גולת הכותרת בחיי רבינו החיד"א ובפועליו הכבירים לתורה ולתעודה, הם חיבוריו המאירים כספירים, אשר התפשטו בכל אפסים ועברים בכל גלילות ישראל, ותהילתם מלאה הארץ.
מטרתו בכתיבת ספריו הייתה לעשות נחת רוח לפניו יתברך, כפי שהעיד על עצמו במודעא הנפלאה שמסר בספרו שמחת הרגל, וזה לשון קדשו, "מכאן מודעא בפרק כל כתבי אשר ידי יסדה אר"שק, שאם אני מכוין לאמת, הנה מה טוב. ואם אין, דברי לעו והיו כלא היו, ליבטלו ולהוי כעפרא. וה' ברוב רחמיו יכפר לי, כי כל כונתי לעשות נחת רוח לפניו יתברך".
רבינו מסר נפשו לכתיבת חיבוריו, סידורם ועריכתם לדפוס והדפסתם, ואף לאחר ההדפסה יגע להגיה דבריו, להוסיף עליהם ולהשלימם, וכמעט לכל ספר מספריו הוסיף וכתב קונטרס של תיקונים השמטות ומילואים, ואף קרא להם בשמות מעין שם הספר עליו הם נסובים.
ספריו התפשטו עד מהרה בכל גלילות ישראל, רובם זכו לכמה מהדורות, ורשימת מקומות הדפוס בהם נדפסו ספריו מעידה על תפוצתם. מספר הערים שבהם נדפסו ספריו הם יותר מחמישים, ממזרח . ומערב, איטליה ותורכיה, פולין ורוסיה, גרמניה וגאליציה.
לאחרונה הסתיימה הוצאת סדרת "כל כתבי החיד"א" של מכון המאור, הכוללת את כל מה שהדפיס החיד"א בחייו, את כל מה שיצא לאור לאחר מותו, ונוספו עליהם כמה חיבורים חדשים מכתי"ק, שחלקם מהדו"ק לספריו הנדפסים על ידו, אך גם בהם יש אומר הבא מן החדש.
באחד מספריו הנודעים הנקרא 'מורה באצבע' התבטא מורינו החיד"א בצורה נדירה כמה חייב אדם להוזיל מכספו כדי לרכוש את הד' מינים, וכך כתב:
"יבקש ד' מינין ולא ליחוש במעי"ה כדי שיהיה לו לולב ואתרוג יפים ומהודרים וגם אל הסוכה ישית עינו לתקנה כהוגן וישים אל לבו, כי הלא לקנות תכשיטין ובגדים לביתו יוציא המעות בשמחה. וישא קל וחומר להוציא מעות בשמחה רבה להיות לו אתרוג מהודר וסוכה נאה ומה יענה אם יהיה ציקני לדבר מצוה שלא לתת לה' ממה שנתן לו. הלא יבוש ויכלם ויהיה חֶרְפַּת נָבָל"