "קשר עסקי?", נחרד הרב המדינגר, "חס וחלילה, למי יש פה עסקים. בושה וחרפה וחילול השם אם מישהו מעלה זאת על דל שפתותיו, אף-אחד לא מעלה פה דברים כאלו".
המדינגר מוסיף ואומר כי לאחר שיו"ר המועצה הדתית בנתניה נפטר, "התגלה שהמערכת צריכה הבראה, ולכן הוחלט שהיות ויש שם בעיה, זה יועבר לזכרון שם הניהול הוא תקין".
באשר להתנגדות בה נתקל הרב מצגר בישיבת מועצת הרבנות, אומר המדינגר כי "הרב סבג, שהוא ראש אגף ולא חבר מועצה, טען שצריך לשמוע את דעתו של הרב עמאר, ובסוף הוחלט לתת את הסמכות להחליט בנושא לרבנים הראשיים".
"מלכתחילה", מוסיף המדינגר, "נתניה וזכרון יעקב היו מועמדות טובות, והתלבטו בין שניהם, בידי מי להפקיד את הכשרות הארצית, כעת לאחר שזה היה בנתניה, והחלט להעביר את זה לזכרון יעקב".
"כיכר השבת" פנה ללשכתו של הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, בכדי לקבל את התייחסותם להאשמות ולדברים, אך נתקלנו בחומה בצורה.
מיכאל סבג, עוזרו של הרב עמאר, שמע את נושא השיחה, והגיב: "אסור לי להתערב בענייני כשרות, אני מנוע מלדבר בנושא הזה".
הרב יעקב בצלאל חרר, ראש לשכתו של הראשון לציון, אומר לנו: "אני לא יודע מה הולך שם, אנחנו לא מתעסקים בזה, אין לנו קשר לדברים".
ניסיונות "כיכר השבת" לשוחח בנושא גם עם מנהל מחלקת הכשרות במועצה הדתית בנתניה, הרב ג'ילבר כהן, כמו גם עם הרב יעקב סבג, מנהל אגף הכשרות ברבנות הראשית, עלו בתוהו.