הלם בציבור החרדי, לאחר שבית דין ממלכתי בנתניה החליט שלא להכיר בגיור שנעשה בבית דין חרדי מפורסם ומוערך, ואף קבע כי הבית דין פסק בניגוד להלכה לאחר שהוטעה בעובדות ובמסכמים מזוייפים.
בחודש שעבר, כך מדווח יאיר אטינגר ב'הארץ', דחה בית הדין הרבני הממלכתי בנתניה בקשה של אישה להכיר בגיורה שנערך ב"בד"ץ בני ברק", בית דינו של מרן הגאון רבי ניסים קרליץ, וזאת מאחר ולטענתם האישה הצליחה הלערים על בית הדין היוקרתי והנחשב בבני-ברק.
יצויין כי בדרך כלל נהגו בבית הדין הממלכתיים להכיר ולשאר באופן אוטומטי כל גיור שנעשה בבית דין חרדי פרטי, אך כעת, הוסיף ראש ההרכב בבית הדין הממלכתי הדיין הרב יוסף שפירא, שישב יחד עם הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון, וקבע כי יש להכיר רק בגיורים שנעשו בבתי הדין הממלכתיים.
לפי הדיווח ב'הארץ', הפרשה החלה בחודש תמוז בשנת תשס"ט כאשר האישה ביקשה מבית הדין הממלכתי בנתניה להכיר ביהדותה, ולשם כך הציגה תעודת לידה שלה ושל סבתה, אך בדיקת המחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה קבעה כי התעודה מזויפת, ובית הדין דחה בחודש אלול תשס"ט את בקשתה.
בעקבות כך פנתה האישה לבית הדין הרבני בבני-ברק, מבלי להציג בפניו את שאירע בבית הדין בנתניה. בית דין צדק בבני-ברק החליט להכיר חלקית ביהדותה של האישה וקבע כי עליה לעבור הליך "גיור לחומרה", שזהו הליך גיור מקוצר.
לאחר הגיור לחומרה שעברה בבית הדין בבני-ברק, שבה האישה לבית הדין הממלכתי בבקשה שיאשר את יהדותה ובכך יתאפשר לה להינשא עם כהן, מאחר ולפי ההלכה גיורת אסורה בנישואין עם כהן, אך האישה טענה כי מאחר והכירו ביהדותה הרי שמותר לה להינשא לכהן היות והיא יהודיה מלידה.
בית הדין הממלכתי שב ודחה את בקשתה, כאשר הוא מוסיף ביקורת קשה נגד בית הדין בבני-ברק, וטוען כי אין באפשרותו לקבוע על סמך אילו מסמכים קבע בית הדין בבני-ברק את קביעתו, וזאת מאחר וכבר התברר כי האישה "נקטה בדרכים שקריות להטעות את בית דיננו, ויכול להיות שגם את בית הדין בבני ברק סובבה בכחש, ולכן סמכו על דבריה שהיא יהודייה וערכו לה רק גיור לחומרה", כתבו הדיינים.
"בין כך ובין כך", הם מוסיפים, "אין ספק שבית הדין אינו יכול לסמוך על המסמך, המזויף מתוכו, הקובע שהמבקשת צריכה לעבור גיור לחומרה ומתבסס על ההנחה שהיא ספק יהודייה, בעוד שהדברים ברורים שהמבקשת אינה יהודייה כלל".
הדיינים בבית הדין הממלכתי הוסיפו וקבעו כי בניגוד לנהוג, יש בסמכותם לערער על הפסק שניתן בבית דין צדק בבני-ברק, מאחר ובית הדין "טעה בעובדות" היות וברור שהוא הוטעה על-ידי אותה אישה.
כאמור, הדיינים אף הוסיפו וקבעו כי בנושאי הגיורים, ידו של בית הדין החרדי על התחתונה. הדיין שפירא כתב על-כך כי "במקביל לבתי הדין המיוחדים לגיור, צצו בארץ בתי דין פרטיים העוסקים בגיור. חלק מקפידים על דרישות ההלכה וחלק פחות, ויש שאינם מקפידים כלל. מי שרוצה באמת ובתמים להתגייר, ורוצה שלגיורו יהיה תוקף גם על פי חוק, יתגייר בבתי הדין האמונים וממונים על נושא זה ולא באותו בית דין".
הפסק הממלכתי הנוכחי, מהווה שלב נוסף במאבק בין הממלכתיים לזרם הרבנים החרדים בנושא הגיור, לאחר שלפני מספר שנים ביטל הרכב דיינים חרדי בבית הדין הרבני הגדול, בראשות הדיין הרב אברהם שרמן, את אלפי הגיורים שנעשו בבתי הדין הממלכתיים לגיור בטענות לבעיות הלכתיות וזיוף גיורים, אך לאחרונה בג"ץ ביטל את פסק הדין ומתח ביקורת חריפה על הדיין הרב שרמן.