בפרשת השבוע שעבר למדנו על היפרדות אברהם אבינו מלוט בן אחיו. התורה הקדושה למדונו: ויאמר אברם אל לוט אל-נא תהי מריבה ביני ובינך. פירש המנחת אלעזר ממונקאטש: כאילו אברהם אבינו אומר אל-נא - בבקשה! - תהי מריבה ביני ובינך! טוב לי ולבני אחרי שתהיה מריבה ביננו, ולכן הפרד נא מעלי, אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה. כי כל זמן שעם ישראל יהיה במריבה עם הליכות הגוים, לא נלמד ממעשיהם ולא נתקרב לאורחותיהם.
וכבר נאמר על-ידי רבותינו ז"ל שאחת מטובות הגלות של יהודים בין הגוים, זאת היא השנאה שמלינים עלינו העמים בכדי שלא נתקרב אליהם ונתרחק מדרכיהם. וידוע כי בעת הכריזו על אמנציפציה, שויון זכויות ויחס הדדי ליהודים במזרח אירופה, יצאו גדולי ישראל בשק ואפר ובכי ודאגה רבה, ואמנם היטב חזו את חורבן ההתדרדרות של העם הישראלי שילך בחושך אחרי תרבות העמים הרעים והחטאים.
שומרי התורה ומצוותיה היושבים בציון ובגלות שרינן, בגלות אצל יהודים מתנכרים, בגלות אצל שלטון שאין לו תורה, שאין לו מצוות ושאין לו אלוק רח"ל, וחסד עשה אתנו השי"ת שהם שונאים אותנו, שהם רודפים אותנו, וכך אנו מתרחקים מהם, איננו נלמדים מדרכיהם ואורחותיהם.
לו זכינו היינו אנו יוזמים את ה"הפרד נא מעלי" - כמו שעשה אברהם העברי, וכמו שרבותינו הקדושים מדור דור יזמו ודרשו - לדאבוננו כיום נמצאים גופים ותנועות שנקראים חרדיים, שכל מהותם וקיומם הוא להתאחד עם הרשעים, להתחבר עמהם, להיות שוויונים, יושבים יחד עמם וחוקקים חוקי און, חוקי עכו"ם בכנסת המינים, לוקחים כספיהם, ומוציאים את שרידי רגשות היהודים בכדי להכניסם לתוככי מקהלות הפושעים הכופרים המינים והאפיקורסים.
ועכשיו שלא זכינו, אמנם הם עושים לנו את העבודה. הם שונאים אותנו, הם מכפישים אותנו, מסיתים כנגדנו ועושים ככל העולה על רוחם להבאישנו, ולהביא לנתק ואי אמון ביננו לבינם. אמנם מחשבתם הרעה להזהיר את הנוער שלהם שלא יפול למחננו, אך במובן זה יש לנו תועלת גדולה מכך.
*
השבוע התקיים אסיפה של ראשים ומנהיגים ביהדות החרדית בבית הגראי"ל שטיינמאן שליט"א בבני-ברק, להתריע ולהכריז מלחמה נגד שר החינוך גדעון סער שמהין לאיים על קיצוץ בתקציבי משרד החינוך למוסדות החינוך החרדיים שאינם מקבלי את לימודי הליבה.
זה לא משחק, זה לא פוליטיקה, הגענו לרגע האמת. כל חששותיו של מרן הגרי"ז מבריסק, כמו חזונו של הרבי מסאטמאר, ואזהרותיהם של בתי הדינים של העדה החרדית עומדים כרגע על סף המבחן, וזה באמת התלבטות קשה.
האם יהיו מוסדות החינוך מוכנים לספוג את הקיצוצים ולאט-לאט לוותר על כל עזרה ממשלתית למוסדות החינוך, וזה אומר להתחיל להתרגל למציאות אחרת של תורה הקדושה הנתמכת על-ידי יהודים נגידים ובהתאמצות קשה מאוד של גיוס כספים - או שח"ו ימצאו אלף דרכים ותירוצים איך להכשיר ולקבל ליבה כזאת או אחרת, ולפגוע בחינוך הטהור של ילדי תינוקות של בית רבן.
המכה הראשונה כבר קיבלנו, מה שמוכיח שישנה מגמה לקבל את האפשרות השניה רחמנא-ליצלן והיה-לא-תהיה. אנחנו יודעים כולנו, כי כאשר נמצאים בסכנה ובפחד קיומי נופלים כל המחיצות, בבית-חולים ובמקומות סכנה אחרים אין הבדל בין מעמדים ויחוסים, כולם שוים בפני הגורל האלוקי הקשה והמטיב, ושם אנו מוצאים לפעמים התחברויות שאי-אפשר למצוא אותם בהקשרים אחרים.
כשישנו עת צרה ליעקב שחרב הכליה מונפת על מוסדות החינוך החרדיים, ובכנס הזעקה ישנם כאלו המוזמנים ובאים וכאילו שאינם מוזמנים או אינם באים, זה כבר אומר כי הפסדנו במערכה. זה היה צריך להיות כנס זעקה המלכדת את כל יהודי חרדי שחפץ לחנך את ילדיו בדרך ישראל סבא, וזה לא היה כזאת. זה היה סקטוריאלי ואינטרסנטי, עם הרבה מאוד פוליטיקה, ואת המסר הזה הבינו בצד השני, וחבל.
יותר מכך, העינים השתאו לראות, כיצד מסביב לשלחן ישנם ניגודים משוועים כרחוק מזרח ממערב. מצד אחד זקני גדולי הדור שנתחנכו על טהרת הקודש, וידעו ושמעו תורה ממרן הגרי"ז מבריסק והם נושאים על לוח ליבם את האחריות והכאב למען החינוך הטהור.
מצד שני ראינו שרשת מוסדות חינוך חרדי ותיק העביר רק השבוע את כל מוסדות החינוך שלהם ממוסדות פטור לסוג של ממלכתי-דתי עם כל מקצועות הליבה לטעמה. גם רשת מוסדות חרדי ששנים רבות הם נמנים על ממלכתי-דתי. וכאשר אנו רואים ניגודים כה אדירים מסביב לשלחן אחד, ודוקא אלו שעמדו כל השנים על הצביון הברור של מוצאם, את חסידי גער, את סלונים, את באיאן ואת מרן הגר"ש וואזנער לא ראינו שם, זה מעיב מאוד על כל הסיפור.
בדקנו גם את תוכן הדברים שנאמרו בכינוס, כולם דיברו על הצר ואויב, על הקיצוצים על זה ועל זה. היחיד שדיבר על סכנת החינוך הטהור, והחשש מפני ציות לתכתיביהם, שאף אם יאמרו ללמוד ב"ק במקום ב"מ אסור לציית להם היה הרה"צ רבי ישראל האגער מוויזניץ שליט"א, וסוג הדיבור שלו באותו כינוס היה ייחודי, ולא עלו כ"כ בתלם אחד עם שאר הנואמים.
סערת הליבה בעיני החזון-איש
בימים אלו, ימלאו חמשים ושמונה שנים לפטירת מרן החזון איש זצ"ל, עלה שוב על הפרק ענין חינוכם הטהור של ילדי ישראל, אשר כידוע אותו צדיק כל כך חרד לענין זה, והירבה לעשות השתדלות להציל את חינוך הטהור כדמותו וכצביונו.
תקופה קצרה אחרי פטירתו, השמיע דברים, רבם של צעירי אגודת-ישראל בארה"ב הגה"צ רבי אברהם יעקב טייטילבוים זצ"ל רב דקהל עדת יראים בקיו-גארדענס בקווינס, וכאב על הגזירה של גיוס בנות ושירות לאומי, וכן חינוך ממלכתי שהיא גזירה של עקירת הדת, שכל גדולי ישראל בארץ-ישראל בלי יוצא מן הכלל וביניהם שני שרי התורה שנאבדו באותה תקופה: מרן החזון איש והגאון רבי איסר זלמן מלצר. ולמרות זאת נתקבלו החוקים הללו ואין פוצה פה ומצפצף.
וציטט את מרן החזון איש שאמר קודם פטירתו: "איך ווייס נישט ווי א איד קען לערנען, איך ווייס נישט ווי א איד קען דאווענען, ווען ער ווייסט וואס עס שטייט אויף דעם שפיל" (איני יודע איך יהודי יכול ללמוד, איני יודע איך יהודי יכול להתפלל אם הוא יודע מה מונח להכרעה). אם מלים כאלו יצאו מפי החזון איש שלא ביטל רגע מתורה ותפילה, הרי אפשר ללמוד מזה עד היכן הדברים מגיעים. ראיתי האגרת שכתב החזון איש לרבנות הראשית בה כותב "לבי נשבר ועיני יורדין דמעות", וכמה מתחנן באגרתו למנוע גזירה נוראה זו שלא היתה כמוה מעולם.
*
הסופר הדגול ר´ משה שעהנפעלד ע"ה, שהיה בן-בית אצל החזון איש, העיד שפעם עבר החזון איש על יד בית-ספר שנתיסד על-פי רוח שקורין דתי-לאומי. עמד החזון איש ואמר, רבים תמהים בלומדם תנ"ך, שלפני ג´ אלפים שנה זקנים עבדו ע"ז, ומתפלאים האיך יתכן כדבר הזה, שזקנים וחשובים השתחוו לצלמים ועשאום אלוהות. הנה בתי-ספר הללו הם דוגמא מהע"ז הישנה, שכאשר נכנסים לבית ספר זה ורואים את סדר החינוך שלהם כיצד הם מערבים קודש עם חול, כבר אין חידוש האיך עבדו אז ע"ז בשיתוף. ומדוע תמהים על זה שעבדו ע"ז, ואילו על החלפת סדר הלימוד אין אנו משתוממים מהיכן לקחו לעצמם את ההיתר לעשות שינויים ביסוד היסודות של החינוך.
*
היום שומעין ברחוב דברי חירוף על גדולי ישראל, כגון "אתם המיתם את עם ה´" (במדבר יז ו), שהם לא עשו מה שהיו צריכין לעשות. לאידך גיסא, מהללין את אלו ששברו את כבוד התורה, ובעוה"ר ניטלה כתר התורה מעל גדולי ישראל, ונותנים אותה על הכופרים לגמרי, או על חצי כופרים. מי גרם כל זאת? במשך שלשת אלפים שנה מאז מתן תורה, המנהיגות בישראל היה ביד גדולי הדור, ורק לאחרונה חל השינוי (הדבר התחיל לפני שבעים שנה).
שמעתי שהרב מבריסק זצ"ל אמר, "איך טרוי זיך נישט אלדינגס צו זאגין. ווען איך זאג אלדינגס, ווייס איך נישט אויב עס וואלט נישט געקומען צו קיין שפיכות דמים" [איני מעיז לומר הכל. אם הייתי אומר את הכל, איני יודע אם זה לא היה מביא לשפיכות דמים]. אנשים אלו, לא די שאינם מקבלים מרות גדולי הדור, אלא מעיזים להגיד להם מה לדבר. ולהאנשים שבאו בשאלות להחזון איש, יש שענה להם ויש שבכלל לא השיב להם. וכששאלוהו, מדוע לא השיב. אמר, "מי שבא לשאלני, לו אני משתדל לענותו, אבל מי שבא אלי מתוך כוונה לומר לי מה שצריכים לומר, להם איני משיב כלום".