עוד רגע אחד של פליאה רבתית, ואחד הגבאים פתר את התעלומה. מסתבר כי מטעמי ביטחון ועל פי הוראות ראשוניות של חברת הביטוח, הוכנס ספר התורה המיוחד והנדיר לתוך כספת נוספת בתוך הארון קודש, שהיה מונח מאחורי ספר התורה. עתה, הוסרו כל המעכבים כולם וספר התורה הוצא וניתן בידיו של מי שזכה בהולכת ספר התורה.
"שמע ישראל"... “ה´ אלוקינו"... “ה´ אחד"... קולו של הרב בנימין בצרי, צלול ונרגש בוקע ומקריא את הפסוק בטרם הולכת ספר התורה. כל המתפללים בבית הכנסת ממהרים אל קרבת הבימה וההיכל כדי לא להחמיץ את האפשרות לנשק מקרוב את ספר התורה ולגעת בו. עוברות דקות ארוכות עד שספר התורה מגיע אל מקומו בבימת בית המדרש וקריאת התורה מתחילה.
ספר התורה עומד על ההיכל במלוא הדרתו, והוא מרגש ומלא הוד של קדושה ועתיקות יומין. גווילי הקודש המחוברים זה בזה בגוון חום כהה חזק, כמו מספרים בשקט את סיפורו של הספר המיוחד. הדימיון לוקח את השומעים למחוזות אחרים בעוד הבעל קורא מקריא בניגון רך ונעים את הברכות בפרשת השבוע. בספר הזה קרא הבן איש חי, בקהילת הקודש המפוארת שניהלה חיים יהודיים תוססים ומפכים בעוז, מול אותם גווילים הוא בירך את ברכות התורה ואת הספר הזה בדיוק החזיקו המתפללים בבגדד בטקסים המיוחדים, בשמחה ובעצב, בחגים ובמועדים.
אחרי סיום קריאת התורה ותפילת מוסף, אנו ממשיכים אל ארוחת הצהריים בבית מארחינו, שם על שולחן השבת, אנו שומעים את הסיפור שמתגלגל בימים האחרונים בין אנשי הקהילה, מפי עד מהימן ששמע את הדברים מפיו של הרב בנימין בצרי שליט"א בעצמו. “באחד החודשים שקדמו לתחילת המגעים והפעולות להבאת הספר לישראל, כשעוד טרם נודע לקהילה כלל על קיומו, סיפר הרב בצרי חלום מוזר שחלם לאחד ממקורביו, וכך אמר".
"בחלומי", כך על פי דברי הרב בצרי שליט"א למקורביו, “אני רואה את עצמי נוכח במעמד הסליחות בבית המדרש, ולפתע אני רואה אדם שלא מוכר לי מגיע ולוחץ לי יד. ´הבן איש חי הולך להגיע´ הוא מספר ונגוז". בן שיחי טוען שצירוף דברים לא מקרי. הבן איש חי דאג לשלוח ´סימנים מקדימים´ להגעתו הוא אומר כשבת צחוק על פניו.
כך או כך שעת הצהריים מתקרבת, הסעודה מסתיימת ואנו רוצים לפוש קמעה ולמצוא את ההזדמנות להרהר על החוויות הרבות שנאגרו באמתחתינו. זמן תפילת מנחה מביא אותנו לחזור אל בית המדרש ואז להצטרף לסעודה שלישית בחברת בני הישיבה "בית יוסף", ישיבה שהוקמה על ידי הרב בצרי שליט"א ומיועדת לחוזרים בתשובה.
חוזרים בתשובה? את מה שהתחולל מול עינינו בדקות הקרובות, לא ניתן להגדיר בצורה אחרת חוץ מנס כפשוטו. בזה אחר זה, החלו צורבים צעירים, בחורים אשר חתימת זקן ועדינות רבה שרוייה על תווי פניהם לדרוש באגדה ובהלכה כצורבא מדרבנן. מראי המקומות והראיות לחידושים בהלכה ובאגדה שאמרו לימדו אותנו על מידת הבקיאות וטיב העבודה שנעשתה עימם.
הנה יעקב, בחור צעיר בן 17. רק לפני שנה וכמה חודשים לוחשים באוזני, הוא חבש את ספסלי אחד המקיפים החילונים בעיר. "מה אתה מתכנן לעשות בשנת הלימודים הקרובה"? אנחנו שואלים והוא, שבתמימותו לא הבין את השאלה מסביר ברצינות כי הוא עוד לא החליט ועדיין מתלבט... באיזו מסכת לעסוק.
באותם רגעים מרגשים, אנו שואלים את עצמנו אם יש כלי תקשורת כלשהוא שהיה בוחר להגיע לבאר שבע ולסקר את העבודה המדהימה ופורצת הדרך שנעשית בצורה יסודית וחזקה מול כל אותם נערים שבאו לבקש את פני ה´. ספר התורה של הבן איש חי מרגש ללא כל ספק, אבל ספרי התורה החיים שעמדו ודיברו לפנינו, מצדיקים סדרה תיעודית בפני עצמה. עוד חטא קטן לחזור עליו בתשובה לפני יום הדין.
שקיעת החמה מתקרבת, ועימה ברכת המזון, תפילת ערבית והבדלה. אנו נפרדים לשלום ממארחינו ויורדים אל הרכב שייקח אותנו בחזרה הביתה. מאחורינו אנחנו משאירים קהילה תוססת ומלאת אנרגיות שקיבלה חיזוק משמעותי בדמות ספר התורה המיוחד שהצטרף אל ארון הקודש שלה.