"אברכים רק לחצי יום? ספין יח"צני גרוע"

אין ספק, לא לזה ציפה סגן השר מוזס שעסק היום בחגיגת ה"הישג", בביצור ה"בלעדיות" עליו, ובחיפוש קדחתני אחר המדליף שמסר את המידע הראשוני והבלעדי על כך ל´כיכר השבת´ (מנחם לייזר, זה הרבה יותר קרוב ממה שאתה חושב...), אך הביקורת החריפה שנמתחת עליו הערב, חוצה את כל הסיעות החרדיות בבית המחוקקים, ומגיעה היישר מהיכלי הישיבות הקדושות, שם נדהמו לשמוע על ה"הישג" המפוקפק.

הסדר מסוכן

אלא שבעוד מצידן של הישיבות הקדושות, זועמים "רעיונית" על העידוד לחרדים לצאת לעבודה, עליו גאה סגן השר החרדי, הרי שביהדות התורה מותחים עליו ביקורת פרקטית מכיוון אחר: "מדובר בהרס ההסדר של עולם הישיבות, חלק מכרסום מתמיד בו, וכזה שיוביל לבסוף לפסילת חוק טל הנתון כיום להכרעת בג"ץ, בנימוק כי ´תורתו אומנותו´ הינו הסדר מפוברק, במסגרתו יוצאים האברכים לעבוד חצי יום...".

לדברי המבקרים, מדובר בחלק ממגמה הולכת וגוברת בתקופה האחרונה, ולפיה, יש לכוון מאמץ רב להוצאת החרדים מהיכלי הישיבות באופן של יצירת פיתוי בפניהם לצאת לעבודה. וכך, מעמד הכוללים ייחלש. "בואו נשים את הדברים על השולחן, מדובר בהסדר שתכליתו אחת ויחידה: הוצאת האברכים לעבודה. האם סגן השר החרדי השתגע?!"

לביקורת הזו, יש לצרף גם את הטענה העניינית אותה השמיעו נציגי הישיבות כבר בצהרים, כאשר לדבריהם ההסדר החדש יביא אנשים שעובדים ומשתכרים יפה, להתחלק בעוגת התקציב לאברכים, עם אברכים הלומדים יום שלם, ופרוטות אלו הם מטה לחמם, פשוטו כמשמעו.

"רוח" חדשה - דרך ישנה

ביהדות התורה גם מזכירים, את רשימת הדרישות אותן הציגו למשרד החינוך, דרישות הנוגעות לקיומן ממש של מוסדות החינוך והישיבות, אך אף לא אחת מאלו לא נענתה עד כה. "מכל הבקשות שלנו מתעלמים, רק מה שנוגע ליציאת חרדים לעבודה מאשרים. זו הרוח החדשה עליה מדובר?! היה עדיף כבר את זו הישנה".

בין היתר מזכירים שם הבקשות הנוגעות לישיבות, כמו הסרת המגבלות המספריות על תלמידים בשלוחת מוסדות, שאינה יכולה להיות יותר מ40% ממוסד האם. את תנאי הסף של - 40 תלמידים לפתיחת ישיבה גבוהה חדשה, תנאי המונע את פתיחתם של ישיבות רבות. את המגבלה בפתיחת סוג תלמיד חדש במהלך השנה, כאשר המערכת מתייחסת לפתיחת סוג תלמיד חדש, כאל פתיחת מוסד חדש - על כל המשתמע מכך ועל כל הבירוקרטיה הכרוכה בכך , כאשר לדוגמא: ישיבה עם 100 תלמידים הרוצה להוסיף 3 אברכים צריכה להמתין לינואר ולעבור 2 ביקורות כמו מוסד חדש ועוד.

מגבלות על גודל הכוללים

וזה עוד לא הכל, קיימות גם מגבלות על גידול במספרי תלמידים משנה לשנה קיימת במערכת מגבלה שאינה מאפשרת למוסד לקלוט תלמידים חדשים במערכת מעבר ל-20%. החלטה שרירותית שאינה משרתת דבר.

גם הצורך באשרת שהיה לתלמיד חו"ל לא קיים בשום משרד ממשלתי אחר. ולזה מצטרף הליך הכרה ארוך ממושך ומסורבל למוסד חדש, הכרוך בבירוקרטיה וסבל מתמשכים, כאשר במשך חודשים ארוכים מתעכב בשל כך התקצוב השוטף. ובכלל, בנוגע לתלמידי חו"ל התקבלה החלטה שרירותית על קיצוץ של 40% בתעריפים.

גם בכוללים קיימים תנאים רבים המהווים התעללות של ממש: הצורך בדיווח על 45 שעות לימוד – בכוללי אברכים לימוד רצוף של 9 שעות ביום [תשע שעות × 60 דקות = 540 דקות] ללא כל הפסקה, דבר שלא מקובל ולא קיים בשום מערכת, כאשר בכל מערכות משרד החינוך 1 שעה = 45 דקות.

"כל אלו", אומרים מבקריו של מוזס, "נותרו ללא שום שינוי. האם ה"הישג" שלו הוא האישור לאברכים לצאת לעבוד?"

סיור המחסנים כמשל

ואת כל מסכת הטיעונים הזאת מסכם הבכיר ביהדות התורה בסיפור מוזסי קלאסי: "זה מזכיר לי את הסיור שערך מוזס בדירות המחסנים בירושלים, עם הרבה כותרות, רעש וצלצולים. מכל הטרראם הזה, יצא דבר אחד מעשי: עיריית ירושלים, הוציאה דרישות ארנונה לדיירים המסכנים. הפעם, לא מדובר בדרישת ארנונה פרטית, אלא בנזק מצטבר שנגרם בשרשרת מחדלים, שמשום מה נלוותה לה זחיחות וקלות דעת, שאין להן שום הבנה".

ועם כאלו חברים לסיעה, מי צריך אויבים...