זמן אלול נפתח בהצלחה לפני עשרה ימים בעולם הישיבות, למעט בישיבה אחת, מהגדולות והנחשבות שבעולם הישיבות - ישיבת 'חברון' בגבעת מרדכי, שם סוערות הרוחות בשל חוסר התחשבות של ההנהלה בבחורים החדשים.
160 בחורים חדשים שהתקבלו לועד א' בישיבה - המונה כיום כ-1,200 בחורים, עשו את דרכם בערב ראש חודש אלול להיכל הישיבה, אך להפתעתם גילו כי לא הוכנו להם חדרי שינה ראויים.
בעקבות הגידול במספר תלמידי הישיבה, החליטו בהנהלת הישיבה על הריסת מתחם החדרים של ועד א' - שזכה בישיבה לכינוי המפוקפק "מעברות", ובנייתו מחדש כך שיכיל יותר בחורים. בנוסף, מחסן 'אוצר הספרים' נהרס גם הוא והועבר על תכולתו הרבה למקלט, לשם בניית חדרי שינה חדשים.
בעוד הריסת החדרים הישנים הושלמה, בניית החדרים החדשים מתמהמהת, ובחורי ועד א' סובלים מכך קשות, כאשר חלקם נאלצים לשוב לביתם מדי יום לשנת הלילה, כאשר על השבתות בישיבה, הם נאלצים בינתיים לוותר.
לרשות הבחורים השבים לביתם העמידה הישיבה הסעות מאורגנות, היוצאים מהישיבה מדי לילה בשעה 23:30. הבחורים, שמגיעים לביתם לא לפני חצות הליל, נאלצים כבר בשעה 6:30 בבוקר לעלות על ההסעה בדרכם חזרה אל הישיבה.
אחד הבחורים, אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי ההגעה הביתה בשעה כה מאוחרת, והקימה המוקדמת בשביל להספיק את ההסעה, גורמים אצל הבחורים הצעירים לקושי גדול בתפקוד ב'זמן אלול' הראשון שלהם בישיבה גדולה.
מלבד זאת, הבחורים שנאלצים לחזור לביתם, נותרים ללא מקום ראוי ומסודר בו הם יכולים לשהות למנוחת צהריים, כך שהם נאלצים להסתפק בשינה הקצרה בלילה, עבור המאמץ הנפשי והפיזי הנדרש ב'זמן אלול'.
שאר בחורי ועד א', בעיקר אלו הגרים מחוץ לירושלים, ש"זכו" לקבל מיטה בפנימיית הישיבה, שוכנו בתנאים איומים וגרועים, במקלטים שאינם מרוצפים ואינם מצופים אף לא בטיח, חדרי שיעורים, חדר הת"ת לשעבר, בדירות ב'גבעת מרדכי' ובחנויות לשעבר שהישיבה שכרה עבורם. הצד השווה שבהן, שאינן מיועדים לשינה, והשהות בהם נוראית.
זעם בישיבה
כך לדוגמא, אחת החנויות בה שוכנו חלק מן הבחורים, ממוקמת בכניסה ל'שטיבלאך' המרכזי בגבעת מרדכי. בימים הראשונים של ה'זמן', עוברי הרחוב ומתפללי ה'שטבילאך' צפו בבחורים הישנים בחנות דרך חלון הראווה שלגודל האבסורד נותר חשוף לעין כל. רק לאחר כמה ימים התעשתה ההנהלה, והתקינה יריעות ברזנט, לכסות את פנים החנות מעיני העוברים והשבים.
חלק מן החדרים בהם שוכנו הבחורים, נמצאים בהליכי בנייה, והם מלאים באבק ובלכלוך, זאת מלבד העובדה שהבחורים שוכנו בצפיפות גדולה, כאשר בחלק מן החדרים ישנים יחדיו 15 ואף 20 בחורים.
בעיה נוספת שהייתה מנת חלקם של הבחורים היא המחסור בארונות לחפצים ובמקלחות ראויות, מאחר והחדרים בהם הם שוכנו אינם מיועדים לשינה. הבחורים נאלצו לנדוד לפנימיות אחרות, וחלקם אף נאלץ לעבור דרך הרחוב בדרך למקלחת ובחזור ממנה.
רק לאחר תלונות חוזרות ונשנות, בעיקר של הבחורים המבוגרים שלא ראו בעין יפה את הגעת הבחורים הצעירים מועד א' למקלחות שלהם, הביאה את הנהלת הישיבה להציב מקלחות ניידות עבור הבחורים הצעירים.
סערת הרוחות העוברת על בחורי הישיבה, באה לידי ביטוי גם בדרכים לא כל-כך נעימות, כאשר חלק מן הבחורים שברו את המגבים ברכבו של אחד ממנהלי הישיבה.
אחד הבחורים הצעירים אומר בשיחה עם "כיכר השבת" כי "למרות הכל, התקווה היא שנצלח את 'זמן אלול' בשלום, ולקראת הזמן הבא, 'זמן חורף', תושלם בניית החדרים החדשים, ונוכל להתחיל ולהעביר את 'זמן חורף' בצורה ראויה, אנושית ומכובדת יותר, ללא כל טרדות".
לפניות לכתב: chaim@kikar.net