כאילו לא די בצרות ומבוכות מבפנים שעוברות בשנה האחרונה על הנהלתו – וממילא גם התנהלותו של החינוך העצמאי, צרה חדשה קמה לחינוך העצמאי בחודש האחרון. אדם חרדי, בוגר ישיבות שהחליט להילחם במה שהוא מכנה "הגזענות של החינוך העצמאי", באמצעות כלי שאף-אחד לא חלם שישתמשו בו אי-פעם אנשים מתוכינו: פנייה לערכאות חילוניות במטרה לאלץ את בתי-הספר של בית-יעקב להכניס לשורותיהן כמות שווה של תלמידות אשכנזיות וספרדיות, או לפחות, שלא להתייחס למוצאן של התלמידות בשיקולי ההכנסה לבית-הספר.
בניגוד למה שאתם אולי חושבים, האיש, ששמו בישראל יואב ללום, לא הופיע ביום אחד. כבר מאז שנת תשס"ז הוא עסוק בהגשת העתירה. יתר על כך – האיש, כך לדבריו, נפגש עם גורמים שונים בחינוך העצמאי ומחוצה לו, במטרה לנסות ולמצוא פשרה בטרם יפנה לערכאות, אך זו לא ממש נמצאה. יואב ללום מתהדר בעובדה שאת האישור ההלכתי להגיש עתירה לערכאות הוא קיבל מרבו, הגאון רבי יעקב יוסף שליט"א, שלדבריו, עומד מאחוריו בכל פעילותו.
ואכן, קוראי ´שעה טובה´ בודאי זוכרים את הראיון עם הגר"י יוסף שהתפרסם מעל דפי עיתון זה, לפני כשלוש שנים (חדשות ´שעה טובה´, פרשת לך-לך, תשס"ז) ועורר סערה רבה ברחוב החרדי, ובו מכריז הרב יוסף על ההיתר לפנות לערכאות במטרה להילחם באפליה של תלמידים ותלמידות ספרדיים בכניסתם למוסדות החינוך החרדים.
אלא שעד לפני מספר שבועות, לא ממש התייחסו בחינוך העצמאי ובשלוחותיו, לפועלו של יואב ללום, האיש שהחליט לקחת את פסקו של הגר"י יוסף וליישמו בפועל באמצעות הגשת עתירה לערכאות משפטיות, כנראה בשל העובדה שאף-אחד לא חשב שאדם חרדי אכן ישתמש נגד החינוך החרדי בטנקים כבדים – ובעיקר עוינים – כמו שופטי העליון.
ההפתעה הגיעה לפני מספר שבועות, בדמות פסק-דין שהעניק שופט בית-המשפט העליון אדמונד לוי, בתשובה לעתירה שהגיש ללום, ובו קובע השופט כי על בית-הספר ´בית יעקב´ בעמנואל "להסיר כל סממן פורמלי ומהותי כאחד של תופעת האפליה אשר רווחה בבית הספר". השופטים אף צירפו להחלטה אזהרה ברורה, כי במידה ובית-הספר לא יקיים את ההחלטה, "יהיה על משרד החינוך לנקוט בכל האמצעים החוקיים לתיקון המצב, לרבות שלילת רישיונו של בית הספר ועצירת תקצובו. מדיניות של ´הפרדה שוויונית´ לא תוכל לחפות על האפליה הפסולה במקום שבו היא מתקיימת. בהתנהלות בית יעקב לא היה אלא לשרת תכלית פסולה, שהיא סגירת דלתות המגמה החסידית בפני תלמידות בנות העדה הספרדית אך משום מוצאן" – לשון החלטת בית-המשפט העליון.
ההחלטה שעוררה סערה רבה בקרב הציבור החרדי בעמנואל ומחוצה לו, העבירה את ראשי ה´חינוך העצמאי´ לכוננות, והעלתה מחדש את שאלת האפליה העדתית במוסדות החינוך החרדים – הן בדמות התקפות אישיות נגד יואב ללום, והן בראיונות שהעניק ח"כ הרב חיים אמסלם מש"ס, אחד מהם, חריף במיוחד, שהתפרסם ב´שעה טובה´ לפני שבועיים, בו הוא טוען כי דווקא ש"ס היא זו שיצרה את ה´שד העדתי´, וכי על הספרדים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ספרדיים שמתרבים והולכים בשנים האחרונות.
"מוסר ומשת"פ". הרב בלוי לצד יואב ללום
עם תחילת שנת הלימודים תש"ע, כינס ´שעה טובה´ לעימות נוקב וראשון מסוגו, את מגיש העתירה, יואב ללום, כאמור, אברך חרדי תושב ירושלים, מול המפקח הראשי של ´החינוך העצמאי´, ומוותיקי ובכירי אנשי החינוך החרדי, הרב דוד נחמן בלוי.
באופן סמלי התקיים העימות במשרדי ´החינוך העצמאי´ ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים, במשרדו של הרב בלוי בשעת אחר-צהריים מאוחרת, בעת שהבניין – שבימים אלו שוקק חיים לקראת תחילת שנת-הלימודים – כבר ריק לחלוטין. למרות שאולי יהיו שיטענו שתוצאות העימות ידועות מראש – הופתענו גם אנחנו מן הטיעונים השונים שעלו במהלך העימות, ומן ההבנה, כי משהו בכל זאת צריך להשתנות – אולי לא בדרך הזרה בה בחר ללום – אך לפחות מן הקריאה החריפה שעולה מבין הדברים; לחשבון נפש ובדיקה עצמית של ראשי החינוך החרדי.
"האבא יצא מוועדת החינוך – וקיבל דום לב"
יואב ללום, מה אתה רוצה מהחינוך העצמאי? הלא החינוך הזה הציל רבבות ילדים מעדות המזרח. את החינוך של עדות המזרח בנו הספרדים? לא. פתאום אדם כמוך יוצא בחרב ובחנית נגד ´החינוך העצמאי´. במקום לצאת נגד הדרך החרדית, אתה יוצא נגד הארגון שהקימו אותו גדולי ישראל. מה העניין? מדובר במשהו אישי?
יואב ללום: "קודם כל אין לנו מלחמה עם החינוך העצמאי. אין לנו בכלל מלחמה, חס ושלום".
מי זה ´לנו´?
יואב ללום: "אנחנו קבוצת אברכים שנמאס לה מהתופעה הזו, בה מנהלים ומנהלות במוסדות החינוך עושים מה שהם רוצים בחיי אדם, בדיני נפשות. נמאס. אדם אחד נפטר פה בירושלים, והייתה גם ילדה אחת שנפטרה מהמחלה בביתר".
מה נוגע העניין ל´חינוך העצמאי´?
ללום: "הם הלכו לעולמם בגלל הבעיה הזו".
איך יודעים את זה?
ללום: "האבא יצא מוועדת הרבנים לענייני חינוך... הגיע הביתה, וקיבל דום לב".
והילדה שנפטרה מהמחלה...
ללום: "ילדה קטנה, שהייתה שמונה חודשים בבית, בת של חבר טוב שלי מביתר..."
הרב דוד נחמן בלוי: "על איזה בית-ספר אתה מדבר?"
ללום: "אני מדבר על בית-ספר פרטי, לא של החינוך העצמאי. לא מדבר עדיין על החינוך העצמאי. נגיע גם אליו. המנהל שם לא קיבל ילדה ששלוש אחיות שלה למדו שם. הבת הזו ישבה שמונה חודשים בבית, כי ההורים שלה עקשניים במיוחד, שמונה חודשים שלוש בנות הלכו לבית-הספר, והבת הרביעית נשארה בבית, בוכה, עד שהאחיות חוזרות. אחרי שההורים התייאשו, אחרי שמונה חודשים, רשמו אותה לבית-ספר אחר, אחרי חודש גילו את המחלה, ולפני שנתיים... הרופאים בדקו וחקרו... והם טוענים שזה בגלל עוגמת הנפש שהילדה הזו עברה".
אי-אפשר לגייס את השמים למאבק...
"אני אומר שוב, אני לא מגייס כלום. אני אומר דבר פשוט מאוד: יש מוסדות חינוך ראויים לשמם, יש מוסדות חינוך שאנחנו גאים בהם, הילדים שלי לומדים שם. אני עצמי למדתי במוסדות החינוך העצמאי. ´תורה תמימה´, ´תורת אמת´, בחיפה, קריית-אתא, ואחרי זה ב´סנהדרין´ בירושלים. אני בוגר של החינוך העצמאי. אי-אפשר לבוא ולומר שאני מישהו מבחוץ, שמחפש תקרים במערכת".
אם כן, התביעה נגדך על ההליכה לערכאות נגד ´החינוך העצמאי´ הופכת קשה בהרבה...
ללום: "תשמעו, התופעה הייתה בעבר. הרב יעקב יוסף, שעומד מאחורינו בכל המאבק שלנו, סיפר לי לא פעם ולא פעמיים על מקרים שהוא טיפל בהם. אם בעבר, לפני 30 ו-40 שנה, היה מחסור בבתי-ספר, גם בירושלים, ולא היו מקומות ללמוד, והיו מקבלים ילדים מבתים פחות טובים, היו מקבלים ילדים מבתים חילוניים. כאמור, אני למדתי ב´תורת אמת´ וב´תורה תמימה´, בחיפה ובקריית-אתא, האחים שלי למדו בחיפה, ואבא היה חילוני לגמרי, אמא הייתה חילונית לגמרי".
ר´ דוד נחמן, יושב פה יהודי ואומר לך: החינוך העצמאי סוגר את שעריו בפני בנות ספרדיות, משום שהן ספרדיות. אתה יכול להכחיש את זה?
הרב בלוי: "קודם כל, הוא גם לא אמר את זה. אבל לי יש באמת הקדמה קשה. הוא נראה בן-תורה, הוא אומר שהוא בוגר של החינוך העצמאי, וחרדי – והולך לבג"ץ, בלי חשש? אני יכול לומר לך שאני עצמי קראתי את 35 עמודי החלטת בית-המשפט. לא היה שם כל עניין של אפליה, אבל לא משנה. אני מדבר על הגישה. כל זה בלי חשש שהחינוך העצמאי יינזק, ייסגר? אני מפקח על 41 מוסדות, זה התיק שלי, ויש עוד עשרות כאלה. 41 מוסדות, ובהם יש אולי שנים או שלושה שיש איתם בעיות לספרדים. אז בגלל זה ללכת לבג"ץ, שהוא מסמל את הרצון החילוני לצמצם את החינוך העצמאי, להפריע לחינוך החרדי, ולהגיש עתירה נגד התמצית המזוקקת של התבדלותינו מן הציבור החילוני?!"
אתה בעצם רואה בו סוג של ´מוסר´?
הרב בלוי: "במאה אחוז. אני לא יודע איך לוקחים את האחריות הזו ללכת לבג"ץ... אבל בוא נעזוב את העניין הזה לרגע. מילא, זה שהרמב"ם אומר שמי שהולך לערכאות הוא כופר, אבל הנה תראה את התמונה הזו שתלויה כאן במשרדי, מעל ראשי. מרן הגר"ע יוסף יושב ומעביר שיעור, ואני אחד מאלו שיושבים מסביב לשולחן עם גמרא פתוחה. יחד עם דוד עטיה, ושלמה כהן, ויוסף אבוטבול. אז אני רוצה להבין, מילא דברי הרמב"ם, אמרתם לעצמכם ´נמחק אותו´, אבל הגר"ע יוסף... הרי רק אתמול בלילה שמענו כולנו את דעתו על המערכת המשפטית... ´הם כופרים, אין להם אלוקים בעדת קל´. הוא דיבר על בג"ץ בצורה איומה שאסור ללכת לשם. ואני עכשיו לא מדבר כפנאטי של היתר ואיסור. אני לא מתערב... אבל לסכן את כל מוסדות החינוך העצמאי, שברובו, הוא בין 70 ל-80 אחוז ספרדים בלי בעיות, אתה יודע את זה".
אבל הוא אומר בפה מלא שהרב יעקב יוסף עומד מאחוריו והתיר את ההליכה לערכאות.
הרב בלוי: "יכול להיות. אני פעם דיברתי עם אביו הגר"ע שליט"א על זה לילה שלם... ובאמת, אני גם לא מאמין שהגר"י יוסף היה בדעה שמותר ללכת לבג"ץ".
ללום: "יש מכתב מפורש בו הוא מתיר ללכת לבג"ץ".
הרב בלוי: "מכתב ללכת לבג"ץ? אני רוצה לראות".
ללום: "אני יכול להראות לך".
"אני עובד יומם ולילה כדי להכניס ילדים ספרדים"
הרב בלוי: "אני אגלה לך עכשיו סוד. אני עובד כבר 55 שנה בחינוך. בן 76 אנוכי היום, שמעת? ואני עובד כבר 55 שנים אצל ספרדים. הרב יעקב יוסף – ואם הוא יכחיש לך את זה, אתה מקבל ממני עשרת אלפים דולר – הוא תלמיד שלי. אני, לפני שנכנסתי לעבוד בחינוך העצמאי, לפני 49 שנים, בניתי כפר-נוער ספרדי בחולון, שמה גרים 55 משפחות ספרדיות, ו-25 משפחות אשכנזיות החיים ביחד. הנה כאן יש עוד תמונה בה תוכל לראות שניהלתי ´חדר´ משותף, ואני תליתי את התמונה הזו פה, איך ילד ספרדי וילד אשכנזי עומדים אחד על-יד השני... בידידות ובהרמוניה. זו השיטה שלי. אני נגד כל התופעות של האפליה בדיוק כמוך. ואם אנחנו לא יכולים להתגבר על הוועדים, אין לנו הרבה מה לעשות. הנה, אני דיברתי עם מנהל אתמול, יש פה כמה תעודות של ילדים ממוצא ספרדי, שאני טיפלתי בהכנסה שלהם לתלמודי-תורה".
ללום: "זה עדיין לא משנה את העובדה הכללית..."
הרב בלוי: "זה משנה בהחלט. וזה שאני עובד כל היום וכל הלילה... היה פה אבא, עם שלושה ילדים, מתפרח. ואני אמרתי לו: לפני שאני מדבר עם מנהלי בתי-ספר, אני רוצה לראות את התעודות, יש סיבות אובייקטיביות, של רמה לימודית, של רמה אנושית, כל מיני סיבות. דיברתי עם המנהל, והוא אומר לי ככה: אותו אדם גר בשכונה בירושלים, ושלח את הילדים לבית-ספר שאינו שייך לחינוך-העצמאי, ואז עבר דירה לעיר אחרת, והוא רוצה דווקא להכניס לחינוך העצמאי. אם הוא היה מלכתחילה בחינוך העצמאי, בכוח ובכפייה הייתי מכניס לחינוך העצמאי בעיר האחרת. אבל אם הוא לא בא מהחינוך העצמאי, אין לי סמכות לעשות את זה. אותו מנהל אמר לי עוד דבר מעניין, שהבעיה היא עם אותם הורים בעצמם..."
כדוגמת הבדיחה הידועה על אותו מנהל שאמר לאב, ´אתה רוצה מוסד אשכנזי? גם אני רוצה...
ללום: "אני לא רוצה מוסד אשכנזי. אני רוצה מוסד שכולנו לומדים בו, מוסד יהודי, חרדי – זה מספיק לי".
הרב בלוי: "דווקא לא... אותו מנהל אמר לי משהו אחר לחלוטין. המדובר היה בילדים בכיתות ז´-ח´. הוא אומר לי, אתה לא יודע כמה מחנך בכיתה ח´ נהיה חולה. כי הילדים הטובים הספרדים שסיימו את כיתה ח´ אצלי, אנחנו חייבים, ואני עובד על זה הרבה, לסדר אותם בישיבות-קטנות טובות. הבעיה מתעוררת כשהם רוצים רק ישיבות אשכנזיות, ושם לא רוצים לקבל אותם. עכשיו, מה אני צריך את הצרה הזו? יש לי כבר שלושים ילדים בכיתה ז´, ויש אצלי כבר ספרדים, להכניס עוד אחד, ספרדי, שאני אחר כך לא אוכל להכניס אותו לישיבה-קטנה ולא ירצו לקבל אותו? זה גם נימוק".
ללום: "אבל זה רק מחזק את מה שאני אומר".
הרב בלוי: "נו, אז הבעיה היא בישיבות הקטנות, בישיבות הגדולות, ורק החינוך העצמאי אשם. אגיד לך עוד דבר. אותו מנהל אומר לי שבעיר בה מדובר, יש חמישה מוסדות-לימוד ספרדים, אבל גם הם כבר סלקטיביים..."
ללום: "נכון, זה באמת לא תקין".
הרב בלוי: "אבל על זה לא תגיש בג"ץ".
ללום: "יהיה, אני מבטיח לך שיהיה".
"אלו דמעות של ילדות..."
הרב בלוי: "נו, אז הרי אתה רוצה להרוס את החינוך העצמאי. לקחת רק את החלשים, את החלשות, את הבעלי-תשובה, וכך להרוס את החינוך העצמאי. זה פשע בל יכופר. אתה רוצה לסגור את החינוך העצמאי, וזו תהיה התוצאה, יחד עם דה-הרטוך, אתה תסגור את החינוך העצמאי בגלל אפליה שלא קיימת".
ללום: "החינוך העצמאי לא ייסגר, וגם אם הוא ייסגר, יהיו מספיק עמותות שיקימו מוסדות חינוך במקומו. אני רוצה לציין עוד דבר, הרב בלוי הוא הצדיק בחינוך העצמאי. הבאתם אותי מול צדיק, ואם היו מעמידים אותי מול הרב לייזרזון, הוא לא פחות צדיק ממנו. האנשים הרעים פה בנושא הזה הם המנהלים והמנהלות מתחת. אני יכול לומר לך, שהיום, יש בנות בירושלים שבראשון לתשיעי לא יודעות איפה הן לומדות, ואני אומר לך את זה מידיעה. כל הכיתה שלהן מסודרת, ורק הן לא. אני מדבר על בנות שעולות מהגן לכיתה א´. למה סחבו אותה עד עכשיו?"
הרב בלוי: "מה לעשות, יש ועדות שמחליטות וזו עבודה קשה ומפרכת".
ללום: "מה זה מפרכת? אלו דמעות של ילדות! ועוד דבר אני אגיד לך... למה בת של אברך ספרדי כשר למהדרין, שגרה בשמואל הנביא, בגלל שבתי הספר בבית-ישראל ובגוש-שמונים נלחמים מי תקבל אותה, היא צריכה לנסוע ללמוד בהר-נוף?"
הרב בלוי: "אני אענה לך. אני גר בשכונה של 300 משפחות מכל הסוגים ומכל החוגים, ואני חבר של כולם. יש משפחות שאין להן בעיה כזו. אבל יש את ההורים, המשוגעים, אם אתה שואל אותי, שרוצים בכל הכוח את היוקרתיות, רוצים רק את בית הספר הזה או ההוא... והילדה, היא בכלל לא רוצה, היא רוצה ללמוד בשכונה, אבל שולחים אותה בכוח לשם".
ואולי, ואת זה צריך לומר, הבעיה הכי גדולה, היא שאנשים לא רוצים לשלוח את הבת שלהם ללמוד עם בת שאבא שלה הולך לבג"ץ...
ללום: "אין לי בעיה עם זה.... אני מוכן שהבת שלי תלמד ב´נועם´, אבל שהעוול הזה יתוקן סוף-סוף, ואתם תקבלו בנות ספרדיות".
העימות במלואו מתפרסם בגיליון ´שעה טובה´ השבוע.