מחאה האוהלים ממשיכה לעמוד על סדר היום הציבורי בארץ, ואמש נפגשו המארגנים עם נשיא המדינה שמעון פרס שחיזק אותם במאבקם, אך בעוד היוזמים מבקשים - לפחות באופן רשמי - מקבוצות של חרדים ומתנחלים לתמוך במאבק הדיור, מוצא הסופר ואיש השמאל הקיצוני עמוס עוז, את האשמים האמיתיים במחירי הדיור - איך לא: החרדים והמתנחלים.
במאמר בעיתון הארץ כותב עוז, הנחשב לאחד האבות הרוחניים של השמאל בישראל: "המשאבים הדרושים לביסוס הצדק החברתי בישראל נמצאים בשלושה מקומות: ראשית, המיליארדים שהשקיעה ישראל בהתנחלויות, שהן הטעות הגדולה ביותר בתולדות המדינה, וגם מעשה העוול הגדול ביותר שלה. שנית, סכומי העתק המוזרמים לישיבות החרדיות, שבהן צומחים דורות של בטלנים בורים אכולי בוז כלפי המדינה, אנשיה, ומציאות המאה העשרים ואחת, והאשם השלישי הם העשירים והטיקונים שלדבריו קיבלו עידוד ממשלת נתניהו".
לדבריו, "המחאה השוטפת היום את רחובות ישראל וכיכרותיה כבר מזמן אינה רק מחאה על מצוקת הדיור. זוהי מחאה שבלבה העלבון על אדישות הממשלה לסבלות האזרחים, על איפה ואיפה נגד העם העובד, ועל חורבן הסולידריות החברתית. המראות מחממי הלב של ערי האוהלים שפשטו ברחבי ערי ישראל, של הרופאים הצועדים למען חוליהם, של ההפגנות והעצרות, הם כשלעצמם תחייה מרנינה של האחווה והערבות ההדדית. שהרי הדבר הראשון שאומרים המפגינים האלה, עוד לפני "צדק חברתי" ו"הלאה הממשלה", הוא "אנשים אחים אנחנו".
כאמור לא ברור איך מצד אחד בוחר עוז לדבר על האחדות ועל צדק חברתי ותחושת אחווה וסולידריות בין חלקי העם, ומאידך הוא בוחר להשתלח באוכלוסיות מרכזיות בישראל ללא סיבה ממשית וצודקת.
בציבור החרדי היה מי שהזכיר היום, כי המדובר באותו עמוס עוז, שרק לפני זמן לא רב, שלח במתנה את ספרו לרוצח הכלוא מרואן ברגותי, תוך הבעת תקווה כי "ניפגש בקרוב בשלום ובחופש".
"מה יש לצפות ממי שמביע סימפטיה לרוצח המוני של גברים נשים וילדים. רק טבעי הוא, שאת השנאה הוא מפנה פנימה - אל אחיו", אמר אותו גורם.