פרק כ"ב: אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- האם רק גדולי ישראל הספרדים טעו בציטוט משה קוניץ או שזו גזענות?
- האדמו"ר שאהד את המשכיל החשוד בדעות רפורמיות
- הרשימה של קוניץ: 13 דברים שמותר לתלמיד חכם לעשות ואסור לעם הארץ
- הקנאי שהשווה את טעותו של משה קוניץ ל"טעות" של הנצי"ב ורבי עקיבא
מאמר שהתפרסם במגזין 'קולמוס' של שבועון 'משפחה' מאת הרב משה אייזיק בלוי והרב מרדכי דב וינטרוב תחת הכותרת "משכיל או תמים?", הובא הפולמוס אודותיו ונכתב עליו בין היתר: "כל ימיו הגה בספרים ורכש ידע בכל מדע וחכמה, ומספריו ניכר שהיה בקיא הן בכתבי הקודש, תורה נביאים וכתובים, משנה, תלמוד, הלכה ואגדה, חכמת הקבלה וספר הזוהר, והן בהיסטוריה ובדקדוק לשון הקודש".
בכתבה הביאו בקצרה את הפולמוס לכאן ולכאן, ונטען שמשה קוניץ רכש כבוד לראשי המשכילים ותלה בבית מדרשו תמונותיהם של מנדלסון, נפתלי הירץ וויזל ועוד, אולם ממרחק דורנו אין בידינו אפשרות לדעת מה באמת טיבו של האיש האם פורק עול וקל דעת או ירא שמים אך תמים, וכך גם גדולי ישראל הסמוכים לדורו נחלקו עליו בשאלה זו.
בסוף המאמר חזרו על הטענה שרבי עקיבא איגר מזכירו, וזה עומד לטובתו: "מי לנו גדול מרבי עקיבא איגר שסמך על עדותו. ברור שלא עלינו מוטל להכריע ולדון את האדם, ואין בידינו כל אפשרות כזאת, לאחר שגדולי הדור נחלקו בזה, ויתכן שלמרות דעותיו הכירו בו שניתן לסמוך על עדותו. בימינו נהוג להגדיר על דבר 'שחור או לבן'. בדרך כלל יש גווני אפור בין זה לזה, וזה אחד מהמקרים ההם שגדולי הדור התייחסו אליו בהתאם – כי שיקול דעתם".
לאחר המסקנה של הכותבים ב'קולמוס' כדלעיל, לא נמנעו הכותבים לצטט שב'יתד נאמן' הובאו דברים חריפים כנגד קוניץ, שבעקבות כך התפרסם פסק הלכה מאת הגאב"ד רבי ניסים קרליץ שיש להוציא את פרושו מהמשניות כיון שנשמע שהכותב לא משלומי אמוני ישראל, ולא נכתב ברוח של קדושה.
• • •
במאמר שהתפרסם בעיתון 'המבשר' מאת הרה"ח יוסף שרולוביץ (המבשר תורני פרשת אמור תשע"ח), שעסק בשינויים בכינויים של רשב"י בתלמוד; פעם ר"ש, פעם רשב"י, ופעם ר' שמעון בר יוחאי, נטען שבספר 'בן יוחאי' מאת החכם משה קוניץ יש תאוריה מעניינת מהפכנית ושובה לב ביופיה ובבניינה.
לדברי הכותב ב'המבשר', ספר 'בן יוחאי' התפרסם בעיקר מפרקו השביעי בו הוא משיב על טענותיו של היעב"ץ בספרו 'מטפחת סופרים' כנגד קדמות הזוהר, אולם חלק זה הינו כמעט החלק השולי שבספר מבחינת מטרתו של המחבר לדברי הכותב ב'המבשר'.
עוד נטען ב'המבשר' שהגאון רבי עקיבא איגר הרגיש בקושיות אלה שכתב קוניץ בספרו 'בן יוחאי', ורמז לכך בגיליון הש"ס, והוסיפו שיתכן שנתעורר לכך בעיינו ב'בן יוחאי' שהיה לפניו ואף ציטט ממנו בהגהותיו (או"ח רכט ב) כפי שהבאנו לעיל.
• • •
אחת מהתמיהות בהן מתפלפל קוניץ בספרו, הוא על הסתירות בין אמרות בגמרא מאת 'רבי שמעון' סתם ל'רשב"י'.
בספר 'בן יוחאי' מובא חידוש מופלא לפיו רשב"י כונה בגמרא 'רבי שמעון' לפני תקופתו במערה 13 שנים, ולאחר שיצא ממנה נקרא 'רבי שמעון בר יוחאי'. בעיתון 'המבשר' נכתב: "בחריפות ובקיאות מרשימה, ר"מ קוניץ עובר מתחילת הש"ס ועד סופו – מברכות ועד עוקצין וכו'".
פעם נוספת צוטט קוניץ ב'המבשר תורני' פרשת בלק תשס"ט בכתבה מאת הרב אברהם יצחק פייגנבוים שעסק בברכת החמה שם ציטט את העדות שקוניץ כותב בספרו מאת זקנו המהר"ל מפראג (אותה עדות שרבי עקיבה איגר ציטט בפרושו לשו"ע), אולם באף אחת משני האזכורים של קוניץ ב'המבשר' לא הובא דיון אודות האיש והגותו ההלכתית, האם היה משכיל, או ת"ח כפי שהובא ב'יתד נאמן', ובקולמוס של 'משפחה'.
עיתוני המודיע אין לצערי ב'אוצר החכמה', כך שלא ניתן לדעת האם במהלך השנים הרבות שהעיתון מודפס, שמו של החכם משה קוניץ השנוי במחלוקת הובא בו.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com