

שנת הלימודים התחילה השבוע, בבתי הספר ובישיבות. וכמו תמיד בתחילת שנת הלימודים, התקשורת מלאה כתבות על ה"נושרים", ה"בן החמישי", ושאר ירקות.
●
פעם, לפני מה שנים, כשבני היה בן עשר בערך, הוא לכלך את חדר המדרגות בצורה נוראה. חסרת תקדים.
אחד השכנים, רב מכובד שעוסק עם נושרים, נקש בדלתי באותו היום וביקש לשוחח איתי על כך.
כשהתחיל לצעוק עלי, עניתי לו בפשטות "מצטער, הבן שלי נשר היום. צר לי".
הסיפור הזה בו השבתי כסיל כאיוולתו היה לפני כמה שנים, אבל העקרון חי ובועט. "נושר" זה לא עילה לפשעים נגד האנושות. בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה לא יקבלו לעולם שום תירוץ בנוסח "אני נושר".
●
כשכתוב בתורה לא תגנוב, אין שום כוכבית קטנה "למעט נושרים".
כשכתוב "והגית בו יומם ולילה", לא כתוב בסוגריים "הנושרים פטורים".
כיום רוב הנושרים (לא כולם) הם בחורים צעירים עלובי נפש, שלא מסוגלים לעמוד בהתחייבויות הדתיות ו/או המשפחתיות שלהם, ולכן עוזבים את מסגרת החינוך הנורמלית לטובת הרחוב, או לטובת מסגרות חינוך מתפשרות.
כדאי שכל אלו שנותנים כתף ומנסים לקרב אותם בכל הזדמנות, שידעו שרובם (לא כולם) סתם מנצלים את המעמד שלהם כדי לסחוט את רגשות הזולת. ולפעמים לסחוט עוד כמה דברים.
●
כמובן שיש מקרים שבהם הבחור רוצה ללמוד, אבל מתקשה. במקרים האלו מצווה וחובה לעזור לו.
ומעשה היה עם הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ
זצ"ל שנכנס אליו ראש ישיבה לבחורים נושרים, ועימו בחור שבכה שהוא רוצה ללמוד אבל אינו מצליח להבין.
ומו"ר זצ"ל התיר ללמוד איתו אפילו מגמרות מהדורת שוטנשטיין, אף על פי שתמיד התנגד לכך בתוקף. (דרכי החיים עמוד לח).
●
ועוד מהספר הנ"ל (עמוד מז), תשובה שכתב הגרמי"ל:
"היום יש לצערינו הרבה בחורים שנושרים מהישיבות, ושמעתי כמה פעמים שהבחורים טוענים כי הם נפגעו מהרב שלהם ולכך עזבו את הישיבה, ובאמת כל טענה זו ביסודה אינה לרוח התורה, כי על פי דרך התורה הרי תפקידו של הרב הוא להטיל אימה בתלמידים, והתלמיד צריך לקחת זאת בצורה שישמע לרב, אך לא לגרום להיפך שיעזוב את הישיבה, הלא זהו תפקיד הרב להטיל אימה, וכמו שהדברים מפורשים בפירוש המשניות להרמב"ם במסכת אבות, בדבריו שרואים מהרמב"ם שעיקר לימוד התורה מרב הוא לקבל ממנו אימה, ובמקום זה כיום המצב שהתלמידים מתלוננים כשמעירים להם ואומרים שהרב פוגע בהם ונפלטים, זהו היפך דעת התורה".
הדברים זועקים.
●
במקום לבזות אותם, ולומר "תוותרו לו, הוא שבאבבניק", צריך לכבד אותם ולומר שהם יהודים רגילים, שחייבים בכל המצוות כמו יהודים רגילים, ושלא יחפפו בשום דבר.