לא פעם בחיינו התאכזבנו מכל מיני דברים שלא היו לרוחנו, ושתקנו, וכשהסובבים אותנו הבינו שנוצלנו, הם תמיד היו אלו שמצאו גם בנו חסרונות: זה בגלל שאתה פחדן, או עצלן, למה שלא תתלונן? תביע את זעמך! וכו´..
לאחר בדיקה מעמיקה ויכול להיות שאני טועה אבל עד עתה לא התבדיתי. הגעתי למסקנה "מיהו בכלל המתלונן"?
בשבת נופש ופיוט שנערכה באחד מבתי המלון, התור לקבלת המפתחות השתרך לו, הצ´קים וכרטיסי האשראי נשלפו, והנה תורו של המתלונן שלנו הגיע. לאחר ששילם, החל לרטון: מדוע קיבלתי קומה גבוהה? המארגן החל להסביר "אתם בסך הכל זוג, ישנם אורחים עם עגלות תינוק,
שיותר קשה להם". לפתע נפלט למתלונן משפט "גם לי יש כאן שני ילדים קטנים בעגלה"(... )המארגן שזה עתה קיבל תשלום עבור זוג בלבד היה המום: "רגע מה עם התשלום עבור הילדים"???
המתלונן החל לצווח על המארגן, "מה?! הילדים שלי תופסים לך מקום"? המארגן מצידו כשהוא מנסה להרגיעו הסביר "זו לא בעיה של מקום בחדר אלא, בחדר האוכל אני משלם מנה לפי סועד" והמתלונן הגביהה את קולו "מה אתה שם עיניים על האוכל של הילדים שלי"? תוך כדי שהוא זורק את המפתחות ומבקש את הצ´קים בחזרה ונעלם ברוב זעמו, אמר המארגן אמירה חכמה: "במדבר התלוננו על משה, כי לא שילמו, כשמשלמים על מוצר, וכמו שצריך, משום מה נעלמים".
גם בבית, כשקונים משהו ולא יצא כמו שחשבנו, המתלונן והרועם העיקרי זה אותו אחד שלא עבד על הכסף, למה? זה פשוט ככה! באחת השמחות במשפחתנו הגיע גם המתלונן מלווה באשתו ושמונה מילדיו, כל האירוע הוא רטן על הכל כמעט, גם על הצבע של העמודים באולם, ומאחר ובליבי מסקנה בקשר למתלוננים בכלל, והסקרנות... החלטתי לשאול את אבי מה הייתה המתנה של אותו שכן
לא פחות אלא ספר חובת הלבבות, בלי שום קשר, וחלילה אין לי בעיה עם הספר, שימו לב חמישה ילדים ישבו ותפסו 5 מקומות ועוד זוג הורים (ועיני אינה צרה) המתנה- ספר בשווי 25 שקלים לכל היותר.
מסקנה: לא כדאי להתלונן כי כבר כולם יודעים שהמתלונן הוא אותו אחד שלא נתן תמורה הוגנת למבוקשו...