"מדוע דווקא נגדי? משום ענווה לא אענה"

המדובר כזכור, בתביעה כספית אישית, אותה הגישן כנגד גפני, שתי משפחות ממגורשי גוש קטיף, גירוש שבימים אלו מלאו שש שנים.

בכתב התביעה נכתב: "הנתבע שיתף פעולה עם משטר שהצהיר על כוונתו להגלות את כל התושבים מבתיהם ואדמותיהם בשטחי רצועת עזה וצפון השומרון. הגירוש הנחית על התובעים ומשפחותיהם נזקים כלכליים ונפשיים קשים ועצומים למכביר".

לטענת התובעים, נותר גפני בקואליציה בתקופת אישורה של התוכנית כיוון שקיבל "שוחד", כהגדרתם, בדמותם של 290 מיליוני שקלים שממשלתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון הסכימה להעביר למוסדות חינוך חרדיים בתמורה לתמיכתה של "יהדות התורה" בתקציב של שנת 2005.

"הגירוש הנחית על התובעים ומשפחותיהם נזקים כלכליים ונפשיים קשים ועצומים למכביר. הצטרפותו של הנתבע נתנה למשטר גושפנקה מוסרית וערכית מצד מי שהיה אמור לייצג את התורה וכיסה את הגירוש בטליתו הגדולה", כתבו התובעים, ודרשו פיצוי כספי על אובדן מקום מגוריהם, מקורות פרנסתם והפגיעה הנפשית שחוו כתוצאה מהפינוי.

כתב תביעה אומלל

בתגובתו לביה"ד היום, מאשר גפני, "קיבלתי ההזמנה לדיון ממזכירות בית הדין הנכבד אודות תביעת הנזיקין של ארבעה אנשים (שתי משפחות) תושבים לשעבר בחבל קטיף".

לגופן של טענות כותב גפני שורה ארוכה ש לדברים, המפריכים לטענתו של כל בסיס לתביעה. "ב"כ התובעים כותב עליי כי: "הנתבע הינו חבר כנסת בכיר ויו"ר סיעת דגל התורה", אינני יודע מהי הגדרת ח"כ בכיר אולם בתקופת החלטת הממשלה ובעקבותיה החלטת הכנסת על יישום תכנית ההתנתקות, יו"ר סיעת יהדות התורה – אגודת ישראל, דגל התורה היה הרב יעקב ליצמן".

בהתאם לטענת התובע כי תמך בחקיקה ליישום תכנית זו, קובע גפני: "להד"ם! כל חברי סיעת יהדות התורה ואנוכי בתוכם, בהוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, מרנן גדולי התורה וכ"ק האדמורי"ם שליט"א הורו לנו שלא לתמוך בתכנית ההתנתקות, וכך כמובן נהגנו".

גם בסעיפים הכספיים מזים יו"ר ועדת הכספים את דברי התובע ואת טענתו כי קיבל שוחד ע"ס 290 מליון ₪ בתמורה לתמיכתי (שכאמור לא הייתה).

"מדובר בתקציב שהועבר לישיבות, לכוללים ולחינוך תורני", מסביר גפני, "אשר באותן שנים משרד האוצר קיצץ ברשעות מידי שנה מהתקציב האמור וסיעת יהדות התורה הוסיפה אותם מידי שנה חזרה לתקציב. הכספים הללו הועברו לכל מוסדות התורה לפי מספר התלמידים כולל התלמידים בגוש קטיף עצמו ואח"כ במקומות אליהם הם עברו. אגב, בתקציב הדו שנתי האחרון שאושר בועדת הכספים לא נדרשנו לכך מכיון שע"פ דרישתי תקציב הישיבות והכוללים נמצא בבסיס התקציב הן לשנת 2011 והן לשנת 2012"

מוחה על הסגנון

אולם מעבר לאמור מוסיף גפני, "הנני מבקש להביע בפני כת"ר את מחאתי על הסגנון הבוטה אליו הורגלנו, חברי סיעת יהדות התורה, מפי שונאי היהדות בכנסת ובתקשורת. בעוד שתקציבים המיועדים לתרבות, אומנות, תיאטרון, קולנוע וכד' שבהם רבים המשמיצים את היהדות, התורה ואף את מדינת ישראל, נהנים מתקציבים המועברים להם בשופי, אנו נאלצים להיאבק על כבשת הרש של עולם התורה ומושמצים כי אנו מקבלים "שוחד", ועתה הצטרף אליהם המסמך שיצא מתחת ידכם בכתב התביעה האומלל שאסביר את מניעיו בהמשך".

גפני גם מנצל את ההזדמנות וסונט במנהיגי הימין על שחברו לממשלה בזמן מפלגת 'שינוי': "אינני מכיר את התובעים ואף לא את בא כוחם, אך מסגנון כתיבתם אני נוטה להניח כי הם נמנים או שתמכו באחת מסיעות הימין או הציונות הדתית. אבקש להדגיש בפני כת"ר כי בממשלה השלושים שהוקמה בתאריך: 28.2.03 ע"י ראש הממשלה דאז אריאל שרון והיא זאת שהחליטה על תכנית ההתנתקות, היו חברים הליכוד, ישראל בעליה, המפד"ל, האיחוד הלאומי כולל ישראל ביתנו ומפלגת שינוי.

"ממשלה הזכורה לדראון עולם כמי שרצתה לגרש ח"ו את היהדות ואת התורה מישראל. זה היה מצעה, כוונתה ותכניתה של מפלגת שינוי שאליה חברו סיעות הימין והציונות הדתית. אנו לא הצטרפנו לקואליציה אנטי יהודית זאת (הן במישור היהודי והן במישור החברתי), אף שראשי מפלגת שינוי אמרו אז כי הם רוצים שהמפלגה החרדית האשכנזית תצטרף, הודענו כי לעולם לא נשב יחד עם מי שהצהיר הצהרות על ד' ועל משיחו, בעוד שנציגיהם של התובעים (ככל הנראה), חברו יחד לנסיון לגירוש התורה מארץ ישראל, נהנו יחד עימם מכל מנעמי השלטון, וגרמו במישרין למה שנאמר: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" ועל תוצאותיה ההרסניות של ממשלה זו עליהם להלין רק על עצמם".

שיהוי בתביעה

לחיזוק טענתו מוסיף גפני גם את עניים ה'שיהוי': "בתביעה העלובה הזו קיים שיהוי בלתי מובן והוא מוגש לאחר שש שנים. אסביר לכת"ר מדוע הוא מוגש רק עתה: בסיום כנס הקיץ האחרון העברתי בחקיקת בזק ולאחר קיום דיונים אינטנסיביים יום ולילה, לפצות את נפגעי ההתנתקות בסכום המתקרב ל-400 מליון ₪ דבר שלא נעשה במשך שש שנים. אמרתי בועדת הכספים ובמליאת הכנסת כי מדינת ישראל חייבת לפצות את המתיישבים הן מבחינה מוסרית, הן מבחינה ציבורית ואף מבחינה הילכתית.

"ועדת הכספים ומליאת הכנסת אשרו את הצעת החוק, שאני אחד מיוזמיו, פה אחד, ולאחר שהתפרסם בעיתונים כי בעקבות אישור החוק קבלתי מועד מתיישבי גוש קטיף זר פרחים, סוברים ככל הנראה התובעים כי יש לעשות הכל ע"מ להשמיץ אותי והם עושים זאת באמצעותכם.

ואת כל הנ"ל מסיים גפני בחידה, שאת פתרונה הוא מסרב לגלות - משום מידת הענווה: "בודאי שאלתם את עצמכם מדוע התביעה ההזויה הזו הוגשה דוקא נגדי בעוד שבאותה עת לא נשאתי בתפקיד יו"ר הסיעה, סגן שר או יו"ר ועדת הכספים, אולם משום מידת הענווה לא אסביר זאת".

לאור כל זאת מבקש חה"כ גפני מבית הדין: "אודה לכת"ר על מחיקת התביעה כאמור".