בית-המשפט העליון טרם החליטו האם הישיבות קטנות יחוייבו בתכני הליבה. בתום דיון סוער, שאת פרטיו העיקריים הבאנו בדיווח חי במהלך הבוקר, שופטי העליון אמרו כי אין בסמכותם לחייב מוסדות חרדיים ללמד את תכנית הליבה של משרד החינוך.
מאז שעות הבוקר נערך דיון דרמטי בבית-המשפט העליון בעתירה המבקשת לחייב את הישיבות החרדיות לשלב לימודי ליבה בתוכנית הלימודים. כיום, בעקבות חוק שנחקק בכנסת בשנת 2008, הישיבות אינן נדרשות ללמד לימודי חול, כתנאי לתקצובן.
עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי פרופ' אמנון רובינשטיין והאלוף במיל' אלעזר שטרן, תוקפת את חוקתיותו של החוק, בטענה כי הוא פוגע בתלמידי הישיבות שאינם מקבלים הזדמנות שווה להשתלב בחברה הישראלית, בהיעדר כלים מתאימים.
לאחר שהוצא צו על תנאי בשנה שעברה, דן הבוקר בית-המשפט בעתירה בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ובראשם נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש וסגנה.
יצויין כי הרכב זה נחשב כ"הרכב חוקתי", שכן בית המשפט העליון מקפיד שלא להצהיר על בטלותם של חוקים אלא בהרכב מורחב.
"כפייה תביא להקצנה"
עורך-הדין דינה זילבר מהפרקליטות טענה במהלך הדיון הבוקר כי "כפייה לא תביא ללימודי ליבה, אלא להקצנה שלא תקרב אותנו למטרתה של המדינה".
הנשיאה בייניש תקפה את החרדים: "גם אם ראוי לאפשר להורים לעשות כהבנתם, אבל האם המדינה צריכה לעודד? האם החוק לא מעודד את החרדים? לכן השאלה היא האם להמשיך לתקצב".
עו"ד זילבר השיבה לבייניש: "ראוי לשבח את זה שאצל החרדים גיבורי התרבות הם לימוד התורה וגדולי ישראל לבין גיבורי התרבות של הציבור החילוני".
בייניש לא אהבה את הפרגון לחרדים והשיבה: "לצייר את הערכים אצל החרדים כמצב תקין - זה קיצוני. אני מסכימה שבחינוך לאזרחות, החברה הזו בבעיה, השאלה היא מה המנוף החוקתי לביטול החוק".
עו"ד זילבר אמרה במהלך הדיון: "תארו לכם שהיו אוסרים ברית מילה בעולם. זה מה שהציבור החרדי מרגיש". היא הביאה ציטוט מיו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני שאמר: "אם יכפו עלינו ללמוד ליבה - נלך לכלא".
עורך-הדין של הכנסת אייל נון הגן אף הוא על החינוך החרדי ואמר: "בניי לומדים בחינוך הממלכתי וראוי קצת צניעות לפני שמתערבים בחינוך החרדי על הישגיו".
עו"ד עדי גלס המייצג את "איגוד מנהלי הישיבות" שאל בדיון: "האם העותרים היו מגישים בג"ץ גם על מוסד שלא היה לומד את התנ"ך במסגרת תכנית הליבה?"
עותרים תחת מתקפה
לא רק החרדים זכו לביקורת, אלא גם העותרים. השופט אשר גרוניס פנה במהלך הדיון לאחד העותרים ושאל בנוקשות: "בשם מי אתה עותר? מי נפגע מהחוק? מה אתם קשורים לעניין?".
העותרים השיבו בתשובה מגומגמת, והשופט גרוניס תקף שוב: "הרי 'חוק חינוך חובה' לא חל בשנים אלו. אז על איזה פגיעה אתה מדבר שפוגעת בילדים, אני לא מצליח לשמוע בדבריך תשובה". עוד אמר השופט: זה ששופט לא מרוצה זה לא אומר שאפשר לבטל חוק".
גם הנשיאה בייניש ביקרה את העותרים: "בין טענות על פגיעה בכבוד האדם, לבין התערבות בית-המשפט - המרחק רב". עוד שאלה בייניש: "גם אם העותרים צודקים בצורך בלימודי ליבה, מה הסיבה להתערב לשני?".
השופטת אסתר חיות בחרה שלא לצדד בטענות העותרים. "חלילה לי להסכים לדעתם של החרדים, אבל זה רצונם, מדוע להתערב להם? יש קושי להחליט לציבור מה דעתו", אמרה.
השופטת מרים נאור אמרה לעותרים: "יש הרבה דברים יפים לחייב, אבל מי אמר שבית-המשפט צריך לחייב".
במהלך הדיון אמר השופט אליעזר ריבלין: "בארה"ב יש הפרדה בין דת ומדינה, לכן הם לא מתקצבים מוסדות דת. אבל אצלנו אין הפרדה בין דת ומדינה".