"איגוד מנהלי בתי ספר וסמינרים בית יעקב", שלח מכתב לשר החינוך גדעון סער ולמנכ"ל משרדו ד"ר שמשון שושני, בו הם מפרטים מספר כללים ועקרונות אשר יש בהם, לטענתם, כדי לפתור את סוגיית רישום ושיבוץ תלמידות בסמינרים.
מטרת המכתב היא מתן מענה לדו"ח החמור של מבקר המדינה שפורסם לפני כחודש וחצי, בו מתח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת חריפה על האפליה העדתית בסמינרים ובמערכת החינוך החרדית וטען כי ישנם פגמים בהליכי הרישום ובקבלת הבנות לבתי הספר.
בעקבות הדו"ח החמור, משרד החינוך הציע למנהלי הסמינרים כי כדי למנוע את האפליה, המשרד יחד עם המועצות המקומיות יתערב בנושאי קבלת הבנות לסמינרים, אך המנהלים סירבו להצעה.
בפתח מכתבם, עליו חתומים עו"ד אורי קידר ועו"ד קרן רז מורג, מבהיר ה´איגוד´ כי סוגיית רישום ושיבוץ התלמידות הוא "עניין בעל חשיבות מן המעלה הראשונה", וכי הם רואים בזה "חשיבות יתירה בשמירה על הצביון הייחודי של החינוך החרדי".
כפופים לדעת תורה
לאורך המכתב, מצוטטים פסיקות שונות של בתי המשפט, בהם ישנה היכרות בחשיבות של זכות הקהילה לטפח מאפיינים ייחודיים, ובפרט בתחום החינוך.
המנהלים מצהירים במכתב כי הם כפופים ל"דעת תורה" ללא שיקול דעת עצמאי. "אנשי החינוך רואים עצמם כשליחים לעיצוב דרכה של התלמידה בדרך התורה, בכל מקום ובכל זמן שהוא", הם כותבים.
עוד נכתב כי "מאחר והביקוש לסמינרים רבים גדול היצע המקומות בהם, אין מנוס אלא לבצע הליכי מיון". המנהלים מבהירים כי הליכי המיון כוללים "בחינה פדגוגית של התלמידות ובחינה רוחנית שלהן. בהקשר הרוחני, שני העקרונות המנחים הינם מניעת פערים משמעותיים בין הגישה הערכית רוחנית אליה נחשפת התלמידה במסגרת החינוכית ובין מערכת הערכים לפיה נוהגת משפחתה, והימנעות מיצירת פערים גדולים בתוך המסגרת עצמה נוכח העומס על מוסדות החינוך".
במכתב, מפרטים מנהלי הסמינרים 16 עקרונות, "אשר ינחו את מנהלי הסמינרים בהליכי קבלת ושיבוץ התלמידות", זאת בכדי להביא להידברות והבנה של משרד החינוך את הצרכים הייחודיים של החינוך החרדי, ולהביא לפתרון הסוגיה הרגישה הזו.
בין העקרונות המפורטים: בדיקת התאמה בין הרמה הרוחנית, החינוכית והלימודית של התלמידה לרמה של המוסד החינוכי. זאת כדי למנוע פער בין הערכים מהבית לערכים של המוסד, פער שיכול ליצור בלבול אצל התלמידה "שיהיה קריטי והרסני דווקא בתקופה הרגישה של גיל ההתבגרות".
עקרון נוסף הוא קבלת תלמידות לפי תקנון המוסד, שבמהותו הוא דרישות התנהגותיות רוחניות, חינוכיות ולימודיות. "כל הקריטריונים לקבלת התלמידות יהיו שקופים, ברורים, שוויוניים וידועים מראש לכל התלמידות", לשון המכתב.
במקרה של ביקוש רב, נכתב בעקרונות, בחירת התלמידות תיעשה בהתאם לכישוריהן כאשר העיקרון המנחה יהיה יצירת קבוצות ללא פערים לימודים ורוחניים משמעותיים.
בעיקרון החמישי כותבים המנהלים: "מנהלי הסמינרים מתנגדים לכל אפליה, מכל סוג שהיא, לרבות אפליה על רקע עדתי. הסמינרים מתנגדים נמרצות לכל פעולה או מעשה אשר נובע מאפליה, בראש ובראשונה משום שאפליה אסורה באופן מוחלט על פי תורה, והדבר מנוגד לערכי היהדות והמוסר עליהם אמונים כל הגורמים הנוגעים בדבר הפועלים מטעם הסמינרים". המנהלים גם מבטיחים כי "לא יעשה כל שימוש בפרטים הקשורים למוצא ו/או לעדה של התלמידה המועמדת לקבלה".
עקרונות החינוך
עוד נכתב בעקרונות כי דירוג מוסדות החינוך על-ידי התלמידה לא ישמש נגדה בהליך הבחירה, כמו כן לא ינתן משקל לאזורי רישום בקבלת תלמידות. "בציבור החרדי", טוענים מנהלי הסמינרים במכתבם, "מקום המגורים אינו מהווה פונקציה של ממש בבחירת החינוך".
"לעומת זאת, ישנם פרמטרים אחרים אשר מהווים גורמים כבדי משקל בבחירת חינוך הילדים, כך למשל השתייכות קהילתית. ברי כי חסיד יעדיף לשלוח את בתו לסמינר אשר מחנך את תלמידותיו ברוח החסידות על פני סמינר אשר מחנך את תלמידותיו ברוח שאינה חסידית (כדוגמת סמינר ברוח החינוך ה"ליטאי")", כותבים המנהלים.
עיקרון נוסף קובע כי "מוסדות החינוך יהיו רשאים להעדיף בהליכי הקבלה ´אחיות ממשיכות´", בתנאים מסויימים: כשהאחיות הגדולות עדיין לומדות בבית הספר, כדי לא לפצל משפחות בין מוסדות החינוך. "משעה שמסיימת האחות הבכירה את לימודיה במוסד החינוכי - פוחתת העדיפות". עוד נכתב כי "העדפת אחיות ממשיכות הינה עקרון אשר יישומו כפוף לחריגויות, כגון כאשר המועמדת אינה מתאימה ללמוד במוסד החינוכי מסיבות אחרות".
עיקרון נוסף במכתב המנהלים הוא "נתונים סוציו-אקונומיים לא ייזקפו לחובת המועמדות אך הן יכולים לעמוד לטובתן - בהענקת התחשבות מיוחדת למועמדות הזקוקות לכך בהליכי הקבלה".
המנהלים מבטיחים כי "הליכי הקבלה יהיו שקופים ועל פי קריטריונים ברורים ושקופים", וכי "התשובות למועמדות תוחזרנה תוך זמן סביר, והמוסדות לא יעכבו תשובות אצלם מכל סיבה שהיא, והכול על מנת לאפשר תקופת התארגנות לתלמידות אשר לא תתקבלנה".
כמו כן מבטיחים המנהלים כי "במכתב הדחייה תופיע האפשרות לערער על החלטת המוסד החינוכי בפני אותו המוסד. ההחלטה הסופית של המוסד החינוכי בערעור תהיה מנומקת, וכל הליך הקבלה יהיה מתועד". עוד הם מבטיחים כי "בכל מוסד יישמרו לאחר הליכי המיון הראשונים 2-3 מקומות עבור תלמידות שתתקבלנה לאחר שלב העררים".
"המנהלים יעשו מאמצים כדי שלא תישארנה תלמידות אשר אינן משובצות לאף מוסד לימוד. יחד עם זאת, לא יעלה מספר התלמידות בכיתה על 40 תלמידות", נכתב.
העקרון האחרון מדבר על-כך שלאחר סיום הליכי הקבלה והשיבוץ, "נדרש גיבוי של הרשות המקומית ושל משרד החינוך כלפי המוסדות החינוכיים, ובפרט במקרה בו הורים עושים דין לעצמם ומחליטים שלא לרשום את בתם לשום מוסד חינוכי במקרה בו הסמינר או בית הספר בו חפצו לא קיבלה לשורותיו".
לסיום כותבים מנהלי הסמינרים כי הם "מוכנים לפעול כתף אל כתף עם משרד החינוך על מנת להסדיר ולהטמיע את הנהלים אשר יופעלו מכוח העקרונות המפורטים, והכול על מנת שתימשך באופן תקין העשייה החינוכית המבורכת בה הם מאמינים, דרך חינוכית ברוח התורה שנסמכת על מסורת ארוכת שנים, בהתאם לדעת התורה ולפי פסיקות גדולי ישראל בכל הדורות - כי בנפשם הדבר".
"החבל מתהדק"
עו"ד יואב ללום מעמותת "נוער כהלכה" מסר בתגובה ל"כיכר השבת": "מנהלי הסמינרים מבינים שמה שהיה כבר לא יהיה, החבל מתהדק סביב גרונם והם לא יוכלו להמשיך ולהתעלל בבנות ובמשפחות מידי רישום בטענות מוזרות ולא שיוויוניות.
"מנהלי הסמינרים מצהירים בפה שהם נגד אפליה ובפועל ממיינים תלמידות על פי שיקולים עדתיים, דבר שמוכח במבחן התוצאה. בהוראת רבני העמותה אנחנו נמשיך לעקוב ולפקח עד מיגור תופעת האפליה בקבלת בנות לסמינרים", מבטיח עו"ד יואב ללום.