מרים הירשמן: "קיבלתי הערב איומים על חיי - 'נהרוג אותך'"

בשיחה עם "כיכר השבת", מרים הירשמן נשמעת נסערת, כאובה וטעונה על מה שאירע אמש, על המשטרה שלא עשתה ולא עושה דבר בנושא, על האיומים הנמשכים כל העת, ועל העובדה שהצמידו לבעלה את כינוי הגנאי 'סיקריק'.

בפתח השיחה אנו מתעניינים בשלומו של בעלה המאושפז בבית החולים 'הדסה עין כרם'. "עוד צריך הרבה רחמי שמים. הוא עדיין מאושפז בבית החולים, לפי מה שהרופאים אמרו לי כעת, לא נראה שהוא עומד להשתחרר בקרוב. מעבירים אותו ממחלקה למחלקה, נראה שהמצב החמיר".

איך הוא מרגיש? אנחנו שואלים, והיא משיבה: "הוא מרגיש כמו שמרגיש בן אדם אחרי שמרביצים לו. נקווה שהכל יסתדר".

את כבר יודעת מה בדיוק קרה הלילה? כיצד הותקף בעלך? מרים הירשמן מבהירה כי היא לא הייתה נוכחת, אבל ביררה מה היה וקיבלה לדבריה את התמונה המלאה.

"בעלי יצא מבית כנסת 'הר צבי', וצעד ברחוב צפניה לכיוון הבית. לאחר כמה מטרים, עצרה משאית, ממנה קפצו כמו מחבלים מוסתים, איזה 15 חבר'ה גורים - בעלי אמר לי הערב שהוא זיהה חלק מהם, והתחילו להכות אותו באכזריות.

"הם הפילו אותו על הרצפה, ואז היכו אותו עם מוטות ברזל", היא משחזרת, "שכנה שגרה ממול, אמרה לי שזה היה פשוט מזעזע, כי אפילו אם מישהו היה רוצה לעזור לו זה לא היה אפשרי. חלק מהחבר'ה הרביצו לו, והשאר רצו למדרכות שמעבר, לשמור שלא יתקרבו כדי שלא יעצרו אותם, שלא יפריעו להם במעשיהם הזוועתיים, כל מי שצעק להם שיפסיקו - גם חטף".

הירשמן ממשיכה ומספרת את מה שעבר על בעלה באותן דקות. "לאחר דקות ארוכות בהם הרביצו לו, הם החליטו לעזוב את המקום, תוך שהם משאירים אותו שם מתבוסס בדמו. כשעזבו, בעלי התחיל לצעוק לעזרה, אז הם חזרו וביצעו בו וידוא הריגה. הם אמרו אחד לשני, 'יותר חזק', עודדו אחד את השני להרביץ לו יותר חזק, עד שהוא איבד את ההכרה".

הילדים מפחדים לישון בבית

"בשלב הזה הגיעו מתנדבי 'הצלה' שהחלו לטפל בו, והמשטרה הגיעה גם אחר-כך. דבר אחד ברור, הם לא באו על סיפוקם ולא עזבו את המקום עד שעשו לו וידוא הריגה", קובעת הירשמן.

בהמשך השיחה היא חושפת כי האיומים בטלפון הביתי לא פסקו גם היום, לאחר שבעלה הותקף. "במהלך היום הם עשו לי טרור בטלפון, כמו כל יום. לפני שעה, קבלתי טלפון ממספר חסוי, הרגשתי שמשהו לא בסדר, אז שאלתי 'מי מדבר?', ענה לי הקול מהעבר השני: 'מדבר וידגרוביץ, כמעט הרגנו את בעלך, היום נהרוג אותך', וניתק".

"אני יודעת איפה המאיים גר, התלוננתי במשטרה אבל היא עדיין לא יודעת את הכתובת של הבריון הזה והוא עדיין לא נעצר", היא אומרת ולא מסתירה את כעסה על המשטרה. "אם לפני שעה הוא יכול היה להתקשר אלי ולאיים עלי, אז הוא עדיין משתולל, ובכל-זאת הוא עדיין לא נעצר", היא מוסיפה.

אתם חוששים מהאיומים? הילדים יודעים מה קרה לאבא שלהם, איך הם מגיבים? שאלנו. "הילדים הגדולים יודעים, הקטנים לא. הם מפחדים להישאר בבית שלנו, מפחדים לישון שם", היא משיבה.

אחת הטענות על בעלך, הייתה שהוא נמנה על הסיקריקים, שהוא לוקח חלק בהרבה מאבקים, ולא רק בזה המתרחש בשכונת בתי ורשא. השאלה, כך מסתבר, נוגעת בפצע פתוח. השמועות הללו הגיעו לאוזניה כבר במהלך היום וגרמו לה לכעס גדול, מאחר ולדבריה מדובר בשקר גדול.

"בעלי לא סיקריק"

"בעלי לא סיקריק ולא שימקריק, הם המציאו את זה עליו אבל זה ממש לא נכון", מבהירה הירשמן. "אנחנו חסידי קרלין, הילדים שלנו כולם לומדים במוסדות של קרלין, מי שמכיר את החסידות הזו מבין, שלא שייך שבעלי יהיה סיקריק".

לדבריה, "מי שאומר את זה על בעלי הם הגורים. המציאו עליו שהוא 'הסיקריק הראשי', איזה תואר. זה לא נכון. אנשים שומעים שסיקריק חטף מכות, אז לא איכפת להם. לכן הם הפיצו את זה".

בעלך לא קשור למאבק נגד החנות של רשת ספרי 'אור החיים', בשכונת מאה שערים?

"שמעתי את השטויות האלה", היא מגיבה בביטול, "זה מצוץ מהאצבע. בעלי לא קשור למאבק הזה, אין לו שום קשר לאור החיים. לא היה לנו ולא יהיה שום קשר. זה לא מעניין אותו".

אז למה התקיפו אותו? למה דווקא הוא זה שחטף ולא אחרים?

אנו מקשים, והיא משיבה. "זה היה שאלה של זמן, כל יום שעבר ולא קרה כלום, שאלנו למה. בעלי חטף כי הוא 'הסיקריק הראשי' - כמו שקראו לו, והם 'סיקריקים קטנים', אז הראשי חוטף קודם. זה ממש כאב לי הביטוי הזה".

באמצע השיחה, מבהירה הירשמן בנחרצות כי "המאבק בשכונה הוא נגד אנשי 'כולל פולין', והם עצמם הפכו את זה למאבק נגד גור. זה לא מאבק נגד גור".

איפה המשטרה?

הירשמן מלאה בטענות כלפי המשטרה, שלדבריה לא עושה כלום ולא מתערבת. "מה שהיה לפני כמה חודשים, כשהבת שלי הייתה בת חצי שנה, שפכו עליה נפט, התלוננו והמשטרה לא עשתה כלום", היא מאשימה.

"המשטרה עוזרת להם ונותנת להם גיבוי" תוקפת הירשמן, "בא לפה החוקר היום, ואמרתי לו בפנים: 'המשטרה משוחדת ומושחתת'. הם אומרים שהם עצרו כבר תשעה אנשים, אבל מאיזה צד הם? מהצד של תושבי השכונה. מצד גור הם עצרו מישהו?", היא תוהה.

"עברנו טרור כולנו, אנחנו בבית, ההורים של בעלי וההורים שלי, האחים והאחיות שלנו, כל המשפחה. אצל כולם, סתמו את הדלת ולא עשינו כלום. התלוננו במשטרה, וגם הם לא עשו כלום. לא איכפת להם, זה כמו רפובליקת בננות", מאשימה מרים הירשמן.

לסיום, אנו שואלים אותה, מה את מצפה שיקרה כעת, לאחר האלימות שהתרחשה אתמול בלילה? "אני מקווה שהמשיח יבוא במהרה", היא אומרת, ומוסיפה לסיום, "כל יום אני מתפללת שיקרה להם, לאלו שמאיימים. כל הקללות שבעולם".

לפניות לכתב: chaim@kikar.net