לפני כשנתיים בשושן פורים הוצבה בכותל המערבי מגילת אסתר גדולת מימדים, אשר זכתה לכינוי: 'מגילת אסתר הגדולה בעולם'. קבוצה של צעירים פשטו את כל המגילה והניחוה על כני ציור, כדי שיוכלו הרבים לראות את כתב היד המפואר ולקרוא בה.
בספרו החדש של הגר"ש רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים - 'שו"ת שערי ציון - חלק ד' עוסק הרב בשאלה כיצד ניתן להתיר לקרוא בה, כיון שנפסק בהלכה שחייבים לפשוט את המגילה כאגרת ואי אפשר לקרוא כשהיא כולה פתוחה. מאידך, הרי כל מטרת קריאת המגילה היא בשביל לפרסם את הנס, וא"כ מדוע שלא יתפרסם הנס גם על ידי כך.
רב הכותל פסק שאין סיבה לאסור לפשוט את המגילה ולהראות לעמים ולשרים את יופיה. אדרבה ראוי לפרסם לכל העולם על מגילת אסתר והשגחתו של הקב"ה על עמנו, ואין בזה ביזיון כי הרי זה לצורך מצווה.
אולם הטוב ביותר שבעל הקורא לא יקרא ממגילה זו אלא ממגילה כשרה אחרת שאותה ניתן לפשוט כאיגרת, וכל הנמצאים סביב יכולים להסתכל ולקרוא מתוך המגילה הגדולה הכשרה, כשהיא פרוסה לכל. שכן הציבור אינו מחויב לפשוט את המגילה כאגרת.
הדיון ההלכתי הגיע גם לשולחנם של הרבנים הראשיים לישראל ובספרו מביא הרב את תשובת הרבנים הראשיים:
בתשובת הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגר"י יוסף אליו הוא מאריך להסביר שמכיוון שכל המטרה היא להאהיב את התורה הקדושה ומצוותיה על כלל ישראל, יש מקום להקל לפשוט את המגילה כולה ברחבת הכותל, להראות העמים והשרים את יופיה כי טובת מראה היא. אולם רק בשעת קריאתה.
גם הגר"ד לאו - הרב הראשי לישראל כתב שיש מקום להתיר באופן שעשו, שהרי הם הציגו ברחבת הכותל את המגילה "הגדולה בעולם", ובגודל כזה אין כל אפשרות לקוראה כאיגרת, מפני גודלה. כמו כן יתכן שיש פרסומי ניסא בעצם גדלותה של המגילה, שהרי לדעת הרמב"ם הסיבה היא להראות הנס, וצורת קריאה זו היא פרסום גדול.