אין אדם עומד על דעת רבו על ארבעים שנה. השבוע הרגשתי את זה היטב.
●
מספרים, שרבי יהונתן אייבשיץ בנערותו נתקל בגוי אלים. הגוי הכהו ללא רחם. ויהונתן הקטן, שילד פיקח היה, מה עשה? הוציא מטסע קטן מכיסו, ואמר לגוי - הא לך, כך מקובלנו, שביום זה כל גוי שמכה יהודי, חייב היהודי לתת לו את כל הרכוש שיש לו. לצערי - הוסיף - זה כל כספי.
שמע הגוי, אץ רץ להכות את הסוחר היהודי העשיר, בתקווה שיקבל את כל כספו. אבל העשיר, כנראה לא שמע על המנהג המוזר, הזעיק משטרה, והם טיפלו בגוי כמו שצריך.
כששאלו את הילד הפיקח למה עשה כך, אמר: ידעתי שאין בכוחי ללמד את הגוי בינה, נתתי לו את המטבע, קיויתי שילך להכות מישהו עשיר וההוא כבר ישלם לו מנה אחת אפיים ארצה.
וכך היה.
●
במה דברים אמורים?
גדולי הרבנים, יצאו השבוע והכריזו קבל עם ועולם - אמסלם, אינו משלנו.
חיים אמסלם, שכנראה לא זכה לבינה יתירה, נוהג מזה עידן ועידנים לעשות שטות אחר שטות. יום אחד הוא מחליט לגייר נגד דעת התורה הקדושה. יום אחר מחליט מי צריך לצאת לעבוד ומי לא. את המשבצת שש"ס נתנה לו כדי לעזור לציבור הבוחרים הוא מנצל כדי להעיק על עסקני ורבני המפלגה.
אני (מצטנע) כבר התרעתי על כך מזמן. כתבתי בעבר, כי צריך להזהר מאמסלם, שהוא מסוכן ליהדות, שהוא ממציא הלכות כראות עיניו, ועוד ועוד.
אמסלם הנ"ל, הוציא מרבו (דאז) מאזוז מכתב נגדי, ובו כתב כי דרכי נוגדת את שיטת הבעש"ט. ואף על פי שפגע בי מאד, אני מחלתי ומוחל לו בחפץ לב, כי ודאי כוונתו היתה לטובה.
●
היום כבר ניכר לכל מי צדק. אבל לא התחושה הטובה של "אמרתי לכם" ממלאה אותי, אלא העצב הגדול. חבל שלא שמעו לי קודם. חבל שלא הבינו מי זה אמסלם כשהוא נלחם בקטנים, חבל שהבינו מי הוא רק כשהוא נלחם בסוחר העשיר...
אילו רק שמעו...