היום (ראשון) מלאו ימי השבעה להסתלקות אחד מראשי הישיבות המיוחדים בדור, ראש הישיבה בה"א הידיעה של היהדות הספרדית. ראש הישיבה שתלמידיו ממלאים את היכלי הישיבות, בהם ראשי ישיבות, רבנים ודיינים - ר' ניסים טולדנו.
בימים הקשים של העליה מארצות המזרח וצפון אפריקה, הוא עמד, תמך וסייע כאב רחום לכל פונה, לכל נזקק. רבים היו אילו שלא היה להם אף משענת קנה רצוץ לסמוך עליה והוא עמד שם בשעת דחקם, כאותו מלאך המכה על קודקודם ואומר - גדל.
עולם הישיבות הספרדי חב לו חוב עצום, אלפי-אלפי אברכים ובני ישיבות עברו אצלו בישיבת שארית יוסף בבאר יעקב באותם הימים הקשים, ור' ניסים היה תומך ומסייע, הכל בכדי שאותו תלמיד שעלה לבדו, באין לו מכיר, לא יפול ולא ישבר.
כולם היו בניו, כאב ממש היה רוכש להם בגדים מכלכלם ומפרנסם בכדי שיוכלו לשבת על התורה ועל העבודה בביטחה - כך ולא אחרת גודל דור בני התורה הנוכחי!
כעת במלאות השבעה, כיכר השבת מגיש, קווים לדמותו הגדולה.
מגזע אראלים ותרשישים
הרב ניסים טולדנו נולד בשנת התרצ"ב למשפחה מגזע אראלים ותרשישים מרבני העיר מקנס במרוקו, לאביו רבי יוסף טולדנו ולאימו ע"ה ביתו של ראב"ד מקנס, רבי רפאל ברוך טולדנו זצ"ל.
בהיותו בגיל 9 נפטרה עליו אמו והוא עבר להתגורר בבית סבו הגדול, שם עוצבה וחונכה אישיותו הדגולה. סבו ר' רפאל ברוך שלחו כבר בהגיעו לגיל 12 לישיבה במרוקו, אך באחד מן הימים הגיע שד"ר מלונדון בכדי לאסוף כספים ראה הוא את הנער שעדיו לגדולות ולקחו עימחו לונדונה לישיבתו של הרב משה שניידר זצ"ל.
בישיבתו של הרב שניידר עשה ניסים הצעיר חיל ונודע כבור סוד שאינו מאבד טיפה. במשך ימים ולילות עמל ויגע בתורה עד שפקע שמו כאחד מן המצויינים שבישבה.
שמו הטוב עשה לו כנפיים ופתח את שערי ישיבות אנגליה בפני צעירים מרוקנים נוספים שחשקה נפשם בתורה בסגנון ליטאי. כעבור שנתיים עבר ניסים לישבת גיטסהד ושם התאבק בעפר רגליהם של ראשי הישיבה.
באחד מן הימים פגש סבו הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו את הרב מפוניבז' וסיפר לו כי יש לו נכד הלומד בגייטסהד, מרן ביקש מהסבא כי ישלח את נכדו לישבה החדשה שנפתחה בארץ הקודש, והוא מבטיח כי ישמור על נכדו כבבת העין.
בשנת תשי"ב הגיע רבי ניסים טולדנו לישיבת פוניבז' ובמשך שלוש שנים יגע בתורה עד לנישואיו
פוניבז' לעדות המזרח
בהגיעו לפירקו דובר בו נכבדות והוא שודך עם נכדתו של הגאון רבי אברהם הררי רפול זצ"ל מרבני ירושלים. מספרים כי כבר באחת הפגישות סיפר ר' ניסים למשודכת כי חלומו הוא להקים ישיבה כמו פוניבז לבני עדות המזרח, ושאלה האם תהיה מוכנה למסור את נפשה למען הקמת עולה של תורה...
לאחר נישואיו המשיך לשקוד על תלמודו בהיכל כולל פוניבז', והיה יושב ולומד בהיכל הכולל מבוקר עד ערב. באותה תקופה שכבר יצא שמעו כאחד מן המיוחד פעל רבות בקרב העולים ממרוקו.
כוחו הרטורי היה רב ולמרות שהיה משוחח באידיש עם רבותיו וחביריו בפוניבז' הוא לא שכח את כור מחצבתו והיה הולך ותר אחרי בחורים צעירים שהיו ראויים להכנס בעולמה של תורה. הוא היה דורש בשפה המרוקאית בפאתוס על מעלתה של תורה, אך כוחו לא היה רק בפיו, אלא היה הולך וחורש את הארץ לאורכה ולרוחבה ואף פעם נעצר על ידי השלטונות באחת מגיחותיו למעברות.
רבי אליהו עצור שליט"א אב"ד ירושלים מספר "בהיותי במרוקו נפשי חשקה בתורה ובחסד ה' גם הצלחתי בלימודי בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה, ראשי הישיבה שנתנו עינייהם בי שלחוני לארץ הקודש שמכתב המלצה בידי להכניסני אחר הכבוד לישיבת 'קול תורה' בירושלים.
לא היה לי מכר ולא היה לי אח, אך שהגעתי לארץ בשלהי שנות החמישים חיכה לי בנמל לא אחר מר' ניסים זצ"ל, הובילני בעצמו ירושלימה והכניסני לישיבה בקול תורה, מי יודע אם לא לו אני חב את חיי התורניים".
סיפור זה הוא אך טיפה מן ים הסיפורים המתהלכים סביב דמותו האגדית של ר' ניסים.
שארית יוסף
באלול תשכ"ד הוגשמה משאת נפשו הטהורה וישיבת 'שארית יוסף' הוקמה בבית הכנסת 'לדרמן' בבני ברק, בתחילה שימשה אך דירה אחת כפנימיה לבחורי הישיבה. בקיץ תשכ"ה נמצא תורם אשר נדבו ליבו והישבה נפתחה בבאר יעקב. פתיחת הישיבה שסימנה את המפנה שחל בשנים שלאחר מכן בכל עולם הישיבות הספרדי.
מסירותו ואהבתו לישיבה היו ללא גבולות, מידי יום היה נוסע בשלושה אוטובוסים בכל כיוון! מביתו שבבני ברק אל היכל הישיבה, עד שעבר להתגורר סמוך ונראה לישיבה.
ר' יהודה בנאים מתלמידיו בשיחה ל'כיכר השבת' על השיעורים הכללים "שר' ניסים דיבר בשיעור הכללי הקירות יכלו להבין, כח ההסבר שלו היה עצום, מחד הוא היה שט בים התלמוד הפתוח לפניו ומאידך היה יורד לפרטי הפרטים ומבאר את הדברים גם לרמתו של אחרון התלמידים.
המאמץ שהיה משקיע בשעת השיעור כללי היה רב והיה ניתן לראות את אגלי הזיעה המבצבים על מצחו שהפכו אצלנו התלמידים סמל ליגיעה בתורה".
מועצת גדולי התורה
כפי שכבר נאמר הישיבה היתה מרכז חייו ואישיותו של ר' ניסים, כל השאר היה טפל. כשהתבקש לפני כעשור שנים להצטרף למועצת גדולי התורה התנה זאת בכך שלא יתחייב להגיע לכל ישיבותיה של המועצה, בכדי שלא יפסיד מקביעות שיעוריו בישיבה!
בניגוד למקובל לחשוב, על פלגנות והשתיכותו הפוליטית לאגודת ישראל ול'מרביצי התורה', תלמידיו מספרים על גאון בתורה שהתרחק מן המחלוקת כמו מן האש.
בכל בחירותיו הכביכול 'פוליטיות' עמדה אך ורק טובת הישיבה לנגד עיניו, והישיבה מעולם לא הלכה עם זרם זה או אחר, הצביון הספרדי נשמר בה בגאון יחד עם למדנות, עמקות ועמל התורה אמיתי.
יש בינינו הזוכרים את מעמד אבן הפינה המרשים לישיבה, בו ישבו בשולחן הכבוד ר' יהודה עדס, הרב עובדיה יוסף ור' ניסים טולדנו זצ"ל. דבר שפתיים אך למחסור.
בתקופה האחרונה נחלש מאוד, ועבר צינתור בליבו, במהלך שבת פרשת 'נשא' הוא צונתר בשנית אך מערכות גופו קרסו והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה. הותיר אחריו את אלפי תלמידיו ושומעי לקחו.