את שיעורו השבועי בכולל "חזון עובדיה" במושב בן-זכאי, פתח הפוסק הגאון רבי בנימין חותה, בסיפור על "תחיית המתים" כשהוא מעיד כי הסיפור הזה נתן לו "מסר ומוסר לחיים, תפס אותי הסיפור הזה מאוד חזק".
וכך מספר הרב חותה: "יום שישי האחרון, אני מקבל טלפון ברבע לאחת. אנחנו מתארגנים ליסוע לשבת לדימונה, אני מקבל טלפון, אחי מירושלים מחפש אותי. חזרתי אליו. הוא אומר, 'תראה, אני לא רוצה לצער אותך, אבל אמרתי אם אני לא יגיד לך אחרי זה תכעס למה לא אמרתי, יש יהודי שמאוד מאוד קשור אליך שהודיעו עכשיו בוואטסאפים שלא עליכם לא עלינו קיבל התקף לב, דום לב, והלך'.
"עכשיו מי זה הבן אדם? הוא בקהילה שלנו. הוא חי לבד. ביום שישי בבוקר, אחרי התפילה, אמרתי לו 'שבת שלום ומבורך', וזה אומר לי בוואטסאפים 'כולם מדברים'... אני השתגעתי באותו רגע. קודם כל, לא פשוט, מה אני עושה, איך אני ממשיך, ללוויה, לזה...? והתחיל לי נקיפות מצפון, 'לא מספק כיבדתי אותו', 'חבל שלא נישקתי אותו הבוקר', 'למה לא פירגנתי לו מספיק?', הנה, חלילה, הלך. לא פשוט.
"אני מתקשר לגבאי, היה בנסיעה, אמרתי לו: 'שמעת?', אמר לי: 'מה?', אמרתי לו: 'אחי אומר בוואטסאפים מלא ... קיבל דום לב', היה לו כבר כמה התקפי לב. ההוא מסכן לא הצליח לנהוג, עצר, אמר לי: 'מה???'.
"אמרתי בוא נתקשר לטלפון שלו, נראה אם עונה לי איזה הצלה או מישהו... אני מחייג אליו, עונה לי: 'כן כבוד הרב, מה רצית?'. אמרתי לו: 'מחילה, כבודו פה או למעלה?'. הוא אומר לי 'מה זה למעלה? אין לי קומות בדירה, איפה זה למעלה?'. אמרתי לו 'תשמע אני בהלם', הוא אומר לי 'מה קרה, כבודו, הכל בסדר?', אמרתי לו 'תקשיב בוואטסאפים שכבודו פינה את השטח, תחכה על הקו נעלה לשיחת ועידה את אחי'.
"אמרתי לו (לאחי. מ"ל) תגיד לי אתה... מי זה התעלולן הזה? הבנאדם תשמע אותו, הוא חי', אמר לי 'לא...'. הוא טעה באות אחת בשם משפחה שלו, וההוא גם מכיר אותי, ההוא באמת הלך...
"אמרתי תראה מה זה... הלכתי למקווה, עלה לי רעיון, דרשתי את זה בליל שבת. הפסוק אומר 'כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם', מה זה 'את ראש'? בדרך רמז - אתה רוצה לישא, להרים, את החבר שלך? תרים אותו כשהוא ראש, לא כשהוא נפטר, 'כי תשא את ראש', לפרגן לאנשים זה לא חכמה אחרי שהם נפטרו... כשהם חיים תתחיל לפרגן להם, אחרי זה מתחרטים".