מאות אלפי אנשים נוהגים מדי שנה לעלות ביום ל"ג בעומר לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, להילולא הגדולה הנערכת במקום. בין ההמונים, ניתן לראות גם אבלים בתוך שנתם, העושים דרכם אל הציון לשאת תפילה ובקשה.
כידוע, השתרש בעולם הנוהג כי אבלים בתוך שנתם, יכולים להשתתף בהילולות הצדיקים מאחר ואינם בגדר "סעודת מרעים", האסורים בהשתתפות אבלים. בימים האחרונים, הגיעה אל מרן הגראי"ל שטיינמן, שאלה: האם מותר לאבלים לעלות לציון הרשב"י במירון, בל"ג בעומר. הגראי"ל השיב בתחילה כי אינו מודע למה שקורה שם ביום ל"ג בעומר, אך במהלך השנה כשהיה שם, שלטה במקום אווירה רצינית.
"מרן הרב שך", הוסיף הגראי"ל, "אסר לעלות למירון ביום ההילולה בשל הפריצות הנוהגת במקום ביום זה. אבל היום, אומרים שישנם דרכי מהדרין עד לציון, בכדי להימנע מאווירת ההוללות האוחזת בחלק מן המשתתפים".
אלא שהגראי"ל כדרכו, לא השיב את פני השואלים ריקם, ופנה לברר לפרטי פרטים כיצד נראית הילולת הרשב"י במירון, מהם דרכי הגישה לציון ומה האווירה האוחזת במשתתפים. וכך, בימים האחרונים, כלל הבאים להתברך אצל הגראי"ל הופתעו כשנתקלו בתחקור מעמיק מצדו של הרב שטיינמן, אם היו במירון בל"ג בעומר וכיצד מתנהלים שם הדברים.
התשובות שקיבל הגראי"ל, העידו על-כך שישנה במקום תזמורת הפועלת במשך כל ההילולה, והנכנסים לציון נאלצים לעבור דרך מעגל ריקודים שלא פוסק, זאת בנוסף לכך שהדרכים עד לציון מלאים בדוכנים, עם מוזיקה רועשת, והאווירה במקום שמחה וצוהלת.
לאחר הבירור המעמיק שערך, השיב הגראי"ל לשואלים הוראה חד-משמעית: "מי שאבל בתוך שנתו - אסור לו להשתתף בהילולה, מאחר ויש לה דין של ´סעודת מרעים´, בשל המוזיקה הפועלת במקום, הריקודים הבלתי פוסקים והאווירה השמחה".
יצויין כי אחד מבאי ביתו של הגראי"ל, הרב נ.ג., הקם בימים אלו מה´שבעה´ על אמו, קיבל את ההוראה המפתיעה ממרן הגראי"ל שטיינמן, לפיה אסור לו לעלות השנה בל"ג בעומר, לציון הרשב"י במירון, בשל האבל בו הוא נמצא.