היסטוריה ואקטואליה

תמונת המחבר בספר תורני - צעד נפוץ או מהלך משכילי?

למרות שחלק מהרבנים לא פרסמו את תמונתם בחייהם אלא בניהם ותלמידיהם עשו זאת, עדיין, באותן שנים, היה נפוץ להיתקל בבית המדרש בספר תורני עם תמונת המחבר; אלו ההוכחות (היסטוריה)

| כיכר השבת | א' באדר | 22.02.23

רבי יהוסף שוורץ בספר "תבואות הארץ" ומנשה בן ישראל בספר נשמת חיים (באדיבות בית מכירות קדם)

פרק ה': אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה חלילה "משכיל" ידידם של הרפורמים, או להבדיל, תלמיד חכם ירא ושלם.

אמש ציטטנו קטע ממאמר שהופיע בקובץ ישורון מ מאת הרב חיים אשר פריימן מירושלים, בו נטען בין היתר שכיון שמשה קוניץ בראשית ספרו 'בן יוחאי' הדפיס את תמונתו שם, מוכח שהוא רצה להידמות לגוים "כרוח ההשכלה והרפורמה".

ברם, הבאנו מספר רבנים שהדפיסו את תמונתם בתוך ספרם בחייהם, ומכך מוכח שהיה זה מנהג שאומנם לא נפוץ ביותר, אולם נהגו כך תלמידי חכמים מובהקים.

בשיחה מיוחדת שערכתי עם ידידי הרב אבישי גלער מנהל בית מכירות קדם, בו נמכרים מידי שנה מאות כתבי יד וספרי קודש נדירים, הביא לידיעתי שלא נדיר כלל וכלל להיתקל בתמונות מחברי ספרים בעמוד השער (מכונה "פורטרט" בשפה המקצועית), ויש שעשו זאת בחייהם, ויש שעשו זאת לאחר פטירתם. כך בכתבה היום נציג עוד כמה ספרים שחלקם יצאו בחיי מחברם, שהביאו תמונה של המחבר בתוך הספר, כפי שנהג החכם השנוי במחלוקת משה קוניץ.

לפני שנצלול לעיין בתמונות העתיקות, אנו נעלה סברא, שלמרות שחלק מהרבנים לא פרסמו את תמונתם בחייהם אלא בניהם ותלמידיהם עשו זאת, כמו כן במקרים רבים המדפיסים היו נוצרים, עדיין ניתן להבין שבאותן שנים, היה נפוץ להיתקל בבית המדרש בספר תורני עם תמונת המחבר, כך שלא ניתן לטעון שמחבר שעשה זאת בחייו (כגון משה קוניץ), מוגדר בשל כך כ"משכיל", כפי שהסיק הרב פריימן במאמרו בקובץ ישורון מ.

• • •

הגאון רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם), מגאוני ישראל במאה הי"ט, חיבר פירוש לתנ"ך כדי להתנגח עם משכילי תקופתו. בספרו "התורה והמצוה" הובאה תמונתו ונכתב מתחתיה: "תואר פני הגאון האמיתי המפורסם בכל קצוי תבל וכו' רבינו מאיר ליבוש זצללה"ה המכונה בשם מלבי"ם, מחבר ספר "התורה והמצוה".

ספר ספרא, תורת כהנים, עם פירוש התורה והמצוה, מאת הגאון רבי מאיר לייבוש, המלבי"ם. בוקרשט, תר"כ (1860) (באדיבות בית מכירות קדם)

ספריו של החוקר הנודע הגאון רבי יהוסף שוורץ נלמדים עד ימינו בשקיקה בעיקר בנושא מצוות התלויות בארץ, ודייני בד"ץ העדה החרדית סומכים את ידם על רוב חידושיו ומפותיו הגיאוגרפיות אליבא דהלכתא.

בספרו "תבואות הארץ" שתורגם לגרמנית בשנת תר"ז (1847) בחיי חיותו, מול עמוד השער הובא דיוקנו של רבי יהוסף שוורץ.

ספר "תבואות הארץ" מאת רבי יהוסף שוורץ מתורגם לגרמנית תר"ז (1847) (באדיבות בית מכירות קדם)

• • •

בספר 'הלכות רב אלפס', על מסכת ברכות, שהודפס בעיר פרעסבורג בשנת תקצ"ו (1836), בדפוס אנטאן שמיד, הובא בראש הכרך תמונה דמיונית של רבי יצחק אלפסי – הרי"ף, עם הסכמת החת"ם סופר.

ספר 'הלכות רב אלפס', על מסכת ברכות פרעסבורג, תקצ"ו 1836 (באדיבות בית מכירות קדם)

בספר מלאכת מחשבת, על חמישה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ מגאוני איטליה שהודפס בקניגסברג בשנת תר"כ (1860), במהדורה שניה הופיעה תמונה של המחבר.

ספר מלאכת מחשבת, על חמשה חומשי תורה, בדרך המחקר והפילוסופיה, מאת רבי משה חפץ. [קניגסברג, תר"כ 1860]. מהדורה שניה (באדיבות בית מכירות קדם)

רבי משה חפץ נפטר בשנת תע"ב (1711) היה אחד מרבני איטליה, חוקר ופילוסוף. נולד בטריאסטי וגדל בויניציאה שם הרביץ תורה לפני תלמידים, חכם בחכמות לימודיות, טבעיות ואלוקיות.

גם בספר נשמת חיים, דרושים על עניין הנשמה והשארות הנפש, מאת הרב מנשה בן ישראל. לייפציג, תרכ"ב (1862), הובאה תמונתו של המחבר.