בניגוד לדעה הרווחת כי עלינו להשיב מנה אחת אפיים אל מול גלי ההסתה המתרגשים אלינו, אני דווקא רוצה לומר, נוחו בשלום, הגל יעבור. תנו לאברכינו היקרים להמשיך את חייהם בעמל התורה. הכל יהיה בסדר.
ל11,000 אברכים המדוברים כל כך, הדברים לא מגיעים אפילו לאוזן.
לא מאמינים? חבל שלא הצטרפתם אלי.
בצעירותי למדתי בסמוך לישיבת מיר בירושלים, כבר אז, התפעלתי מידי יום מ"התעשייה" - בית המסחר הגדול ביותר בעולם לאברכים.
אז אולי לא הבנתי מספיק, אז נשארתי בהתפעלותי, לאחרונה, כשביקרתי בישיבה שוב, לאחר שנים רבות, הפכה התפעלותי להתרגשות.
כנסו נא לביקור של דקות ספורות בישיבה, הביאו עמכם ידיד חילוני או שניים. כן, אין כאן בעיה, אף אחד לא יאמר לכם מילה. למה? שתי סיבות, אף אחד לא יבחין בכם, כולם עסוקים בדבר אחד, תורה. הסיבה השנייה, עדינות הנפש. אין, ולא תהיה אף אוניברסיטה בעולם, בטח שלא בישראל, בה תמצאו את רוב רובם של הלומדים במוסד, מתנהגים בעדינות ואצילות שכזו.
הרי אלו הרחוקים מחיי תורה ומצוות מצווחים באוזנינו השכם והערב, "´דרך ארץ קדמה לתורה´ - אז לכו לעבוד לפני שאתם לומדים". אני רוצה להזמין כל אחד ואחד שחושב כך לביקור בשכונת בית ישראל, בתעשייה שנקראת ´ישיבת מיר´. הדרך ארץ שיש שם ללומדים, לא תימצא באף פקולטה למדעי הרוח, ההתנהגות, או הדרך.
אני מדבר על דברים פעוטים. על לתת זכות קדימה לזה שעולה במדרגות, על לעמוד בתור בצורה מסודרת בדיוק כמו שילדינו בגן עומדים, בדרך לאוכל, או לנטילת ידיים בכיור. אף אחד לא מאיים, אף אחד לא עוקף, הכל בשלווה, בעדינות, בטוהר כזה שאם נשמה יהודית בתוכך, מה שנותר לך הוא להתרגש.
אותה עדינות ואותו ´דרך ארץ´ גם בגמחי"ם הסמוכים לישיבה שמלווים מאות אלפי דולרים ביום, מתנהלים בסדר, בכבוד בעדינות.
הלוואי ופקיד בנק הכי זוטר יתנהג אל לקוחותיו, שמהם מרוויח הוא את לחמו, כפי שמתנהגים מנהלי הגמ"חים המחזיקים בידם כוח עצום ומליוני דולרים, אל אחרון הנזקקים המתדפק לפתחם.
בכבוד, בחיוך, כאילו מדובר בלקוח הכי עשיר שברגעים אלו מפקיד מאה אלף דולר בקופת הבנק מבלי כוונה למשוך אותם לעולם.
זהו הכוח של התורה ואין בלתה. שום חינוך, שום הסתה ושום צווחה לא יכולה להביא לכך שאדם ינהג עם זולתו בפשטות, בענווה, בכבוד ובעדינות כמו שהתורה משפיעה על לומדיה.
לא מאמינים? יש לכם חבר חילוני שלא יאמין לכם? קחו אותו לסיבוב במיר. הוא לא יצווח, הוא לא יסית, ואולי גם אתם תחליטו לזנוח הכל ולהתיישב ליד הגמרא. אלף השקלים של הבטחת ההכנסה לא באמת מציקים כאן לאף אחד.
אין ולו אברך אחד שאיחר לסדר לימודו, שדעתו הוסחה מלימודו, או שעדינותו הפכה לגסה, בשל צווחת הסטודנטים ועינם הצרה של משנאי ה´.