השבוע, הייתה אמורה להתקיים חתונה בזיווג שני של בני זוג, גרושים, שלאחרונה מצאו את זיווגם מחדש. אלא שברגע אחרון, נדחתה החתונה לעוד מספר חודשים.
הסיבה לדחיית החתונה היא בשל בעיות בגט של הכלה, שנמצאו ברגע האחרון בזכותו של רב ערני, לאחר מספר דברים בגט שנכתבו לא בצורה הראויה והכשרה.
הפסול בגט נמצא רק כאשר הגיעו בני הזוג להירשם לנישואין. בעקבות הפסול, הועברה השאלה לגדולי הפוסקים, בהם מרן הגר"ש וואזנר, בכדי שיכריעו מה לעשות.
הפסק החד-משמעי ניתן, והחתונה נדחתה. לפי הפסק, הכלה, שהייתה אמורה להתחתן השבוע, צריכה לקבל גט חדש מבעלה מהנישואים הראשונים, ולפי ההלכה, הזוג החדש ייאלץ להמתין שלושה חודשים, לאחר מתן הגט השני, בכדי להינשא מחדש.
למרות דחיית החתונה במספר חודשים, השמחה היא גדולה, בעקבות הצלתו של החתן מנישואים עם הכלה, שבעקבות הבעיה עם הגט נחשבת לאשת איש עד לקבלת גט החדש.
החתונה נדחתה בגלל בעיות בגט
השבוע, הייתה אמורה להתקיים חתונה בזיווג שני של בני זוג, גרושים, שלאחרונה מצאו את זיווגם מחדש. אלא שברגע אחרון, נדחתה החתונה לעוד מספר חודשים. הסיבה לדחיית החתונה היא בשל בעיות בגט של הכלה, שנמצאו ברגע האחרון בזכותו של רב עירני. פרסום ראשון (יהדות, מה הדין)
הכתבה עניינה אותך?
תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים
-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
תוכן שאסור לפספס
43 תגובות
17
מהכתבה לא משתמע שמדובר בגט מעושה. מה שכתוב הוא: שנפל פגם כלשהו בגט. ופה כבר קופצים הטוקבקיסטים עם מפסקי הלכה ומסקנות מכרסם הנפוח.
לא על כל דבר צריך להגיב, בפרט כאשר לא יודעים במה מדובר.
יוסף הלוי
16
ולכן שוק השידוכים לגרושים זוכה לאשת איש וממזרים לאלפים.
דוד
15
כתוב בתורה (דברים כד א): כי ייקח איש אישה, ובעלה (ונשא אותה); והיה אם לא תמצא חן בעיניו, כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות (גט) ונתן בידה, ושילחה מביתו.
והרמב"ם בהלכות גירושין פרק א כותב לימוד מפסוק זה: "אם לא תמצא חן בעיניו" - מלמד שהבעל אינו מגרש, אלא ברצונו; ואם נתגרשה שלא ברצונו, אינה מגו
דניאל
אדם רוצה לעשות את הטוב, אלא שיצ"ר מונע בעדו, על כן מכים אותו בגלל היצ"ר עד שיאמר רוצה אני.
אלי'
הרמב"ם (הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ)
"שאין אומרים אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה, עד שמכר או עד שנתן. אבל, מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בד
שמיר
(שלחתי גם לאלי' ומשום מה לא פירסמו)
באותה הלכה שציטט כבודו נאמר: "מי שהדין נותן שכופין אותו" (דהיינו רק מי שהדין מאפשר לכפותו כגון מוכה שחין וכדומה).
ולקראת סוף ההלכה מסביר הרמב"ם את המקרה ההפוך:
"אבל אם לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש, (דהיינו בכל מקרה רגיל) וטעו בית דין של ישראל, או שהיו הדיוטות
דניאל
תוכן שאסור לפספס