האם יכולה להיות הלכה ללא שיקול דעת של הדיין? מהן המשמעויות של אי-גיור? מהי האידאולוגיה המנחה את מי שרוצה לגייר ומי שלא? שאלות אלו ואחרות נדונו בפאנל סוער בנושא גיור שנערך השבוע (יום רביעי) באוניברסיטה העברית בהר הצופים.
משתתפי הפאנל: הרב חיים אירם, הרב אברהם שרמן, וחבר-הכנסת הרב חיים אמסלם. כל אחד מנקודת השקפתו ודעתו. את הפאנל הנחה ד"ר אבינועם רוזנק.
ראשון הדוברים היה רב שרמן שאמר "בעיית הגיור המודרני קיימת בגלל שעם-ישראל פרץ את חומות הזהות היהודית שנקבעו על-פי ההלכה".
"כשהתחילה התופעה הזו, צצו ועלו בקשות רבות להתגייר שלא היו על רקע עומק האמונה היהודית, אלא בגלל בעיה חברתית ואישית. הרבנים אמרו: ´אם נתיר את הגיור, זה יהווה פירצה ויתיר את ההתקשרות בין היהודים לנוכרים´. זה לא דבר טכני ופורמלי של ´מילה´ ו´טבילה´, אלא מהפכה באמונתו ובכל השקפת עולמו. אם מבקשים רק גיור פורמלי בלי מהפכה - אז אין כאן גיור".
חילול השם
הרב חיים אמסלם (מח"ס "זרע ישראל") לעומתו מאמץ את מסורת הפסיקה וציין כי לאורך כל ההיסטוריה היה ידוע שרוב הגרים באים לשם אינטרס ולא נמנעו חכמי ישראל מלקבלם. "הפרשנות המוטעית לקבלת מצוות הולידה את ביטול הגיור. עד לדורנו כמעט לא ביטלו גיור", אמר אמסלם ומנה דוגמאות לכך."
המבטל גיור נוגע בחשש ממזרות. תמיד נשקלו שיקולים נוספים ולא רק קבלת מצוות", אמר הרב אמסלם. "כאן, בקלות האדם יכול להיכנס לקולקטיב היהודי ולקיים הרבה מצוות. לא לקבל גרים כאלה שמוסרים נפש בישראל - זה חילול השם. כל היחס הזה לעולים, מוסרי הנפש, זה חילול השם".
עוד אמר הרב אמסלם: "שאל אביך ויגדך. כשאינך יודע להכריע הלכה, תבדוק מה עשו בעבר. הגיור לא התחיל אתמול. יש מסורת של פסיקה. ישנה קבוצה שלקחה מונופול על התורה ומנהלת טרור הלכתי אפילו כנגד הרב עובדיה יוסף. הזהירו אותו והכריחו אותו לכתוב מכתבי הבהרה לאחר שחתם על גיורי הצבא".
אחרון הדוברים היה הרב אירם. "אין סוגייה שאפשר להגיד באופן גורף כולם אומרים ´כך וכך´. כל נושא המתגיירים לא יכול לבוא על רגל אחת", אמר הרב אירם. "יש בעיות ברישום נישואין אצל גרים בגלל שלמדו ב´קורס נתיב´. הרשם אמר לגר אחד שלא מקבלים אותו - בגלל הוראה שקיבל".
מכאן הדיון התלהט.
הרב שרמן העיר: "לא ביטלו לו את הגיור, רק ביקשו לברר את הגיור בצורה פרטנית".
הרב אירם ממשיך: "רק 33 אחוז מסיימים את ההליך. זה לא סרט נע, זה סרט רע. פסק-הדין של הרב שרמן קבע באופן גורף שהגרים נשארים נוכרים". ישנו פסק דין (פסקו של הרב שרמן) שהביא חורבן לעם ישראל הוסיף הרב אירם במקום אחר.
הרב שרמן: "לא כאן המקום לבירורים הלכתיים. המחלוקת היא עובדתית. כל המבקשים להתגייר, צריך לשאול, האם מתחולל אצלם המפנה באמונה וכפיפות למצוות. לפני 26 שנה, 3 אבות בית-דין פנו לגדולי הדור בשאלה זו - לאחר שהתברר בדיונים שהגיור לא חולל שום מפנה בחיי המתגייר.
"מתברר שהאמירה על קבלת המצוות הייתה חיצונית ואז הגיור בדיעבד לא מועיל. ביקשו מגדולי הדור שייתנו עקרונות לגיור. הם הזהירו את הדיינים שזה איסור חמור לקבל גר לישראל - אם אין קבלת מצוות. הם גם מזהירים את ´רשמי הנישואין´ לבדוק - אפילו את גיורי בד"צ ´העדה החרדית.
יום-יום התבוללות
הרב אמסלם: "גדולי ישראל ממזרח וממערב מכל הדורות לא מספיק גדולים בשביל ימינו??? העיקרון צריך להיות כך, נבדוק קודם את מי לא נגייר... ואם אומר בפיו שלא מקבל מצוות - לא מקבלים. הוא מצטט מתוך ראיון עם הרב עובדיה: אם יש למתגייר ידע סביר ויש סיכוי שיקיים המצוות מגיירים אותו.
גרים כאלו שנהיים מסורתיים ושמקיימים חלק מהמצוות ואף מוסרים נפש למען הכלל צריכים לקבל אותם. לפשפש בגיורם אחרי שנים זו ´הונאת הגר´. רבי אליהו גוטמאכר אומר שאם יש התלבטות האם ראוי לקבל לגיור או לא וקיבלת, לא נורא! - אם דחית בטעות גרמת בעיה חמורה. בארצות הצפון אפריקה קיבלו גדולי ישראל כל הבא להתגייר. כיום יש כאלה שלוקחים מונופול על פרשנות ההלכה, ומקפלים כל מי שסובר אחרת מהם ".
במשך שעה ארוכה, התווכחו חברי הפאנל בנושא הבוער. "יש ´עת לעשות לה´ הפרו תורתך´ וזה שיקול שמסור לחכמים. יש לנו יום-יום התבוללות - לא בבני-ברק ולא במאה שערים, אלא בציבור המסורתי, בפריפריה, ואנחנו לא יכולים לעצום עיניים ולהטביע את הספינה, ליצור שני עמים להרוס את הרבנות", אמר הרב אמסלם.
לקראת סיום, הציע הרב שרמן לכנס את פוסקי הדור, הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף והגר"מ וואזנר להכריע בסוגייה.
לאחר הפאנל נשארו המשתתפים עוד שעה ארוכה לדון בנושא.
