חצי שעה לאחר סיום ישיבת הממשלה השבועית, ובעודו אורז את עצמו לקראת נסיעה לפגישה מסויימת בעיר הכרמל, רטט הטלפון החסוי עד מאוד בידיו של השר אלי ישי. ישי הביט במספר שעל הצג ונאנח. רק לפני שעה התקשר אליו אחד מבני הבית על דבר של מה בכך. מה בדיוק הוא רוצה עכשיו?
אלא שהפעם לא היה זה עוד נדנוד בסגנון של "אבא תביא לי משהו" אלא קריאת חירום מוצדקת. פרצה שריפת ענק ביער ירושלים והעשן מגיע עד לכאן - בישרו לו בני הבית המודאגים עד אימה, ובצדק.
להם הרי לא צריך לספר תוך כמה זמן מתפשטת שריפת יער במזג אויר לוהט וברוחות חזקות. אחת כזאת כמעט חיסלה לאבא את הקריירה לפני שמונה חודשים והנה אחותה התאומה מטפסת מהואדי הסמוך כאילו מישהו הזמין אותה אליהם הביתה.
עדותו של י. ר.
היסטריה של בני בית מבוהלים? ממש לא. הנה עדותו של תושב שכונת הר נוף מר י.ר המתועדת בזאת לצרכי ועדת החקירה הבאה או למתן עדות בפני מבקר המדינה. "ביום ראשון ט"ו תמוז בשעה חמש עשרה ועשרים יצאתי ברכבי משכונת בית וגן בדרכי לביתי שבשכונת הר נוף. עקב הפקקים בשדרות הרצל בחרתי לצאת בדרך היער המפותלת המובילה מהכניסה למוזיאון יד ושם, דרך מרכז ציפורי, ומשם בעיקולי היער עד הכניסה התחתית של שכונת מגורי. איזו נסיעה נעימה זו היתה.
"הרוח נשבה קרירה. עופר איילים אחד ושתי חוגלות חצו את הכביש בריצה וצמרות העצים התנועעו קלות כמו עמדו בתפילה. אם יורשה לי להקדים את המאוחר אציין בצער כי היתה זו תפילתם האחרונה.
"בתוך פחות מעשר דקות עברתי את המסלול הירוק ואפסנתי את עצמי בביתי השוכן בטווח של מאה מטרים מהמקום בו החורשות נושקות בציוויליזציה האורבנית המכוערת של השכונה. בסביבות השעה ארבע החל ריח של עשן מהגהינום לחדור הביתה. יצאתי למרפסת ועיני חשכו.
"היער הירוק היה למאכולת אש כאילו מן דהו פתח את כל מגופות מכלי הדלק בפי גלילות וזרק לפידים בכמה מוקדים.לא להאמין איך דלקה תופסת שטח של כמה מאות דונמים בתוך חצי שעה. וגם זה בהנחה שהאש פרצה במסלול בו עברתי מיד כשיצאתי ממנו. בהנחה סבירה יותר שזה קרה כמה דקות לאחר מכן הרי שהאש התפשטה כאילו השטן לבש פראדה ויצא בכבודו ובעצמו ללבות אותה".
עד כאן עדותו של מר י.ר. אלי ישי ובני ביתו כמו מאות תושבים אחרים בקו האש הראשון, יכולים היו לכתוב עדויות כאלה בעצמם תוך ישיבה על מרפסת ביתם.
השחזור מהכרמל
אם במאי קולנוע (כשר) היה מבקש לערוך שחזור של השריפה ביערות הכרמל הוא לא היה מוצא מקום מתאים יותר. התנאים הטופוגרפיים הם כמעט זהים לחלוטין: יערות עץ אורן שנטעו בטפשות בשנות השישים בלי לחשוב על דילול או מיזוג עם עצים אחרים פחות דליקים כמו שמקובל בארצות מפותחות אחרות, ואדיות שאין אליהם גישה ברכב ממונע, ובתי מגורים שנושקים ליער ללא כל הבדלה קרקעית או אפילו רצועות אדמה חרושות כפי שהשכל הישר והתקנים החדשים מחייבים.
ההבדל היחיד הוא שאיזור השריפה בירושלים כולל אתרים לאומיים מהדרגה הראשונה ואלמנטים נפיצים עם עוצמת נזק פוטנציאלית של מגה אסון.
מדרום מצפון יד ושם על אלפי מוצגיו שאין להם שחזור ותחליף. מצפון חוות מיכלים עמוסה באלפי טונות דלק הנושקת לקבוצת בתי מגורים בחוסר אחריות נורא (בתים אלו קיבלו היתר בניה בתקופתו של ראש עיר לשעבר העומד היום לחקירה על דברים אחרים ומן הראוי שיחקר גם על כך. קשה לנו להאמין שהאישורים נתנו שם לשם שמיים) ממערב בתי השכונה הותיקה, וממש בלב היער ובמוקד השריפה מרכז נופש שאירח מאות ילדים שקיפצו בעליצות על שפת הבריכה. להשלמת התפאורה הקודרת נציין כי למרכז הנופש מובילה רק דרך אחת המסתיימת ברחבה ללא מוצא.
חקירת המשטרה המתנהלת בימים אלו כבר מספקת ראיות ראשוניות המעידות על דמיון נוסף בין שתי הדלקות. בכרמל היו אלו שלושה נערים זבי חוטם שהבעירו אשפה במזבלה המקומית ונטשו את האש לנפשה. בירושלים היה זה, ככל הידוע כעת, תושב בית זית שהזית עלה לו לראש. הטיפש רצה להפטר מגזם שיחים ופסולת שנערמה בגינתו והצית אותה באמצעות נייר עיתון וגפרור. הרוחות העזות נטלו גיצים רושפים ופזרו אותם ברחבי היער, מה שיצר תחושה של הצתה מכוונת בכמה מוקדים.
נתוני הפתיחה היו זהים אך את התוצאות שעלולות היו להיות מחרידות פי כמה וכמה (זכרו את הילדים במרכז ציפורי ואת מיכלי הדלק בחוות פי גלילות) מנעו בס"ד שישה כלי טיס צהובים שצללו בסלאלומים מרהיבים מעל בתי השכונה אל תוך ענני העשן ופלטו סילוני קצף אדומים. ילדון אחד מילידי המקום סיפר לנו שספר קרוב לשישים גיחות במשך שלוש שעות רצופות. מול מאסה שכזאת נאלצו שלהבות האש לסגת לשטחים מתחומים ומבודדים ובשעה שבע בערב כבר חזרו החיים למסלולם.
הסמכויות ניטלו - גם הקרדיט
גם אלי ישי צפה במחזה המרהיב אך ברגשות מעורבים. את הסמכות על שירותי הכבאות נטלו מידו לאחר אירועי הכרמל והעבירו אותם למשרד לבטחון פנים. ההעברה גזלה ממנו את את אותות הכבוד ויקר שהרעיף ראש הממשלה בנימין נתניהו מאוחר יותר על ראשם של הכבאים האמיצים ועל ראשו של השר לבטחון פנים שעוד לא הספיק ללמוד את התיק שנחת לפתחו. מחמאות מגיעות לגולם הזה? אבל ביבי זה ביבי. בכל מקום שהוא יכול להזכיר את עצמו (ההחלטה שקיבלתי להקים את טייסת הכיבוי וכו') הוא עושה זאת ובדרך אגב מדבר גם על האחרים.
מה שצבט את ליבו של ישי היתה הידיעה הברורה כי אם היו מספר מטוסי כיבוי בכרמל-אפילו לא הסופרטנקר שביבי הביא מאמריקה, אלא הפייפרים הצהובים שרחפו ביום ראשון מעל ביתו - השריפה הנוראה היתה נבלמת בדיוק כמו זו שפרצה בעיר הקודש ביום ראשון השבוע.
כל מי שצפה בשריפה ביער ירושלים ממרפסת ביתו , כולל י.ר הנ"ל, הבחין מיד שאת כל העבודה עשו מטוסי הכיבוי. עשרות הכבאיות שנפרשו בשטח עמדו בטורים ישרים ואפילו לא הוציאו את הצינורות. בין כה וכה לא היתה להם גישה למוקדי הלהבות ומה שנותר להם היה לחכות עד שהאש תשכך ואז לטפל בשאריות הגיצים העשנות.
מטס הכיבוי הראשוני
וזה אומר שלא משנה כמה כבאיות אש היו בכרמל בזמן השריפה ומתי בדיוק הם הגיעו. ששה פייפרים ושלוש שעות של מטסי כיבוי רצופים מיד לאחר ההתראה הראשונה- והכל היה נמנע. לא היו כדורי אש ענקים בצמרות העצים, לא היו להבות בגובה של עשרות מטרים שחסמו כבישים, ולא היה אוטובוס עמוס צוערים שהפכו לאדים עשנים רח"ל.
המטוסים היו מבודדים את איזור עוספיה בו פרצה השריפה, וגם אם הכיבוי לא היה לוקח רק שלוש שעות אלא שש, בגלל ההקפים הגדולים, עשרות אנשים עוד היו חיים. למבקר המדינה היתה אז פחות עבודה. וגם אפס כותרות.
בימים אלו ממש עומד ישי להגיש למבקר את כתב התגובה המלא שלו לאירועי הכרמל. בתגובה לדו"ח הביניים שפורסם, כזכור, לאחר השריפה ציין ישי כי את ההחלטה לבטל את טייסת הכיבוי האווירי שפעלה עשרות שנים קיבלה ממשלת שרון בשנת תשס"ג ( שימו לב: כל דבר רע שקורה היום בארץ קשור איכשהו לאותו שנה מקוללת שביבי כיהן בה כשר אוצר. ביטול הסיוע הממשלתי לדיור על כל המשתמע מכך. הוצאת מחירי החלב מהפיקוח שגרמה להשתוללות המחירים. ואלו רק דוגמאות בודדות) חרף התנגדותו הנמרצת.
אם כתב התגובה לא הושלם עדיין סופית יומלץ בזאת לישי לשלב בו גם את לקחי השריפה בירושלים. לקח ראשון: אלף כבאים וכבאיות לא יכבו שריפה כמו שחמישה מטוסים קלים יכולים לעשות. לקח שני : גם אם כל שירותי הכיבוי בכרמל היו פועלים כראוי השתוללות השריפה לא היתה נמנעת.בלי המטוסים.
האם המבקר יפיק אף הוא את הלקחים? מסופקנו מאוד. לשם כך יש צורך בהרבה יושרה פנימית ויצר קצת פחות לוהט לרדיפת כותרות.
אטיאס יצא מהאש
הידיעות הראשונות על הגל החדש של הפגנות האוהלים נגד משבר הדיור עוררו תחילה את הרושם כי השבוע הזה הולך להיות אירועי הכרמל של השר אטיאס.
גם הוא כידוע מאשים את קודמיו באחריות למחדל ובאמתחתו שפע של נתונים להוכחת טענותיו. הם לא בנו. הם לא תכננו, הם יצרו את המחסור הגדול בקרקעות. הוא מצידו עושה את הכל, אך מה לעשות שהתוצאות בשטח עדיין מבוששות לבוא.
ברם, כשהמשבר נרשם בתקופתו של השר הממונה דעת הקהל לא מעמיקה חקור. אתה השר האחראי? עברו כבר שנתיים שלוש מאז שנכנסת לתפקיד? אנחנו רוצים תוצאות. התבטאויות ברוח זו שנשמעו השבוע באהלי המחאה נשמעו וביתר עוצמה גם לנוכח טיעוניו של ישי על אחריותם של קודמיו לתפקיד.
הטיפול של אטיאס במשבר התקשורתי שיצרו המפגינים היה מעולה. הוא לא חיכה עד שהתקשורת תפנה אליו אלא הוא פנה אליה. כבר משעות אחר הצהריים של יום ראשון הוא עבר מאולפן לאולפן והציג את הנתונים שבידיו.
כשגמר עם האולפנים הוא חזר למשרד ועבד שם עד השעות המאוחרות כדי להוציא כבר למחרת בבוקר (יום שני) את התוכנית החדשה לגל שיווקים נוסף שיכלול גם אלף דירות להשכרה. מתקפת הנגד הצליחה ברמה כזאת שהאש הוסטה לכיוון הכללי של מדיניות הממשלה ולא לעברו של השר הממונה.
חכו עד שתצא הנשמה
כך או כך. את המפגינים בכיכרות הידיעות על גל השיווקים לא ממש שכנעו. עובדה. אף אחד לא קיפל את האוהל וחזר הביתה. ההפך. מדי יום מצטרפים מפגינים נוספים כולל כמה חרדים מהעיר אלעד.
אפשר בהחלט להבין לליבם. משל למה הדבר דומה. לאדם המהלך במדבר וגרונו ניחר בצמא. לפתע הוא רואה צריף קטן ובו אדם המציע מים למכירה תמורת הון שאינו בכיסו של ההלך הצמא. לא נורא, מנחם אותו הקיוסקר המדברי. בעל הקרקע כבר הזמין מכונות קידוח למי תהום ובעוד שלוש שנים תוכל לשתות כאן במחירים מוזלים. לבנתיים אנו מוכרים כאן בהתאם לכללי ההצע והביקוש של השוק החופשי.
בקוים כלליים זה בערך מה שהממשלה אומרת לדיירי המחסנים והדירות השכורות. חכו עד שהמכרזים החדשים יצאו לדרך. עד שועדות התכנון יאשרו את תוכניות התב"ע. עד שמנהל מקרקעי ישראל יאשר את חוזי הפיתוח ויעלה את הטרקטורים. אם לא תחנקו עד אז מעול השכירות, וילדיכם לא יקבלו חלילה דלקת פרקים במחסנים הטחובים, תוכלו להכנס לדירת שלושה חדרים נאה בנצרת או בירוחם בסכומים שלא יעלו על שש מאות שבע מאות אלף שקלים.
את כוס המים הדרושה כדי למנוע מהצמא לקרוס על הרצפה הממשלה לא מוכנה בשום אופן להגיש. וזאת, בהתאם לעיקרון שנקבע בשנת תשס"ג, ותקף עד היום, ולפיו הממשלה לא מוציאה כסף של ממש מהכיס כדי לסייע בנושא הדיור. היא לא תתן מענקים לדירות יד שניה הזמינות מיידית בעשרות אלפי יחידות בכל רחבי הארץ כי זה כסף אמיתי שיוצא מהקופה (מענקים לדירות יד ראשונה שהמכרזים אודותם טרם יצאו הם צ'ק דחוי שאולי הממשלה הבאה תאלץ לפרוע וגם זה בהקפים מצומצמים ביותר).
הממשלה גם לא מעדכנת את ההשתתפות בשכר דירה לזכאים שהקיפה הולך ומצטמק משנה לשנה (וכבר העיר על כך כבוד מבקר המדינה).
הס גם מלהזכיר העמדת קרקעות במחיר אפס לבניה לזכאים, למעט במקומות נידחים נעדרי מקורות תעסוקה ופרנסה. בכל מקום שיש לקרקע ערך ראלי עדיין תקיפה ושרירה ההנחיה לשמאי הממשלתי לדרוש עליה את המחיר המלא.
ביבי צוחק בפרצוף
אז מה הפלא שראש הממשלה נפגש עם חברי הכנסת של יהדות התורה ורק מפני הנימוס לא פורץ להם בצחוק בפרצוף. פטור ממע"מ על דירות בבניה הם מבקשים ממנו? מאיפוא הם רוצים שיבוא הכסף? מביטול הפטורים לטייקונים ולעשירים? שימשיכו לחלום.
במהלך הפגישה היה חבר שהזכיר כי עליית ערך הקרקעות הגדילה השנה את התשואה של המדינה מהקרקעות שהיא מספסרת בהם בשני מליארד שקלים. ביבי אפילו לא שעה אליו.
אחרי שהוא סגר עם שר השכון על מענקים לדירות יד ראשונה שבחלקן הגדול תבנינה בעוד שנתיים שלוש מבחינתו מצוקת הדיור כמעט נפתרה. מה שצריך זה רק להעביר את החוק הודלי"ם שטובי המומחים כבר קבעו שהוא ישרת בעיקר את היזמים וכרישי הנדל"ן הגדולים באיזור המרכז. בפריפריה יש כבר אישורים למאה ושישים אלף יחידות שלא מממשים אותם בגלל המחירים הגבוהים.
מפגיני האוהלים הם איפוא התקווה האחרונה. אם חום הקיץ לא ימיס אותם ואיזשהו אירוע בטחוני או מדיני חריג לא יתפוס את הכותרות תופעת המאהלים תלך ותגבר. (אפרופו בטחון פנים ומדיניות חוץ. דווקא ההשגים של נתניהו בתחום זה הם הרקע למהפכה הצרכנית. זו שהחלה בקוטג' המשיכה בטיטולים ועברה לדיור.
כשאין פיגועים, וכשטילים לא נוחתים ליד הגבולות, לציבור ולתקשורת יש פנאי גם לנושאים שאינם קיומיים) את התוצאות שלה נראה בסקרים שיתפרסמו בסוף שבוע זה או בבא אחריו.
כשביבי יקרא אותם ויבין שהוא עלול להפסיד את הבחירות הבאות- פתאום נתחיל לשמוע ממנו זמירות אחרות. מה שש"ס ויהדות התורה לא הצליחו לעשות אולי יעשו סוף סוף המפגינים בכיכרות.