מצב החרדיות בשוק ההייטק לא שפיר בלשון המעטה, הן מועסקות בחברות קבלניות בצורות שונות ומשונות, והשכר נושק למינימום.
גורמים חרדיים ואף כאלה מחוץ למחנה, שזיהו את הפוטנציאל הכספי הגלום בהעסקתם של נשים חרדיות בשכר מינימום, בשוק שבו השכר למפתח תוכנה מתחיל הוא כשכר הממוצע במשק. הצטרפו לחברות הייטק גדולות שפתחו מרכזים בהם מועסקות חרדיות במיקור חוץ (העברת חלק מהפעילויות של ארגון או חברה לקבלן חיצוני נ.ב.).
כך למשל נפתח מרכז התעסוקה במודיעין עילית המופעל על ידי חברת מטריקס גלובל (חברת בת של מטריקס). בנות סימנר נבחרות גויסו לפרויקט חלקן קיבלו הכשרה נוספת והחלו לעבוד בפרויקטים שהוזמנו על ידי חברות הייטק שונות בשכר נמוך ביותר. התוצאה: חברת מטריקס גלובל יכלה לספק יחס עלות/תועלת גבוה ללקוחותיה.
העבודה שנעשית על ידי אותן חרדיות, היא בדרך כלל העבודה השחורה, כגון, פיתוח בסיסי, בדיקות תוכנה מפרכות וכדו'. אין אפשרויות קידום מיוחדות, והתנאים הסוציאליים בסיסיים ופעמים רבות אף נעשית התחכמות עם חוקי העבודה. הכל כדי לתת את המינימלי וההכרחי ביותר.
מעבר לתנאים, סוג העבודה שניתן לעובדות החרדיות והעדר אפשרויות קידום - הבעיה הגדולה של צורת העסקה זו, היא בשיטת ה-Outsourcing (מיקור חוץ) בה היא פועלת. מיקור חוץ הוא שיטת ניהול שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. ואכן כך הוא המצב בפועל, אותן בנות חרדיות בוגרות סמינר, מתעסקות תמיד בפרויקטים שאינן ב"ליבה" של חברות ההייטק וכנראה יקשה עליהן מאוד להגיע לשם אי פעם, גם אם ירצו בעתיד לצאת מחברות מיקור החוץ ולעבוד בחברות 'רגילות'.
נציין, כי ישנן עובדות חרדיות מעטות הלומדות במקביל לעבודתן (ולניהול חיי משפחה מלאים) לתואר במדעי המחשב. עובדות אלו מצליחות ברובן המוחלט להשתלב בשוק ההיי-טק, בחברות 'הרגילות'. לעומתן, רוב מכריע נותר בעבודות מיקור חוץ למיניהם.
בעיה נוספת בשיטה זו, היא העובדה שבכל רגע נתון החברה המזמינה יכולה לסגור את 'הפרויקט' אותו היא מנהלת אצל חברת מיקור החוץ, וכל העובדות באותו פרויקט נותרות בין לילה ללא עבודה. סגירת 'פרויקטים' היא דבר הקורה לעיתים קרובות בשל העובדה שחברות הנכנסות לקשיים, סוגרות פרויקטים במיקור חוץ, משום ששם אין להם הוצאות של עשרות אלפי שקלים פיצויים למפוטרות - כך גם יציבות תעסוקתית אין.
אחרי העסקנים החרדיים, החלו לזהות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בהעסקת עובדות חרדיות חברות חילוניות בניהן חברת "קוולטיסט", שהשיקה את פעילותה במגזר בשנת 2008. אותה חברה לא מתביישת ככל הנראה במודל ההעסקה (גם כן מיקור חוץ) בפרוייקט "מרגליות" שלה, ומפרסמת על גבו האחורי של מגזין "חושבים בדיקות" את הפרסום הזה:
"קרוב יותר, טוב יותר, זול יותר. לא צריך לטוס לחו"ל כדי לבצע בדיקות (תוכנה), פרוייקט מרגליות של קווליטסט מעסיק מעל למאה בודקות חרדיות ומציע את המקצועיות הגבוהה של קווליטסט במודל low cost (עלות נמוכה) מקומי".
הפרסום המגדיר את הבודקות החרדיות כלואו-קוסט, מדבר בעד עצמו. אך בניגוד לפעמים קודמות, הפעם עובדות החברה התקוממו כנגד הפרסום, שלטענתן מבזה אותן, והביאו את הפרסום המשפיל לשולחננו בכדי להעלות את המודעות הציבורית למצבן של 'פועלות' ההיי-טק החרדיות (כהגדרת אחת העובדות החרדיות בחברת מיקור חוץ). למרות שהעובדות הביאו את הפרסום לידיעתנו, הן מצויות בחשש מפני אבדן מקום עבודתן, והן סירבו לתת כל ציטוט לכתבה, לייחוס ושלא לייחוס.
חשוב לציין כי החרדיות העובדות בפרויקטים בשיטת מיקור החוץ - בין השאר ב"קווליטסט" - מקבלות ניסיון תעסוקתי, והכשרה מקצועית חשובה וסביבה חברתית חרדית (בחלקה). אך בניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב לא מדובר ב"חסד" עם אותן עובדות. אכן רוב החברות המעסיקות חרדיות במודל של "קוולטיסט" אכן משלמות להן שכר זעום, אך אינטל למשל מוכיחה כי ניתן להעסיק חרדיות, לשלם להן שכר טוב ואף לקדם אותן לתפקידי מפתח.
תגובת חברת קוולטיסט התקבלה על ידי מנכלי"ת החברה טלי שם-טוב: "קווליטסט החלה בפרויקט מרגליות לפני מספר שנים מתוך מטרה להעסיק נשים חרדיות ולשלבם במעגל העבודה בהיי-טק. עד כה הוכשרו ע"י החברה למעלה מ-100 נשים חרדיות וקווליטסט דאגה לספק להם מקור עבודה המתאים לכישוריהן.
"ה"פרשנות" שניתנה על ידיכם בכתבה כאילו עובדות אלו מקבלות שכר ותנאים נמוכים יותר תוך "ניצול" אותן עובדות אינו נכון עובדתית ולא ברור לי מהיכן נלקחו נתונים אלו. העובדה כי התמחור ללקוח הינו נמוך אינו נובע מתנאי שכר נמוכים!. עובדות אלו צמחו בחברה ואף חלקם קודמו לתפקידים ניהוליים וקיבלו אחריות גדולה במסגרת עבודתן. העובדה כי חברת קווליטסט מצליחה להציע שירותים המבוססים על כח אדם זה במחירים תחרותיים לשוק, אף בהשוואה לעלויות העסקת עובדים במדינות אחרות כגון הודו, נובעת מהעובדה כי לפרויקט מקורות מימון מהמדינה אשר רואה בפעילויות אלו כפעילויות בעלות חשיבות חברתית גבוהה, ולפיכך מציעה מקורות מימון אשר מסייעות לקווליטסט להציע מודל אטרקטיבי ללקוח. אין הדבר מרמז, כפי שנוסח בכתבה, על תנאי שכר פחותים לעובדות".
הפרסום המלא:
