במשרד הדתות ברחוב כנפי נשרים בשכונת גבעת שאול בירושלים, יושב לו השר הר' יעקב מרגי בלשכתו הצנועה, ומשם מנווט את כל מערך שירותי הדת בישראל, החל ממינוי רבנים, ועד שיפוץ ובניית מקוואות ובתי כנסת.
אם יש דבר שאהוב במיוחד על שר הדתות הר' יעקב מרגי, אלו שירותי הדת. עוד לפני שש עשרה שנה כאשר כיהן כראש המועצה הדתית בבאר שבע והביא למהפכה המיוחלת שהייתה אז הסמל עבור כל המועצות הדתיות, והיא זו שסללה את הדרך להתחדשות בשירותי הדת שהיו אז נשלטים בידי המפד"ל שהייתה ממנה יו"רים על פי קשריהם ולא על פי כישוריהם.
מרגי מהווה את הסמל להתחדשות, לרעננות, לשיפור והתייעלות. רוח חדשה החלה מנשבת באותם ימים, רוחם של אנשי ביצוע שלוחא דרבנן. לא עוד מועצה דתית לפתיחת תיק נישואין בלבד, אלא מועצה שתספק לכל אזרח כל מה שיהודי צריך.
כיום, שש עשרה שנה אחרי, ולאחר שהוכיח את יכולת ביצועיו היוצאי דופן בכל תפקיד שאותו מילא, נקרא על ידי מרן מאור ישראל שליט"א, לכהן כשר הדתות בממשלתו של נתניהו. כשלצידו צוות יועצים מוכשרים כמו אלון נוריאל שמלווה אותו כבר שנים רבות, וכן רל"ש ניסים אלקסלסי, שעשה איתו כברת דרך ארוכה עוד מתפקידו כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע, ושותף למהפכה שמוביל היו"ר, יוצא השר מרגי בכל הכח לכבוש עוד מטרות שסימן לעצמו. השר מרגי הוא בין השרים היחידים שחריצות היא מילה נרדפת להם.
למרות היותו דר בדרומה של ארץ ישראל, הוא נמצא בלשכתו כבר בשעה שמונה וחצי בבוקר לאחר תפילת שחרית בנץ החמה. לרגע אחד הוא לא מפסיק לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, אך לעול ם לא יוותר על לימוד התורה והחברותא היומית הקבועה שלו. הוא כבר הספיק לחבר כמה ספרים, וכעת עוסק בכתיבת חידושים ורעיונות על מועדי ישראל. אותם כותב בדרך כלל בלילות שישי ומבקש שאיש לא יגזול ממנו את זמנו היקר.
חצי שנה אחרי, מצביע השר מרגי על שורה של הישגים מבורכים, אותם ירגישו כל אזרחי ישראל כבר בחודשים הקרובים. הוא גם לא מתחמק משום שאלה שמפנים אליו, עונה לגופו של עניין, ומשיב מלחמה כמו שרק הוא יודע להשיב, למי שמנסה לתקוע לו טריז בגלגלי ההצלחה.
בשבוע שעבר היה כנס רבני ישראל, שם הועלו טענות קשות על כך שכבר שבע שנים לא מינו בישראל ולו רב אחד, אתה יכול לענות להם תשובות?
"וגם אני שואל את אותה שאלה, אלא שבכדי להפסיק את החרפה הזו שבמדינת היהודים ישנם גורמים מסוימים, בין אם אלו משפטנים או בין אם אלו אנשי שלטון, שמונעים מינויים של רבנים באופן גורף. וכל זה מתוך אטימות וחוסר רגישות והבנה לצרכים האישים של האזרחים. אני מתכוון לעשות לזה סוף. כל מי שמכיר אותי יודע שאני משתדל פחות לדבר, ופחות להצהיר הצהרות בפרט שיש לי ספק אם הם יקוימו או אם לאו, אבל הפעם אני משוכנע שלאחר עבודה מאומצת שנעשית בימים אלו, בעז"ה סבב בחירות לרבני ערים ויישובים, יחל בסביבות חנוכה".
ומה הסיבה האמיתית שבגינה הם נאלצו להמתין שש שנים?
"משרד המשפטים החליט להקפיא את כל הליך בחירת הרבנים בזמנו בגלל בג"צ גזר. לצערי הרב כך פועלים שם במשרד, במקום לתת פתרונות לבעיות שכביכול הועלו על ידי הבג"צ, בוחרים להתעלם ממנה. וכך זה נסחב ונמרח כבר שבע שנים. אם יש מוקש מנטרלים אותו, ולא פוסחים עליו, אחר כך ההתפוצצות תהיה יותר מידי מסוכנת. כשחסרים כמה תקנים של עובדות סוציאליות, אז כל המדינה גועשת ורועשת, הם פותחים בשביתה ולאחר מכן התקנים אצלם ביד. אבל כאן ששבע שנים לא מונה רב אחד, איש לא פוצה פיו. לכן, קיימנו כבר כמה ישיבות עם משרד המשפטים בכדי להפשיר כמה שיותר מהר את הקפאת הרבנים, וכולי תקווה שעד חנוכה תופשר כל ההקפאה ואז יחלו בסבב של בחירות הרבנים. אני הצבתי לעצמי את היעד הזה, והיה אם משרד המשפטים יסכים לשתף פעולה עימנו ויסייע בהפשרת הקיפאון, הנה מה טוב. ואם הוא ימשיך בסחבת שנקט עד כה, אז נסתדר גם בלעדיו. יש לנו מספיק דרכים ותוכניות לפעול בדרך שנראית לנו. הרי לשם כך נבחרנו".
זה נשמע כמי שמהלך אימים על המשפטנים, הרי גם עם היועץ המשפטי של משרדך עדיין לא ישרת את ההדורים.
"אני לא מהלך אימים על איש, וכל שכן לא על משפטנים. אבל לא ייתכן שאנחנו נבחרי הציבור, נבחרנו אך ורק בכדי לבצע את מה שהציבור רוצה, להתחיל ביישום התוכניות אותם הצבנו לעצמנו, ופתאום כל מהלך שאתה רוצה לבצע או כל דבר שאתה מתכוון לעשות, אתה נתקל בשובל של משפטנים שמונעים אותך מלחולל את המהפכה ואומרים לך: זה אסור לך לעשות. ריבונו של עולם, מי אלו נבחרי הציבור, אנחנו או הם? באיזו זכות הם באים לעצור אותנו. צריך לשים לזה סוף. תראה מה שקורה בעיריית ירושלים, היועץ המשפטי יוסי חביליו, אוסר על נבחרי הציבור ועוזריהם לסייע לאזרחים שפונים אליהם לקבל סיוע בארנונה, אז בשביל מה הם נבחרו, בא נפקיד את המדינה ואת הרשויות בידי הפקידים המשפטיים, אם למעשה הם אלו שמנהלים את המדינה. אתה מוזמן להצטרף אלי לישיבת וועדת שרים לענייני חקיקה, ותראה כמה משפטנים נכנסים בפנים האולם וכמה עומדים בחוץ, בכדי למנוע מאיתנו כל הצעה שאנו מבקשים להוביל קטנה או גדולה. אחר כך עוד יספרו לנו באוצר שאין כסף ואין תקנים. באשר ליועץ המשפטי שבמשרדי, התגלעו בינינו חילוקי דעות מקצועיים על רקע מינויים במועצה הדתית ביהוד, אני סירבתי לקבל את החוות דעת שלו וסירבתי לפעול על פיה. אמרתי עד כאן, לא ייתכן כל מה שאני יעשה, אני ייתקל בסירובו של היועץ המשפטי. היה וויכוח מר בינינו שבסופו של דבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שרית דנה, התערבה, ובקשה שניתן לו צ'אנס לשלושה חודשים, הסכמתי, וניתן רק להמתין ולראות. אני רוצה להגיד לך, ביהוד מינינו לראשונה מועצה דתית. לאחר 61 שנה, מאז קום המדינה לא. בלי אישורים משפטיים, בלי לשכה משפטית ובלי שום דבר אחר, והכל על פי החוק. אז הנה לך דוגמא עד כמה הם נחוצים במשרדים".
מתי לדעתך ימונה רב ראשי לירושלים?
"ראשית כל אני רוצה לומר דבר חשוב בניגוד למה שאני שומע וקורא בעיתונים, מרן מאור ישראל שליט"א, תמיד מפציר בי ואומר לי: אל תמתין רק לירושלים, תפעל למנות בכל הארץ, ישנם הרבה יישובים שסובלים מהעדר מנהיגות רוחנית. וכך גם אנחנו עושים. באשר לירושלים, בימים אלו נבחרו כל גבאי בתי הכנסת, והולכת ונשלמת הרכבתו של הגוף הבוחר. כולי תקווה שבעז"ה עד חנוכה ואפילו עוד לפני, תושבי ירושלים יתברכו סוף סוף במרא דאתרא, לאחר ששנים רבות לא היה בעיר הגדולה ביותר בישראל רב ראשי. אני חושב שזהו דבר חמור שלעצמו. הסתובבתי בכל רחבי השכונות בירושלים, בפרט השכונות המסורתיות יותר, וראיתי את המצוקה הקיימת שם בגלל העדר רב ראשי. הבטחתי להם שבקרוב מאד ימונו רבנים ראשיים לירושלים, והם יורו להם את הדרך הרוחנית בה הם צריכים ללכת".
אתה כשר הממונה על המועצות הדתיות, אתה לא חושב שאולי הגיע הזמן לארגון מחודש של כל המועצות בארץ?
"לארגון מחודש לא, אבל בהחלט לשיפור וייעול, אדרבא ואדרבא. יש לי לומר רק מילים טובות על ראשי המועצות הדתיות שמתפקדים בתנאים קשים ביותר, ובשכר הנמוך ביותר בהתייחס לתקופה שאני מכיר אותם, והייתי אומר אפילו בלתי אפשריים. ולמרות זאת, השירותים שניתנים כיום במועצות הדתיות, היא ברמה הגבוהה ביותר בהשוואה לשירותים הממשלתיים שמקבלים האזרחים בשאר משרדי הממשלה. פה ושם אנו מקבלים תלונות על שירות לקוי שיש בכמה מועצות דתיות, ואנו מטפלים נקודתית באותה בעיה ומגיבים במלוא החומרה. במשרד הדתות ישנו אגף פיקוח ובקרה על המועצות הדתיות, ישנו מערך של רואה חשבון מסודר, כך שבהחלט אנו עוקבים מקרוב על מה שקורה בכל מועצה. אבל שוב, כולם עושים עבודה ללא יוצאת מן הכלל, במסירות נפש ולשם שמים, ואני חושב שהמועצות הדתיות הוא הגוף היחיד בכל המגזר הציבורי שמופלה לרעה וסובל ממצוקות קשות במיוחד".
מדברים על מועצות דתיות חדשות שהרכבת בחודשים האחרונים שבו אתה בתפקיד, באיזה מועצות מדובר ובכלל למה צריך למנות ראשי מועצות דתיות חדשות?
"בניגוד למה שנשמע שכביכול ש"ס ממהרת לתפור מינויים ולדאוג למקורבים, אני רוצה לומר לך שכל המינויים שמונו ונעשו עד כה, הם מינויים שנקיים לחלוטין מכל שיקול זר. כל המינויים הם אנשים מקצועיים, אנשים מסורים שהוכיחו את עצמם במגוון תפקידים, ואתה יכול למנות אחד לאחד ולראות שבכל מקום מונו יו"רים עם רקורד עשיר של עשייה למען התושבים בעירם. כן, גם נח צדוק שמונה בביתר וקראתי בדיוק את התגובות על כך שהוא מונה רק בגלל שהיה עוזרי ואני גאה בכך, הוא נבחר פה אחד על ידי כל החברים, ומי שיעיין בהיסטוריה של ביתר, יגיע למסקנה שהוא האדם המתאים ביותר. הוא שימש בעבר כחבר הנהלת העיר בביתר, ובמשך שנים פעל ופועל רבות למען התושבים. לשאלתך באיזה מועצות מדובר, אם בכל זאת אתה מתעקש לדעת, אז בבקשה: קדימה, לכיש, יהוד, ראש פינה,קצרין יבנה, גבעת עדה – בנימינה, עכו, חיפה, ביתר עילית, חדרה, חולון ועמק חפר. וישנם עוד מועצות דתיות שהרכבם אמור להסתיים כבר בחודשיים הקרובים, כמו: אשדוד, פתח תקווה, גני תקווה אור יהודה, חבל מודיעין, בית דגן, גבעתיים, נס ציונה ושדרות. בנוסף לכך, ישנם עוד יישובים שממתינים לכינוסה של וועדת שרים שתהיה ממש בקרוב, והם: יוקנעם עילית, בת ים, טירת הכרמל, פרדסיה ויבניאל.
בדרך כלל זה הרכבים שנבחרו על ידי החברים בבחירות פתוחות עם שקיפות מלאה כך שכל מגזר מקבל ייצוג הולם בהתאם לגודלו. כל המינויים שנעשו עד כה עברו את כל התבחינים המשפטיים, והכל נעשה על פי חוק. המועצות הדתיות כיום יוצאים לדרך חדשה, ואנחנו עומדים על כך שיושלמו במלואן כל תוכניות ההבראה בכל המועצות הדתיות. אמרתי ואני חוזר ואומר, כל המטרה שלי היא לייעל ולשפר את שירותי הדת ולעלותם על דרך המלך. יחד עם ראשי המועצות הדתיות אנחנו נחשוב על עוד רעיונות יצירתיים, בכדי לתת לכל אזרח את מה שמגיע לו ואפילו יותר ממה שמגיע לו".
אתה מתנגד למינויים של נשים שיהיו חברות במועצות הדתיות?
"באופן כללי אני חושב שמקומה של האישה בחינוך ובעיצוב דמותו של הדור הבא. נכון שישנם כאלו שקמים וזועקים "אפלייה" כלפי הנשים, אבל חז"ל לימדו אותנו כל כבודה בת מלך פנימה. האישה היא עקרת הבית, היא עיקרו של בית. היא מגדלת ומחנכת את הילדים לתורה וליראת שמים, ומתמסרת לצרכי הבית. היא עומדת מאחרי בעלה בן אם הוא אברך ובין אם הוא בשליחות קודש, ולא לחינם אמר רבי עקיבא שלי ושלכם שלה הוא. משום מה בדור הזה שיש בו כל כך הרבה פרצות מה שלא היו בדורות הקודמים, אפילו כאלו שחובשים כיפה על ראשם בכדי להצדיק את מעשיהם, טועים לחשוב כאילו אנחנו דוחקים את הנשים הצידה, אדרבא, אין כמו בני התורה, האברכים, מי שדבק בדרך ה', שמצטיינים בכבודה של האישה, ואם בנינו גדלים היום כבני תורה, זה אך ורק בזכותן של הנשים הצדקניות. באשר למינויה של אישה כחברה במועצה, זה לא עניין שלי, זה עניין של הרבנים והם יחליטו על כך. כמו גם זהות הרבנים שייבחרו ביישובים, זה נתון להחלטתם של גדולי ישראל ובראשם מרן שליט"א".
אתה מודע לכך שישנה דרישה גוברת מצד הציבור למבני דת, כיצד בדעתך לפעול בנושא?
"חייבים לדעת שפיתוח מבני דת הוא תהליך המושתת על 3 יסודות עיקריים. א. יש לזהות ולמפות את הצרכים בשביל לקבוע מדיניות ויעדים. ב. ביצוע חלוקה פנימית של התקציב מראש באופן שיביא למימוש ובנייה. וג-. עמידת הרשויות בתנאים שיביאו לבניית המבנים.
המשרד מפיק לקחים מהעבר מתקציבים שלא נוצלו ע"י הרשויות המקומיות מסיבות אלו ואחרות ובודק אפשרויות לדחוף קדימה את הפרויקטים שאושרו לרשויות ולא רק לספק את האישור לבקשה. עמידה ב-3 עיקרים אלו תביא לניצול מקסימאלי ככל שניתן וכך במקביל תינתן הקצבת זמן לביצוע שאי עמידה בה תעביר את האפשרות לרשות ולמקום אחר כך שבסופו של דבר מי שירוויח הם התושבים המשתמשים בשירותי הדת בעירם".
והמקוואות שהם בבת עינו של מרן שליט"א?
"בכל דבר שהוא בבת עינו של מרן שליט"א, יש לי לכך עדיפות ראשונה. ואם במקוואות עסקינן, אז כבר בשלב הראשון הקצנו כ- 20 מיליון שקל נוספים לשיפוצם ובנייתם של מאה מקוואות נוספים. בנוסף לכך, הוכנה תוכנית מפורטת לשיפוץ של מאתיים מקוואות, ובנייתם של 50 מקוואות חדשים בעלות כוללת של כמאה מיליון שקל, תוך שימת דגש על מקומות שסובלים מחוסר במקווה טהרה".
ישנם רשויות מקומיות שלא מעבירות את חלקן למועצות הדתיות, וזאת הסיבה העיקרית לגרעון שנוצר בקופתם, ש"ס כחזקה בממשלה, מדוע שלא תתחילו לנקוט סנקציות נגדם?
"אם יש איזה דבר שמעיק עלי בשנים האחרונות, זו התעלמותן של ראשי ערים מהמועצות הדתיות, שהם מקבלים את התקציב עבורם ממשרד הפנים, אבל לא מעבירים אותם למועצות. אני השתדלתי גם לפעול בקדנציה הקודמת עוד שהייתי ח"כ מן השורה. משום מה הרשויות מעבירות את חלקן לכל הגופים שהם אמורות להעביר את התקציב, רק מהמועצות הדתיות הם מתעלמות, ולכן, תוך כדי שיתוף פעולה של יו"ר התנועה ושר הפנים הר' אלי ישי, הוחלט לקזז לרשויות הסרבניות את התקציב ממענקי האיזון שאמור להיות מופנה אליהם. והיה אם יתנו את הכסף הנה מה טוב, ולא, יש לנו גם את המקל. פעלנו בדרך זו לשלושה רשויות, ואני מקווה שלא נצטרך לפעול שוב. הם הבינו את הלקח היטב, וכעת גם הגיעו למסקנה שבמשרד הפנים יושב שר שחשובים לו שירותי הדת, לא פחות משיפור פני העיר. בנוסף לכך, אני הולך לשנות את שיטת התקצוב של המועצות הדתיות כך שרוב התקציב כ -75% יתוקצב על ידי המשרד לשירותי דת ו-25% מהעיריות. כמו שמתקצבים את הרווחה ועוד גופים אחרים, כך יתוקצבו גם המועצות הדתיות. די לאפליה של שירותי הדת".
מבקר המדינה בדברי הביקורת שלו, חושף שורה ארוכה של ליקויים חמורים בהתנהלות בתי העלמין, במערכת הכשרות, ובעוד כמה נושאים חשובים, אתה יכול להצביע על תיקון הליקויים או לכל הפחות הפקת לקחים?
"אם אתה מדבר על דו"ח הביקורת של מבקר המדינה, אז אכן ישנם דברים שראויים באמת להתייחסות ועלינו לתת את הדעת על כך. אני חושב שאנחנו המשרד הראשון שפירטנו תגובה ארוכה למבקר על כל הדו"ח שלו, וישנם סעיפים רבים שלא קשורים אלינו אלא בסמכותה של הרבנות הראשית, משרד החקלאות או התיירות. אתה יכול בבקשה לעיין בדו"ח, ולראות את כל הכשלים שתוקנו. (מגיש לפנינו את הדו"ח.) אבל עוד לפני הדו"ח עצמו, כבר בכניסתי לתפקיד הצהרתי שאנחנו הולכים להוביל רפורמה בשירותי קבורה. ישנם הרבה מאד בתי עלמין, ישנו בלאגן אחד גדול וחוסר סדר, ודרוש כאן שיתוף פעולה של כל הגורמים. הביטוח הלאומי, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים ועוד. אני מתכוון לכנס את וועדת השרים לענייני קבורה מייד לאחר החגים, בכדי לקבל החלטות בכל מה שקשור בנושאי הקבורה במדינת ישראל. עד אז אנחנו לא מבזבזים זמן רב, ומגבשים תוכניות בכדי להביא לדיון ואישורה של וועדת שרים. כן הדבר לגבי הכשרות, בו מעלה המבקר את תנאי העסקתם של המשגיחים, כאשר הם מקבלים את שכרם מבעל העסק. לא מוצא חן בעיני כל התופעה הזאת, ואנחנו חייבים לשנות אותה לאלתר. ברגע שבעל העסק משלם ישירות למשגיח, המשגיח באופן טבעי הוא בידיו של מעסיקו, ויש חשש שמערך הכשרות יינזק במעט בלשון המעטה".
אבל אתה לא חושב שבעצם אתה מקשה על המועצות הדתיות שבלאו הכי מתמודדים עם בעיות קשות של אי תשלום שכר במועד, ופתאום ייאלצו להעסיק עוד עשרות אם לא מאות משגיחי כשרות?
"גם לכך אנחנו נמצא פתרון, אבל צריך להפסיק אחת ולתמיד את תלותו של המשגיח ביד המושגח. אני מקווה בעז"ה, שעד לסוף שנת תש"ע כל המשגיחים לא יקבלו את שכרם מבעלי העסק. ולא רק תשלום המשגיחים, אלא כבר קבענו קריטריונים מי יכול לעבוד כמשגיח כשרות ומי לאו. כל מי שרוצה לעבוד כמשגיח כשרות, יקבל הכשרה מתאימה ועליו להתמצאות בכל הלכות הכשרות, ורק לאחר שיעבור מבחן מקיף, יוכל להתקבל לעבודה".
האם לדעתך המדינה מתייחסת בכובד ראש לבתי העלמין היהודיים כפי שבעולם מתייחסים לבתי עלמין?
"מסך התקציב שהעמידה המדינה עבור שירותי הדת הכוללים בתוכם גם את הסיוע לכלל בתי העלמין בארץ, ניתן ללמוד שאין התייחסות מספיקה, וניתן לראות זאת בבתי העלמין ואתרי קבורה היסטוריים שאינם מתוחזקים כראוי וגורמים לביזוי החיים והמתים כמו בהר הזיתים. ראוי ונכון הוא שהמדינה תיתן את דעתה על שימור אתרים אלו והקצאת משאבים מתאימים. על מנת לבצע זאת לצורך זירוז הטיפול הקמתי ועדת שרים לענייני קבורה שזו אחת המשימות שהוועדה תטפל".
יש לך הרבה תוכניות באופק, אבל השאלה אם יש לך מספיק כסף בכדי ליישם אותם?
"אם אין קמח אין תורה. כל תוכנית וכל צעד שאנו מבקשים לעשות, עולה כסף רב. צריך תקציבים, דרושים משאבים, ולכן אני מתכוון לשבת עם האוצר ולראות מהיכן ניתן להגדיל עוד את התקציב. אנחנו רוצים להוביל כמה רפורמות חשובות וחיוניות, ולזה דרוש תקציב. אילו יאשרו לנו את התקציבים הדרושים, אז אין לי ספק שנוכל כמה שיותר מהר להשלים את המטרות שהצבנו לעצמנו בראשית הדרך".
אתה חושב להעביר אליך חזרה את האגפים שנלקחו ממשרד הדתות בממשלת שרון – שינוי כמו אגף הישיבות, המקומות הקדושים והרבנות הראשית?
"אני לא חושב להפעיל לחץ על מישהו בכדי להעביר אותם, יש לי מספיק עבודה גם בלי זה, אבל כולם מכירים את הפעילות שלנו, ואם הם ירצו לשוב למשרד הדתות, אנחנו כמובן נקבל אותם בשמחה בחזרה. בכל מקום יש מה לעשות ומה לשנות".
אולי אני ישאל אותך שאלה שקשורה בהחלט לתפקידים שאתה מחזיק בהם, והיא אפליית העדה האתיופית. פורסם שדווקא מעיין החינוך התורני בפתח תקווה מסרב לקלוט תלמידים אתיופים, איך ש"ס כתנועה שחרטה על דגלה את המאבק בקיפוח והאפליה לבני עדות המזרח מתמודדת עם הטענות הללו?
"אז בא נתחיל ספציפית על העיר פתח תקווה. אני כמנכ"ל התנועה הונחיתי על ידי יו"ר התנועה הר' אלי ישי, לבדוק את הטענות אם יש בהם ממש, והגעתי למסקנה לאחר בדיקה מקיפה בנושא שההיפך הוא הנכון, דווקא מוסדות רשת החינוך בפתח תקווה בראשותו של ר' יוסי בוסו, קלטו תלמידים אתיופים יותר מכל אחד אחר. עוד לפני הפרשה הכל כך מדוברת, מעין החינוך התורני בעיר קלטו תלמידים אתיופיים מזה שנים רבות וזאת על פי הוראתו של מרן מאור ישראל שליט"א, שהורה עם הקמת רשת החינוך לפתוח את השער בפני התלמידים האתיופיים. גם בפשרה שהושגה לפיהם כל מגזר יתחלק בין השמונים התלמידים שנותרו, הרשת קבלה 30 תלמידים, ישנו מספר מצומצם של תלמידים שהמוסדות נמנעו מלקבל אותם, אבל זה ממש לא בגלל היותם אתיופים. גם אם אוכלוסיות אחרות היו עונים על אותם תנאים של התלמידים האתיופים, גם הם לא היו מתקבלים. אני רוצה לומר לכל אלו שמטיפים לנו מוסר, הם האחרונים שיוכלו להורת לנו כיצד להתייחס לאתיופים. אין תנועה, אין מפלגה שפעלה ופועלת כל כך רבות למען העדה האתיופית כמו ש"ס. אני עוד בשנת 93 מיניתי כעשרה קייסים ורבני שכונות אתיופיים בבאר שבע. הקמתי מקוואות טהרה לאתיופיים, פתחתי רישומי נישואין לאתיופיים, הקצתי תקציבים והקמנו מערך שיעורי תורה ופעילויות עבור העדה האתיופית. אז אלינו הם יכולים לבוא בתלונות? מי הכיר באתיופים כבני העם היהודי והכשיר את עלייתם ארצה אם לא מרן מאור ישראל שליט"א, מי פועל למענם בכל השנה אם לא ש"ס, אפילו בבת ים שמינו רב אתיופי שהוא לא מבני העדה, ביטלתי את מינויו. לבני העדה האתיופית מגיע רב אך ורק מהעדה עצמה, והאתיופיים ימשיכו לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות להם. אנו נמשיך לפעול בכל כוחנו למנוע את קיפוחם ואפלייתם".
ישנם חוקים חשובים בכנסת שהתחלת לקדם אותם עוד בקדנציה הקודמת כמו חוק בתי הדין הרבניים שמובא מפורשות בהסכם הקואליציוני, משום מה אנו כבר לא שומעים על קידומם, או מאבק של ש"ס בכדי להביא לאישורם כמו בימי ממשלת אולמרט שנקטתם סנקציות מעשיות?
"אני כשר לא יכול להגיש הצעת חוק פרטית אלא ממשלתית. מאז שנכנסתי לכהן כשר במשרד הדתות, הפקדתי את הטיפול בחוק בתי הדין הרבנים, ועוד כמה חוקים חשובים כמו חוק המיסיון, בידיו של יו"ר הסיעה ח"כ הר' אברהם מיכאלי. אין לי ספק שהוא ידע לעשות את עבודתו בצורה הטובה והאחראית ביותר, כמו שאר חוקים שהוא מקדם. אנחנו נעבוד יחד בשיתוף פעולה, ואני מקווה שבעז"ה עד לסיום מושב החורף של הכנסת, חוק בתי הדין הרבניים – שהוא חוק היסטורי, ושאר החוקים חשובים שהגישו ויגישו החכי"ם של ש"ס, יעברו".
אתה לא חושש להזניח מעט את עבודתך כמנכ"ל ש"ס בגלל עבודתך הרבה במשרד הדתות?
" בהחלט לא. דווקא עכשיו שיש לנו צוות רחב במשרד של עוזרים ויועצים, אני חושב שיש לי יותר זמן לענות לכל אחד ואחד. אני נמצא בקשר מתמיד עם כל הנציגים ללא יוצא מן הכלל, אני רואה איך כולם עובדים במסירות נפש, ואני כאן בכדי לעזור ולסייע להם. כולם יודעים את הטלפון האישי שלא החלפתי את מספרו כשהתמניתי לשר, וכולם מתקשרים אלי בכל שעות היממה. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. ולא רק הנציגים, אלא גם שאר השרים וחברי הכנסת, אנו נמצאים בקשר מתמיד עם כולם, וברצוני לעלות על נס, ובאמת בצורה יוצאת דופן, את פועלו של יו"ר התנועה הר' אלי ישי, שאלמלא הוא, שבהכוונתו של מרן שליט"א, כמובן, איני יודע אם היינו מגיעים להישגים שכאלו. האיש שמדיר שנה מעיניו, שעובד משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות, אך ורק למען כלל ישראל. ראוי לנו שפעם בשנה בראשיתה של שנה חדשה, נדע להכיר את פועלו של האיש היקר הזה. אני לא מכיר שרים, ולא חברי כנסת בשום מפלגה כמו הר' אלי ישי. עומד כחומה בצורה במשמרתו על חומות היהדות, ונחוש לעמוד על כך שש"ס תהיה כמובילה את מדיניות הממשלה. או יותר נכון שומר על כך שהממשלה תמלא את כל הבטחותיה לש"ס הן בעניין המדיני, והן בדאגתם לבני הישיבות והשכבות החלשות. וב"ה בסיום של שנה שבה היו בחירות לרשויות המקומיות וגם הכלליות, יו"ר התנועה מגיע עם שק של קבלות של עשייה למען כלל שכבות האוכלוסייה".
איך הרגשת ביום שנכנס הרבה שלמה בניזרי, למאסר?
"רע וגרוע. קשה לי נורא עם זה עד עצם היום הזה, ואני מרגיש כאילו אחד מבני משפחתי נכנס חלילה למאסר. נעשה לו כאן עוול משווע, נורא, אכזר. אנחנו רואים במו עיננו איך פעם אחר פעם האליטה המשפטית רודפת את אנשי ש"ס. כל מי שמזוהה עם ש"ס צריך להתחיל לחשוש. שום משפטן בעול ם לא מבין איך בית המשפט המחוזי גזר על הרב בניזרי שנה וחצי מאסר, בעוד שהוא מודה שהוא לא לקח פרוטה אחת לכיסו. ועוד בא בית המשפט העליון ובמחי יד מחמיר עימו, על מה ולמה, על עד מדינה שהודה שהוא שיקר? אנחנו לא ננוח ולא נשקוט, ונפעל ככל יכולתנו עד אשר נצליח לשחרר את הרב בניזרי מהמאסר, בין אם זה בחנינה, ובין אם זה במשפט חוזר".
לסיום הייתי רוצה לשאול אותך, בשבוע שעבר נקראת אל מרן שליט"א, יש איזה בקשה מיוחדת שהוא בקש ממך?
"בקשתו של מורנו ורבנו מרן מאור ישראל שליט"א, היית אחת ויחידה: להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה ולהפצת התורה בישראל. מרן שליט"א, מתעדכן בדרך קבע על כל המהלכים שאנחנו מובילים ובכלל זה הפעילות להפשיר את הקפאת מינוי הרבנים שנמשך כבר שבע שנים. הוא קיבל אותי בחמימות רבה ובמאור פנים, הרעיף עלי ועל משפחתי מברכותיו, כמובן שעד עכשיו אני מרוגש מעצם מעמד, בירך אותי בכתיבה וחתימה טובה, ושאני יצליח למלא את שליחותי נאמנה. אין ספק שלאחר ברכתו של מרן שליט"א, תהיה לי סיעתא דשמיא גדולה בתפקידי למען כלל ישראל".