תינוק חרדי, בן חמישה וחצי חודשים, סובל מתת תזונה במצב קשה ביותר. בבית-החולים חושדים ככל הנראה בהורים, והתקינו השבוע מצלמות נסתרות בחדרם.
שום דבר לא הכין את יואליש (שם בדוי), אב למשפחה חרדית מירושלים, לטלטלה הגדולה שעברה משפחתו בחודשים האחרונים.
ד´, בנו הקטן, נולד לפני חמישה וחצי חודשים. "מאז שהוא נולד, הוא סובל מבעיות בריאותיות קשות", הוא מספר בראיון בלעדי ל"כיכר השבת". "למעשה, כבר שבוע לאחר הברית הוא אושפז בבית-החולים לאחר שנדבק בוירוס".
מאז, פקד ד´ הקטן את בית-החולים שש פעמים. האחרונה, היא התקופה הארוכה ביותר בה היה מאושפז - חודש וחצי.
"הוא סבל במשך זמן מהקאות ושלשולים, ובשלב מסוים רופאת הילדים במרפאה אמרה לנו שבמצב הנתון, מוכרחים לאשפז אותו, לאחר שירד במשקל בצורה דרסטית".
ההורים המודאגים הגיעו עם ד´ אל בית החולים "שערי צדק".
"אנחנו לא מבינים את השפה של הרופאים, הם אמרו שאין להם תשובה למצב שלו", מספר האב. "הם הסבירו שהוא לא מסוגל לספוג אוכל. בכל פעם שניסו לתת לו סוג מזון חדש, צריכים להמתין שלושה ימים כדי לבחון את ההשפעה שלו".
האב מתאר את היחס המאוד לא מלבב לו הוא זכה, לטענתו. "נתנו לנו להיות בחדר, והילד בכה ימים ולילות. ביקשנו שירגיעו אותו, אבל לא קיבלנו די עזרה.
"בשלב מסוים, אחרי בדיקות ממושכות הרופאים החליטו שהוא מסוגל לעכל סוכר, ואחרי שהתעקשתי להוסיף מינרלים לסוג המזון המיוחד שניתן לו, מצבו החל להשתפר".
ניתוח קשה, ותעלומה
הסיפור הזה קיבל השבוע תפנית חדה. אתמול, בזמן שהאב שהה בבית והאם שהתה סמוך למיטתו של ד´, נכנס לפתע צוות רפואי אל החדר וביקש ממנה לעבור אל חדר הטיפולים.
"זה קרה אחרי יום קשה מאוד מבחינתנו. ד´ עבר ניתוח, הוא לא אכל בגללו כל היום והיינו ממש מותשים. אשתי סיפרה שהצוות הגיע מצויד בעגלה המכוסה בסדין.
"היא מיהרה להתקשר אליי ואמרה לי: יואליש, משהו מוזר קרה. כשהגעתי אל בית-החולים, סיפר לנו אחד החולים שראה איש ביטחון יוצא מהחדר, עם מכשירים דיגטליים".
ליואליש יש הסבר מדויק למה שהתרחש באותן שעות בחדר הסגור: "הם התקינו מצלמות. ככה גם העריכו כמה חולים שדיברנו איתם. אשתי ניסתה לתעד את איש הביטחון, אבל הוא ברח.
"אשתי דיברה עם הצוות הרפואי ושאלה אותם: ´מה זה המצלמות האלה´. היא איימה עליהם שתביא איש מקצוע שיבחן את מה שהותקן בחדר. איימנו עליהם עם עורך דין.
"הם נכנסו ללחץ, ואחר כך שוב הוציאו את אשתי מהחדר כדי להוציא את המצלמות".
האב יצר בשעות האחרונות קשר עם הנהלת בית-החולים וביקש לדעת על מה שנעשה בחדר. "אין הקלטה, אין מצלמה. לא תיעדו ולא צילמו", הם אמרו לי.
