הרב דוד דרוקמן: "בן-כספית זרק אותי משידור? הישג"

מידי שבוע נערכת חתונה יהודית, כאשר החתן מסיביר והכלה מהרי אוראל, זוג שבילדותם בקושי ידען שהם כלל מזרע ישראל.

בבית הכנסת המרכזי המדהים ביופיו ופארו של חב"ד - ´מארינה רושצ´ה´, התכנסו בליל שבת קודש האחרון לקידוש וסעודת שבת בחדר האוכל המרשים (רמה של 5 כוכבים) המצוי במבנה בית הכנסתכ-250 בני ובנות ישראל, כאשר אני הקטן זכיתי בעוניי להשמיע לפני אחים ואחיות אלה דברי חיזוק במשך כ5-6 שעות (!) וכל זאת תוך כדי אוירה חמה ולבבית של אהבת ישראל. מנסיון בעבר אנו יודעים שרבים מסוג המסובים שהשתתפו בסעודת שבת זו - כתוצאה מערבי חיזוק שכאלה נטשו את בני/בנות זוגם-ן הנכריים-ות.

והקרדיט בקטע הזה הוא להרב יעקב פרידמן יליד כפר חב"ד המכהן כיום כשליח חב"ד נמרץ לדוברי העברית במוסקבה, העושה עבודה קדושה ונפלאה בקרב אלפי ´דוברי עברית´ (קרי, הן צברים והן ילידי רוסיה שמדברים עברית המתגוררים, או שוהים לרגל עסקיהם בעיר זו), וכך, בדרך המיוחדת לחב"ד - הוא הרב יעקב פרידמן וחבריו השלוחים היקרים בעצם משמשים כראש חץ במלחמה נגד ההתבוללות.

* * *

כך זה ברוסיה, שכזכור, הייתה אך לפני כעשרים שנים מדינה איתיאיסטית במוצהר. ואילו אצלנו, להבדיל, בארצנו הקדושה – המוני בנות ישראל כלואות ושבויות בכפרים ערביים בידי חוטפיהן בני ישמעאל, והתופעה הזו הולכת ומתרחבת ונהיית מסוכנת יותר ויותר מיום ליום. ידה האחת של המדינה שולחת שליחים לחו"ל במטרה לעצור את ההתבוללות, ואילו היד השניה של גופים ממלכתיים אחרים גורמת במישרין או בעקיפין להתבוללות כאן בתוך תוכנו!

* * *

כולנו נפעמים, משתוממים ואבלים בראותנו בתי כנסת באירופה שלפני השואה היו שוקקים יהודים ויהדות ועתה שועלים מהלכים בהם, או במקרה הטוב, מוזיאונים שוכנים בהם, ולא שת ליבנו כי כאן סמוך ונראה לביתנו , ישנם לא מעט בתי כנסת שהפכו לתילי חרבות. כך זה ביפו, באזורים שונים בעכו, או בשכונת חליסה ובאזור שכונת הדר בחיפה, על תוצאותיה ההרסניות של שלוחת אוניברסיטת ´בר אילן´ בצפת עיה"ק כבר דובר רבות, ואין איש שם לב, וכמעט אין פוצה פה ומצפצף בבלע את הקודש.

המצב נהיה קשה מנשוא, ואפריון נמטיה לעשרות רבני ערים וישובים שליט"א אבירי לב שקיימו בימים אלה את ה"לא תגורו מפני איש" והשמיעו בגאון את דבר ה´ זו הלכה וחתמו על פסק דין מנומק לפיו אין לאפשר השתלטות והתפשטות של נכרים בארצנו הק´.

* * *

מסתבר וכצפוי - פסק דין זה של גדולי הרבנים שליט"א הוציאה מכליהם את אבירי הדמוקרטיה ו"חופש הדיבור", וכך גם אני זכיתי בעוניי למטר של תגובות-והתקפות מהסטרא דשמאלא נוסח שוק תלפיות (ואבקש בזאת את סליחתם של רוכלי השוק), וזאת גם מפיהם של הני תרי צנתרי דדהבא העיתונאים-שדרנים עמנואל רוזן ובן כספית.

מילא שעמנואל רוזן מתריס כנגדי במסגרת הראיון שנערך עמי (ב"רדיו ללא הפסקה") וברוב ענווה הוא מעיד על עצמו ש"אני מכיר את התורה לא פחות ממך", והוא ממשיך לתקוף אותי באמרו שדברי אינם אלא "שטויות במיץ עגבניות". את זה אולי אני מקבל, מי יודע, אולי רוזן זה הוא צדיק נסתר הבקיא בארבעת חלקי שולחן ערוך, בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים.

גם זה שהוא כינה את פסק הדין עליו אני הצעיר באלפי ישראל חתום ביחד עם עמיתי הרבנים שליט"א בזה הלשון בערך:"זו קריאה פוליטית, פופוליסטית, זו לא באמת הלכה, זה בגלל שאתם הרבנים רוצים למצוא חן בעיני העם" – את הגידופים האלה קיבלתי בחיוך והודיתי לו על "המחמאות", בעיקר עקב העובדה שזה הזכיר לי בדיחה רוסית, וזה תוכנה למי שאינו מכיר: פלוני ברוסיה הסובייטית הכריז ברחוב כי "השלטון מושחת". נוכח דברים חמורים אלה הוא ספג עונש כפול כאשר השופט הרוסי מאשים אותו בשתי עבירות; 1. השחרת פני השלטון, 2. גילוי סודות מדינה....

האדון רוזן הנ"ל יצא ממש מגדרו במיוחד כאשר הפצרתי בפניו שיואיל לאפשר לי ´להשלים משפט´, ולרגע יחשוב שהוא מראיין כעת לא "רב ימני" אלא את אורי אבנרי, וכאן הוא כבר לא עצר ברוחו ויצא עוד יותר מגדרו, והשתלח בפראות: "בולשיט, אני מתבייש להשתייך לאותו עם שאתה משתייך".

אהיה גלוי לב, מבחינתי האישית-האנוכית, לא רק שאינני מתחרט שהתראיינתי אצל אצילי הנפש הנ"ל, אלא אף בדיעבד אני מתייחס לראיון זה, ותקוותי שאינני טועה, כהישג הסברתי מצויין, לאמור: יראה הציבור וישפוט מה הן טיעוניהם ורמת סגנונם של ´שמאלננו´. אין לי ספק כי מראיינים אלה אך הצליחו לציור דחיה וסלידה בקרב ציבור המאזינים (היהודי כמובן).

* * *

איברא, טיעון אחד היה לו למראיין עמנואל רוזן הנ"ל שנשמע לכאורה על פניו כרציני: הנה, הוא טוען כך: "בחיפה, מתקיים דו קיום בשלום בין יהודים לערבים... ".

נו, בינינו, באמת, מדוע שלא יהיה דו קיום בשלום, כאשר הערבים בחיפה בשיטת הסאלאמי פשוט הולכים וכובשים ללא לחיצה על הדק של אקדח שכונות שלימות בעיר (זה מזכיר לי התבטאות של יהודי: "אצלי ב"ה אין מלחמה ועימות בין היצר הטוב ליצר הרע, אני פשוט מאפשר ליצר הרע לעשות כרצונו...).

ברם, בהשגחה פרטית צדה עיני דברים שכתב הרב הראשי והראשל"צ לשעבר הגר"א בקשי-דורון שליט"א לפני קרוב ל-30 שנה. ידידי הרב בקשי שליט"א כיהן אז כרבה הראשי של חיפה, וכה הוא כותב בשו"ת שלו "בנין אב" עמ´ רפ"ח: "כמי שמכהן בעיר שדרים בה בני דתות שונות, אני מכיר...את הנסיון הגדול שבשלום וביחסי הידידות (בין יהודים לערבים. ד.מ.ד.) לא מכבר התקיימו שיחות האוטונומיה בעירנו חיפה. לפני זמן קבלנו את ראש ממשלת מצרים ... בקבלת הפנים הושם דגש על העיר חיפה כדגם רצוי של עיר שחיים בה בצוותא יהודים וערבים. יחסי השכנות הטובים הועלו על נס כדוגמה הטובה לשלום הנכסף. אולם באותו שבוע חשתי גם את הצד השני של המטבע.

נכנס אלי יהודי שכולו רועד ובוכה. היהודי בקש עצה מה לעשות שבתו נקשרה בקשרי ידידות עם ערבי שכן שרוצה להינשא לה, ולגור באחד מכפרי המיעוטים. כשחשתי בכאב של ההורים נזכרתי בכל אותם המליצות שנאמרו בקבלת הפנים, והרגשתי את הסיכון האמיתי שבשלום. לצערנו הרב, עוד היום במצב של מלחמה ויחסים מתוחים עם שכנינו קיימת בעיית נשואי תערובת, והסכנה רבה שעם יחסי הידידות המצב עלול להחמיר. לצערנו, יש שוחרי שלום שהמילה שלום מעבירה אותם על דעתם. ביודעין ובלא יודעין גורמים לטרגדיות איומות ולהרס משפחות בישראל.

כבר היום יש מחנות משותפים לבני נוער, ויש המצדדים בשיכונים משותפים של יהודים וערבים. ברור שעם כל הכבוד לסיסמאות השלום ליחסי הידידות ולשכנות טובה, אין לאף אחד כל משאלה ליצור חוזה שלום כדוגמת שכם בן חמור. אף אחד לא מעוניין בנשואי תערובת, ואעפ"כ חוגים שונים מעודדים מועדונים משותפים שרבים חללים הפילו......חז"ל שהכירו בסכנה גזרו גזירות ותקנות להתרחק ולהבדל מן העמים..." כל מילה חקוקה בסלע.

* * *

רבותי, האש באזור הכרמל (ולא רק בצפת) ממשיכה לבעור. אש של חשש רציני לכיבוש הארץ ע"י נכרים, ותוצאותיו: נשואי תערובת.

והאשם הפעם איננו ר´ אלי ישי... (אגב זה, לדעתי גם בשריפות האחרונות לא הוא האשם, אבל לא בכך קא עסקינן).

(הרב דרוקמן מכהן כרב העיר קרית-מוצקין. המאמר פורסם בשעה טובה)