מספר חברי-כנסת, בעיקר מ"ישראל ביתנו", המתנגדים לעמדת ש"ס בנושא הגיור של צה"ל, חילקו לחבריהם במשכן צילום מפרוטוקול המתעד דברים שאמר מרן הגר"ע יוסף בעד הגיורים של צה"ל בשנת תשל"ז, בתקופת כהונתו כראשון לציון וכרב הראשי לישראל.
מי שעומד מאחורי החלוקה, הוא חבר-הכנסת דוד רותם. ככל הנראה הפרוטוקול נלקח מספרו של חבר-הכנסת הרב חיים אמסלם העוסק בגיורים. "דבריו הברורים של הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א המובאים בפרוטוקול אינם צריכים חיזוק וכדאי מאד לש"ס וראשיה ללמוד פעם אחת את תורתו", אומר הרב אמסלם ל´כיכר השבת´. "כנראה שנמשיך ונמשיך לחזות בראשי התנועה ובאנשי ביתו של הרב מתעתעים ומשחקים במידע הזורם אליו".
להלן תמליל מהקטעים העיקריים המתפרסמים בפרוטוקול שהגיע לידי "כיכר השבת":
"...עקרונית דין הגיור לפי תורת ישראל הוא מעשה חיובי בהחלט. רבותינו ראו אותו בעין יפה. במסכת סנהדרין כתוב על תמנע שבאה אצל אבותינו להתגייר וסירבו לקבלה. גייר אותה אליפז בן עשו והיא נעשתה אצלו כפילגש. אעפ"י שהיתה בת מלכים. כי אמרה: מוטב אהיה פילגש בביתם של אלה ולא נסיכה בבית מלכים, כלומר רצתה בכנות להתגייר, ואלו שסרבו לגיירה נענשו עי"כ שמזרעה יצא עמלק.
נאמר: לא גלו בני ישראל בין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם כמה גרים. גם במסכת בבא קמא נאמר שהקב"ה ציווה את משה רבנו שלא להרוג בבני עמון ומואב, משום שמהם עתידות לצאת שתי גיורות בישראל, רות המואביה ונעמה העמונית.
מכל אלה מתברר שהתורה רואה את הגיור בעין יפה. גם התורה עצמה הוסיפה מצוות אהבת הגר, נוסף על המצווה הכללית של "ואהבת לרעך כמוך"...
...איש שבא להתגייר לשם אישות, חל לגביו שינוי בדורות שלנו. והחכמים ערים להתפתחות החדשה. בעבר היתה כל אומה דבקה באומתה; לא יכול היה גוי להתחתן עם בת ישראל ולהיפך; כולם היו שומרי מסורת. רק בדורות האחרונים, לאור התפתחות הדמוקרטיה וחופש הפרט, יכולים אנשים לעשות מעשה, ואם לא יחתנו אותם עפ"י התורה – הם ממשיכים לחיות יחד כבעל ואשה. כשאיש חי כך עם גויה והיא באה אח"כ להתגייר, רואים אותם כך; אם לשם אישות בלבד – הרי הוא כבר ממילא חי אתה, מכאן שהבקשה לגיור היא לשם שמים. יש כאן אפוא התפתחות לטובה...
...גר שבא ואומר: אני מאמין בתורה כולה פרט למצוה אחת ויחידה שאותה אינני מקבל – אסור לגייר אותו, אלא אם כן הוא מקבל עליו בפה מלא את כל התורה כולה, שבכתב ושבעל פה. אלא שגם כאן אומרים: ייתכן שעכשיו עוד לא טעם טעם תורה ואיננו יודע, אבל במשך הזמן ילמד יותר ויחזור בתשובה...
...כשבא אדם להתגייר, מלכתחילה אולי איננו חושב לשם שמים. אבל מתוך שלא לשמה בא לשמה, ולכן מקבלים אותו...
...ביום שקיבלתי גר שראיתי שאפשר באמת לקבל אותו בזרועות פתוחות – היה לי סיפוק רוחני גדול ושמחה גדולה. כשאנחנו יודעים שאנחנו עושים מלאכה נקיה, לא רק שלא דוחים, אלא יש לנו שמחה גדולה. רק כשיש ספק גדול, שמא האיש הזה יהיה לרועץ או לספחת – רק אז אנו דוחים...
...במשך הזמן נוכחתי לדעת שאין צורך בדבר הזה. כשבא אלי מישהו שצריך לגייר אותו – ויש הרבה מקרים קשים שאינם סובלים דיחוי, ובביה"ד הרבני זה יכול לקחת חדשים רבים, או שהמועמדת לגיור היא בהריון וכו´ – אני מקבל אותו ומחליט לגיירו. מי יבצע את זה? פניתי מספר פעמים למזכירות של ביה"ד הרבני בירושלים, או לרב הגר שאני מכיר אותו בת"א, והטלתי עליהם את המשימה, תלוי במקום מגוריו של המועמד. אני שולח לרב פתק: נא לגייר אותו, והם מבצעים את זה...
...מקרים דחופים פתרתי תמיד, תוך ימים אחדים. באו אלי למשל הרב של כפר סבא, הרב של דימונה, של נצרת עלית, שהיו להם מקרים דחופים, כשכבר קבעו את תאריך הנישואין וכו´ והנה התברר שהאמא של הכלה היא גויה. במקרים כאלה אמרתי: בואו אלי, ואני אסדר את זה אחת-שתים, וכך היה. אבל אינני עושה לזאת פרסומת. אנחנו פועלים בצניעות; לא נבנים על חשבון אומללים כאלה...
...בצבא למשל יש בי"ד ששייך לרבנות הצבאית הראשית. בראשו עומד הרב פירון והרב גד נבון. מיום שכיהנתי כראב"ד בת"א הם רצו גושפנקא של ראש עדה, שכל הגיורים שהם עושים יהיו באחריותו. שאלתי אותם: למה אינכם פונים לרב גורן, ששימש אתכם יחד כל הזמן בצבא? אמרו: לא, אנחנו רוצים אותך. הסכמתי. נשאתי בעול. בשנה האחרונה בלבד היו 46 מקרים ברבנות הצבאית, מלבד הגיורים שנעשים על ידי בלבד, כ-40 בשנה, ומלבד 70-80 הפלשים שגיירתי כדת וכדין בת"א. אני רואה בזה את חובתי. וכשאני רואה שעשיתי משהו עפ"י התורה – יש לי שמחה וסיפוק רב. אינני רואה בזה דבר פרטיזאני אלא שליחות מההשגחה העליונה. ואם אני יכול לעזור לזולת – אני מרגיש שזה מחובתי לעם ולמדינה, ועינני עושה בזה טובה למישהו...
...אם יש לרב מנחם הכהן בעיות, כפי שציין בכנסת – למה לא פנה אלי? הוא היה צריך לפנות אלי, ותוך שבוע הייתי פותר את הבעיות. אינני זוכר מקרה שלא פתרתי. ייתכן מקרה בודד פה ושם, של איש עקשן שמצהיר בפירוש שאיננו רוצה לקבל עליו עול תורה ומצוות; אדם כזה בוודאי אינני יכול לגייר...
...כשהייתי ראב"ד בתל אביב, הישיבה הראשונה שקיימתי עם שמונה אבות בי"ד היתה למען גרי צדק. אמרתי: אנא, אל תדחו אותם, תעשו למען השם כדי לקרה אותם, על מנת שלא יהיה חילול השם בענין זה. דיברנו בידידות ובכנות, אבל בכל זאת היו מקרים קשים שראו אותם כקשים ולא רצו לקבלם במשך שש שנים – ואני קיבלתי אותם. היה מקרה של משפחה שלמה, אמא עם ששה ילדים, ואני קיבלתי אותם. אבל הכל בשקט. גם לוחות הברית שניתנו בפרהסיה, בקולות ובברקים – נשברו. הכל צריך להיעשות בצניעות. אני משרת את עמי, וזה הכל.
לא מזמן בא אלי יהודי אחד מסן-פאולו. יש שם מחלוקת עצומה אם לקבל או לא לקבל גרים. כשהייתי שם לפני כשנה, פתרו את הבעיה. אמרתי: אם אתם רואים שכוונתם כשרה – תגיירו אותם. מקרים קשים שישלחו לישראל, ואני אפתור אותם. אתם תלמדו את האיש הלכות היהדות, ואח"כ תציידו אותו באישור שהוא למד את ההלכות, ואני אגייר אותו. ביום ששי באה אלי אשה מסן-פאולו, עם האישורים, וכבר אתמול גיירתי אותה. זה לא בי"ד שדה, אלא גוף של ביצוע, ולמה לסלף את הענין ולומר שזה בי"ד שדה שעובד בפזיזות וכו´?...
...לפני חודשיים שלושה היה מקרה בדימונה. בא הרב הראשי שם ואמר לי: באה אשה אחת להירשם לנישואין, וכבר קבעו זמן והזמינו אולם, ולפתע התברר שהאמא שלה גויה, ואם אשלח את התיק לבאר שבע – זה יקח חדשים. אמרתי לו: שלח אותה אלי, ותוך ימים אחדים הסדרתי את הענין...
...אם כי מישהו ניסה להפריע ואמר שאינני מכיר את רבני צה"ל, שאינם יראי שמים מספיק וכו´. התייעצתי עם גדולים... והם אמרו לי שאלה אנשים יראי שמים שאפשר לסמוך עליהם – וכך עשיתי, וברוך השם לא נכשלתי, והכל בסדר...
