לאחרונה אנו נחשפים בעוצמה לתופעות המלוות את הציבור החרדי הספרדי במשך שנים, אך כעת הן מקבלות ביטוי חריף, כואב ומעליב. עניין חדר היחוד, וכשרות המאכלים שעלו בעוצמה בפרשות "הרב המגרש" 1 ו-2 וכפיית מנהגי האשכנזים על בחורי ישיבה ספרדים, הפילו את האסימון לאלו שבמשך שנים כל מגמתם היתה להידמות לאשכנזים הליטאים.
עכשיו אולי סוף סוף גם הם יבינו, את שאני זועק כבר זמן רב, אותה זעקה שקוממה עלי את עסקני ש"ס בדברי בלע והסתה, בעידוד הפטרונים הליטאים שלהם.
כולם תמהים כיצד מפלגה של 10 מנדטים, משתדלת תמיד ליישר קו עם מפלגה בת 5 מנדטים, וליתר דיוק, בעיקר עם 2 המנדטים הדומיננטיים של הפלג הליטאי. מה יש בהם שהם מצליחים לקפל מפלגה עם ציבור בוחרים כ"כ גדול, שמנהיגה הרוחני הוא מענקי התורה של הדורות האחרונים.
קשה להבין את שורשיה של התופעה המבישה, שבאה לידי ביטוי פעם אחר פעם. הדברים מגיעים לידי כך, שגם כשהציבור הספרדי, יוצא מבוזה ופגוע מאפליה בוטה וגזענית במוסדות האשכנזים, ולמרות שיש לאל ידה של ש"ס לעמוד לימין הצד הנפגע – קהל בוחריה, היא אינה נוקפת אצבע במקרה הטוב, ולפעמים גם מכשילה מהלך לתיקון העוול, כאילו פחד אימים מהלך עליה ומנחה אותה.
מספר גורמים חברו להם יחדיו וגרמו למצב בו אנחנו נמצאים, שהוא מלכוד שכמעט בלתי ניתן להבקיעו.
מחד קיימת התנשאות אליטיסטית רבת שנים, במסווה של "עולם תורה" אותנטי ומקורי, שלא חלו בו השפעות זרות. עולם ישיבתי חזק ורחב, חדור "גאוות יחידה", המשולב בתעשיה משומנת מאוד, ותחושת "צדק אבסולוטי" בדרך ובהשקפה. מאידך אצל הספרדים, ישנה התבטלות ורגש נחיתות, שהם תוצאה של שטיפת מוח ארוכת שנים, המציגה תמיד את הצד האחד כ"מעתיקי השמועה", כשמנגד הציבור הספרדי הפשרן והתמים. להם יש את "ההשקפה" ולספרדים מה? להם יש את "גדולי ישראל" ולספרדים מה? להם יש את "היהדות הנאמנה ושופרה" ולספרדים מה? ולולי מרנן ורבנן שלהם, שמסרו את נפשם "והצילו" את יהדות ספרד מה היה נשאר ממנה?! והתמימים, לצערנו, מאמינים באיוולת הזו.
גם תופעת ראשי הישיבות הספרדים "המשתכנזים" אינה חדשה. שורשיה נטועים מאז קום המדינה כמעט. חלקם אף באו לארץ עם אוריינטציה כזו, מאחר שהם עצמם נשלחו מגיל צעיר מארצות מוצאם (מרוקו בדרך כלל) ללמוד בישיבות אשכנזיות באנגליה ובצרפת. הם הביאו את הרוח המתנשאת, הבטוחה בעצמה ותמיד יודעת-כל. הם מרגישים כי הם טובים יותר מהוריהם ומרבניהם. בארץ התופעה שוכללה, ומרבית הישיבות הספרדיות שהוקמו בארץ חפצו להידמות לישיבות הקיימות, והיום רוב ככל הישיבות הספרדיות הם "משתכנזות".
הביטוי "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", איננו עוד דרשה יפה על הפרשה, אלא תחושה אמיתית כואבת וממושכת. רבים מהספרדים כבר משוכנעים בהבלים האלה, וחושבים לתומם שלאשכנזים יש עליונות דתית ואינטלקטואלית על הספרדים. מרן הרב עובדיה יוסף, שפעל במשך שנים רבות והרים את האגו הספרדי, מול "האליטה האשכנזית" ובמיוחד מול "המשתכנזים", לא הגיע אל הנחלה, ודוקא לאחרונה כשהנושא עולה במלוא חריפותו, נדמה כי הקול נחלש [עיין ערך: היתר מכירה, פיאה נכרית, חדר יחוד, כרטיסי פיס, לימוד ההלכה בישיבות, גיור חיילי צה"ל]. למול הנחשול השוטף, נראה לעיתים שכולם כבר נפלו שדודים אל תוך הקונספט הליטאי-ספרדי.
המצב קשה ומתסכל שבעתיים כאשר רואים שהמסורת הספרדית המתונה והסובלנית, זו שאינה רגילה בקיצוניות ובאלימות מילולית ולעתים גם פיזית, הלכה ונשכחה אצל הספרדים ובמקומה הם אימצו להם את המסורת האשכנזית הקיצונית, המתעברת על כל ריב.
אלא שלאחרונה החגיגה משתבשת מעט. צמחו רבנים-מנהיגים המעיזים למרוד במוסכמות הללו, וחושבים שהמצב הזה רע לספרדים ובשקר יסודו. אלפים רבים מתחילים להבין שבמשך שנים הלעיטו אותם בשקרים והטעו אותם, והאסכולה הליטאית-אשכנזית, מעולם לא התאימה להם. מצב זה מערער ומקעקע את ההגמוניה ששלטה כמעט ללא עוררין, והוא מהווה מגמה מסוכנת מאוד מבחינת הצבור הליטאי, שהספרדים שמשו עבורו בשר תותחים לביסוס אחיזתו ב"הנהגת הדור".
אם כן, מה יהיה הלאה? אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
מהלך התיקון יתחיל רק כאשר יבינו הספרדים שאין להם שום צורך להיות סמוכים על שולחנם של אחרים, וששולחנם, בכמה וכמה מובנים, אף גדול משלהם. רק כשיכירו ויעריכו את שיטת הלימוד המיוחדת להם, את דרך הפסיקה ואת לקיחת האחריות לכלל ישראל, בהתערות בחברה ובשרות למדינה ובהתנהלות שמקרבת ואינה מרחקת. רק כאשר הם יבקשו להם גם הנהגה היודעת לעמוד על שלה ומכירה ופועלת ברוח המסורת הספרדית המפוארת. כשכל זה יקרה, אור חדש יזרח עליהם ועל ציון יאיר.