כשהמאפיה העלימה את הבעל והמעגן שהוצא בכוח מהכלא • ריאיון נדיר

הרב אליהו מימון נמצא בבית הדין הרבני מזה עשרות שנים. בשנת 2010 הוא נתבקש לנהל את מחלקת העגונות, כאשר לפני כן כיהן בבית הדין לגיור כשהוא מתמחה בבירור יהדות.

"יש סוג נוסף של מעגנים", אומר הרב מימון ונאנח, "זה עיגון בגלל גורם שלישי בתמונה. יש לבעל סכסוך עם מישהו והוא חייב לברוח על נפשו כפשוטו. הם נפרדים אך ורק כי הוא מסובך בשוק האפור".

אני מבקש מהרב סיפור על זוג שכזה ובין רגע הרב שולף אחד מיני אלף: "קיבלתי שיחת טלפון מאחד הדיינים שאמר לי כי מישהו באזור המרכז עומד לברוח מהארץ בגלל שמאיימים על חייו. 'אם תגיע עד הערב יהיה גט', כך אומר לי הרב.

"אמרתי 'אין בעיה, אבוא לאן שצריך, לראות מה אפשר לעשות'. באזור השעה חמש אחר הצהריים אני יוצא מביתי בשומרון לכיוון אזור המרכז כשאינני יודע בכלל לאן מועדות פני. העיקר להתקדם למקום. לפתע אני מקבל שיחת טלפון, 'סע לפתח תקווה'. משם הביאו לי כתובת כלשהי ואמרו לי 'תחכה כאן'. חיכיתי. כמה דקות לאחר מכן מגיע מישהו ואומר 'לך אחרי'. הוא הוביל אותי בין כל מיני חצרות ובתים - כנראה כדי שלא אדע לאן הגעתי - ולסיכומו של עניין עמדנו בתוך בית מט ליפול, מכוער וזנוח".

הרב מימון ממשיך לתאר: "אני נכנס ורואה את הזוג יושב ובוכה. לא הבנתי מה הולך שם. אמרו לי 'הרב, תעשה 'כתבו ותנו', (כתיבת גט על ידי שליח. א"ט). שאלתי אותם מה אני יכול לעזור כדי שלא יהיה גט. אמרו 'עזוב, אתה לא יכול לעזור'. משיחה איתם הבנתי שהבחור המדובר יושב בבית ליד אשתו, אך חייו תלויים מנגד. היה מדובר בעניין של זמן עד שירצחו אותו. לא הייתה ברירה, הוא חייב לברוח. וכמובן, הוא מוכן לתת לה גט כדין. כך הגענו לסיטואציה שהם אוהבים אחד את השני, שניהם בוכים כשהוא עם כרטיס טיסה ביד...

"עשינו 'כתבו ותנו' ולמחרת היא הגיעה לקבל גט. זה מקרה שאם לא היינו פועלים בתושייה – ייתכן שהיא הייתה נותרת עגונה שנים רבות ולריק".

מדובר בזוג דתי?

"זוג שומר מצוות. הבעל כנראה הסתבך עם העסק, הלווה כספים ולא הצליח לעמוד בפירעון. זאת הייתה הברירה היחידה שלו – לברוח, והברירה היחידה שלנו – לכתוב גט במקום".

גט בזכות שיחת טלפון עלומה

אנחנו עוברים לדבר על איתור בעלים מעגנים. הרב מימון מתאר איך אנשים מזייפים דרכונים ויוצאים איתם מגבולות הארץ. כאשר הרב וצוות המשרד מצליח לשים את ידיו על הבעל הבורח, הם מניחים לפניו שתי ברירות: או שהם פותחים נגדו הליך פלילי על זיוף, או שהוא מגיע חזרה לתת גט לאישה. בדרך כלל – האופציה השנייה נוחה לכולם.

אלא שלפעמים, אין לבעל זכר, לא בארץ ולא בחו"ל. לא זייף דרכון ולא מת בתאונה או התנקשות. פשוט נעדר. יעיד על כך הסיפור הבא שהרב מימון מספר: "חיפשתי מישהו שנעלם. נעלם ברמה כזאת שכאילו בלעה אותו האדמה. פשוט לא מצאנו ולו קצה חוט. אחרי תקופה שלא מצאתי אותו, פרסמתי ברשתות שאני מחפש אחריו.

"יום אחד אני מקבל שיחת טלפון: 'אני יכול לתת לך את המידע על האדם שאתה מחפש. תגיע היום בחמש לתחנת רכבת בעתלית'. ניתוק. כל השאלות שהיו לי לשאול נשארו ללא מענה. כולם במשרד אמרו לי לא ללכת. 'יתנקשו בך', הם הזהירו אותי. אך אני אמרתי 'אם יש סיכוי קטן שאני מוצא את הבן אדם הזה ומצליח להתיר עגונה – אני נוסע'. שמתי עלי את האקדח האישי שלי ונסעתי.

"הגעתי לתחנת הרכבת בעתלית והסתובבתי הלוך-חזור על הרציף. ליד אחד הספסלים בחור קורא לי ואני מתיישב לידו. מסתבר שהוא האלמוני שהתקשר לתת את המידע. אני רואה מולי 'ילד טוב ירושלים', אמיתי. הוא אומר בעדינות: 'תראה, לא נעים לי להגיד לך אבל אני צריך כסף. בחיים לא עשיתי דבר כזה אך אני מוכן תמורת כסף לתת מידע'. שאלתי אותו כמה כסף הוא רוצה. לא אפרט כמה כסף הוא רצה ואיך הבאנו אותו, אבל זה היה נשמע לי סביר והסכמתי".

לשאלתי, כמה כסף הוא ביקש? הרב מימון עונה: "כמה אלפים". ומי הביא את זה, המדינה? אני מקשה והרב מימון מחייך: "המדינה בנויה באופן מסוים, יש סדר איך כל דבר הולך ולאן. לא הייתי מצליח להביא לו את הכסף משם". הרב מימון משתתק לרגע ואז מוסיף: "אנשים טובים תורמים את הכסף הזה. אנשים שאכפת להם מנשים עגונות. אנשים שיודעים איזה סבל הן עוברות ומוכנים לעשות את הצדקה הכי טהורה שיש".

הרב ממשיך לספר: "אמרתי לו: 'איך אדע שהמידע שלך אמין?', הוא ענה: 'קודם קח את המידע ואם זה נכון תשלם לי'. אז הבנתי שהבחור הזה באמת אמין. ראיתי שהוא בבעיה רצינית. אמרתי לו קח חמש מאות שקל שיהיה לך. הוא הודה לי מאוד, אמר שזה מאוד יעזור לו. ביקשתי ממנו לשמוע מה עובר עליו. הוא סיפר שהוא בן טובים. רכש מקצוע, הצליח מאוד, וכיוון שהוא רצה להתפתח ולא היה לו מספיק כסף הוא לקח הלוואה וניסה את מזלו. אלא שהוא לא עמד בהחזרי התשלומים והשוק האפור החל לרדוף אותו.

"הוא ממשיך לספר לי איך מבחור טוב הוא מוצא את עצמו ישן על ספסלים בגינות, כאשר כל לילה הוא ישן במקום אחר. אחרי שישבנו מעט, חמוש בכתובת שהוא הביא לי, יצאנו, אני ועוד אחד מהצוות שלנו, לחפש אחרי הבעל המעגן באיזה חוות גמלים בין באר שבע לאילת.

"הוא אכן היה שם. בהתחלה היה לנו קשה לזהות אותו. הוא השתנה לגמרי. הייתה לו רעמה ענקית על הראש והוא היה נראה לא טוב בכלל".

אני חייב לעצור את הסיפור ולהבין כמה דברים טכניים, איך אתם מגיעים אליו, בניידת או ברכב רגיל?

"אי אפשר לבוא אליו בניידת. הוא רואה מי מגיע מרחוק – ברגע הוא יכול לרדת לוואדי ולהיעלם. עשינו לו איזה תרגיל קטן. הבאנו בילוש אזרחי ועצרנו אותו".

כל פעם שאתה צריך לעצור מישהו, אתה פונה למשטרה? איך זה בדיוק עובד?

הרב מימון נושם לרגע ומסביר: "המשטרה לא חייבת לי כלום. כדי להצליח איתם ובכלל, אתה חייב ליצור קשר עם אנשי השטח בכל מקום שהוא. הפורמט של 'צו מעצר' ביד לא עוזר לך כל עוד הוא ביד שלך. אתה צריך שיתופי פעולה עם כל הגורמים בשטח. הרבה גורמים, כגון שב"ס, משטרה ועוד, רוצים לשתף פעולה ומבינים את חשיבות העניין".

מה קרה עם אותו אדם בסיפור?

"הכנסנו אותו לכלא", ממשיך הרב מימון לספר, "זה לקח שלושה חודשים, אך בסוף הוא נתן גט והסיפור בא על מקומו בשלום".

כאב פסיכולוגי לתת גט

ומעניין לעניין הרב מימון עובר לדבר על העובדה שב-99 אחוז מהמקרים ברגע שעוצרים בן אדם ומכניסים אותו לכלא – הוא נותן גט. אחוזים בודדים שלא נותנים גט - צריך להפעיל נגדם סוללה של כלים ולנסות "להכות בברזל בעודו הוא חם", אחרת מאבדים את המומנטום.

"אם הכנסנו אדם לכלא והוא לא נתן מיד גט, אחרי שבועיים הוא מתרגל למקום", מסביר הרב מימון, "יש לו כבר חברים ויועצים. לכן יש לנו שיתופי פעולה מאוד טובים עם שירות בתי הסוהר, מהפיקוד ועד רבנות שב"ס, כדי להפעיל עליו כמה שיותר סנקציות ושלא יתרגל למקום שלו בכלא".

אני מספר לרב מימון שהייתי לפני כשבועיים בסיור באגף התורני בכלא איילון. הוא אומר לי בתגובה: "נכון להיום יש לנו שלושה אסירים מעגנים בכלא איילון".

באלו שיטות נוספות עובד הרב על מנת לחלץ גט מבעלים סרבנים?

"יש לנו פסיכולוג, בוגר מוסד, שבונה פרופילים על סרבנים. במקרים קשים אנחנו נעזרים בו. באמצעות הפרופיל הוא בונה על האדם את כל מה שחשוב לדעת עליו: הרגלים, מצב בריאותי, תחביבים ועוד. כך הפסיכולוג יודע להצביע מה כואב לו בנפש ואיפה כדאי לנו לנגוע על מנת להוציא גט".

"במקרים נדירים ממש יש לנו פסיכיאטרים שמתערבים", אומר הרב מימון ונזכר בסיפור: "לא מזמן הצלחנו לשחרר אישה עגונה. הסיפור שלהם מעניין. הם היו נשואים שלושה חודשים. יום אחד היא באה לבית הדין וביקשה להתגרש.

"היא דיברה על התנהגות לא מתאימה שלו אבל לא זיהינו משהו חריג. רק בהמשך, כשהוא זומן לבית הדין גילינו כי הוא מדבר לא לעניין לחלוטין. הזיות שלא ניתן לחזור עליהם אפילו. עד כדי כך המצב אתו היה ביש, שהשארנו אותו למעצר לצורך התייצבות בבית הדין בדיון הבא.

"התגלגלו הדברים ולאחר שהוא סירב לתת לה גט, הכנסנו אותו לכלא. כאמור, אנשים נורמטיביים נלחצים מזה, אך הוא נהנה שם. אם הזמן הוא החל מתנהג מוזר יותר ויותר. הוא היה אומר דיבורים שהקשר בינם למציאות אפילו לא מקרי. להב 443 רודף אחריו, הוא היה אמור להתחתן עם שבע נשים... בקיצור, מקרה פסיכיאטרי.

"ביקשנו - באמצעות המשפחה שלו - שיעבור אבחון פסיכיאטרי והורינו לבית המאסר לשלוח אותו לאבחון. אבל אז, בזמן הקורונה, הוא סירב להתחסן ולא הצלחנו להכניס אותו למקום האבחון, שם דרשו שיעשה שלושה חיסונים והוא עשה רק שניים וסירב לעשות את השלישי. בכוח לא נזריק לו כמובן ולכן המצב נשאר תקוע".

"אבל צריך להבין", ממשיך הרב מימון בסיפור, "למאסר יש תכלית. הוא לא עבור ענישה בלבד. בשלב מסוים הבנתי שהדרך החידה להוציא את אשתו מהכלא ממנו זה להוציא אותו פיזית מהכלא בו הוא נמצא כעת. עכשיו אומנם איננו יכולים לכפות עליו אשפוז, אבל בחוץ – במציאות שאיננה כלא – מישהו כבר יאשפז אותו. החלטתי לשחרר אותו מהכלא".

"שתבין כמה המצב היה חמור אתו", שח הרב מימון בחיוך קל, "שהיינו צריכים לגרור אותו החוצה. הוא פשוט לא הסכים. היה לו כיף בכלא. אפילו המשפחה שלו ערערה על ההחלטה שלנו. הם גם הבינו שהכלא זה המקום השמור ביותר עבורו. באותם ימים התקשרו אלי מבית הדין ושאלו אותי 'אתה בדרך כלל מכניס אנשים לכלא, מה אתה רוצה להוציא אותו?', סיפרתי להם את הדברים הללו והם הבינו אותי. לא קיבלו את הערעור של המשפחה וכך הוא מצא את עצמו בחוץ לכלא.

"איך שהוא יורד מהאוטובוס של האסירים המשפחה שלו לקחה אותו לתחנת בריאות הנפש. נאמר להם שהוא לא מספיק 'לא בסדר' שנכפה עליו אשפוז. המצב נותר ככה כחודש ימים עד שהוא 'איבד את זה' פעם אחת ויצא משליטה ואז אשפזו אותו בכפיה. חודש אחרי אשפוז בכפיה הוא היה בן אדם חדש".

הרב מימון עוצר כדי להמחיש כמה זה היה שינוי מן הקצה אל הקצה, "הדיינים שדנו בו אמרו: 'אם לא היינו מכירים את הסיפור, היינו מציעים שלום בית'. הוא פשוט היה צריך טיפול שהוא לא קיבל. כמובן שסוף דבר הוא שחרר את אשתו מעגינותה".

אלו עוד מקרים מיוחדים נפגש הרב בעבודתו?

"יש לנו כאלה שהם נעדרים ממש. נעלמו פיזית. כמו ספינה שנעלמה בים".

מה עושים בכאלה מקרים?

"מה יש לעשות?", הרב מימון מרים ידיו כלפי מעלה כמסמן שהמקרה אבוד. "יש מקרה אחד שכן פתרנו ואספר עליו כי זה סיפור יוצא דופן ממש", ממשיך הרב מימון, "הייתה אישה שחיה עם בעלה בבלגיה. הוא היה חלק ממאפיה מקומית. כדרכם של עבריינים הם היו מסוכסכים עם מאפיה אחרת.

"יום שישי אחד הוא יוצא לקניות, חולפות כמה שעות טובות והוא לא חוזר. האישה מערבת את המשטרה שמערבת את האינטרפול ואין זכר לבן אדם. חודשים מחפשים אחריו ולבסוף מוצאים את הרכב שלו ביער. על הרכב סימנים של שריטות ובפנים הפלאפון שלו מנופץ. אין שום מידע נוסף. האישה חיכתה בבלגיה עוד שנתיים כדי לראות אם משהו מתקדם, אבל לא קרה כלום, אז היא עלתה לארץ. כאן היא מגיעה לבית הדין ואומרת שהיא עגונה".

הרב מימון ממשיך בסיפור: "התחלנו ללמוד את הנושא לעומק. הבנו שהיה סכסוך והוא כנראה נרצח. אבל "כנראה" זה דבר שלא מאוד עוזר לבית הדין, זה לא מספיק לנו. אנחנו צריכים עדויות ברורות שהוא נרצח.

"עירבנו דמות רבנית בכירה שיש לה קשר עם אותם עבריינים מהמאפיה היריבה, הרב הזה רכש את אמונם. הוא הסביר להם שאנחנו לא רוצים מהם שום דבר ולא נפתח בשום הליך פלילי, אלא רק תנו לנו להתיר אותה. החבר'ה האלה עבריינים, אבל יש להם כבוד למסורת, הם הבינו מה אנחנו רוצים מהם".

"הגיעו להסכמה שנשלח דיין לחברי המאפיה והם ישבו אתו. וכך היה. הם נתנו לרב את המידע שהיה צריך כדי להתיר את העגונה ובית הדין התיר את האישה", חותם הרב מימון את הסיפור בלי לפרט מעבר לכך.

עבודה קשה לצד סיפוק

התפקיד של הרב מלא אדרנלין, לא?

"זה תפקיד שאתה לא יודע איך יסתיים היום ואיך יסתיים הלילה. רק הבוקר היה לי תוכניות לעשות דברים מסוימים, אך נדרשתי לטפל באיזה מעצר שהסתבך.

"זאת עבודה עם המון סיפוק, לצד עבודה קשה, אך הידיעה שאתה מתיר אישה עגונה - אין דבר גדול מזה. הרי מדובר במועקה נוראית. הכל נעצר לה בחיים. לעיתים גם אין לה ילדים. יש בעל - אבל אין. ברגע שאנחנו משחררים אותה מעגינותה – היא יכולה להמשיך לחיות".

מה הסיפור הכי מטורף שהיה לרב?

הרב מימון מחייך: "אספר לך את אחד מהם, כי רבים הם. יום אחד פנתה אלי אישה ואמרה שהיא צריכה גט. אני מתחיל לבדוק 'מי מה מו' ורואה ברישומים במחשב שהיא גרושה.

"שאלתי אותה 'מה את צריכה גט אם את גרושה?', היא ענתה שהיא לא שומרת תורה ומצוות, הם לא הסתדרו ביניהם, הלכו לבית הדין, התגרשו וסיימו יפה. אחרי הגט הגרוש אמר לה 'אין לי איפה להיות. אני יכול לגור אצלך כמה ימים?', היא הסכימה וככה הוא גר אצלה כמה ימים ואז הלך לדרכו. היא ניסתה להתחיל פרק ב' אך הרגישה ששום דבר לא מתקדם. משהו תוקע אותה.

"עם הזמן היא התחילה להתחזק ולשמור תורה ומצוות. אחד הרבנים שאל אותה שאלות לגבי הגירושין שלה כדי להבין מה מונע ממנה להתקדם הלאה בחיים, וכך יצא שהיא סיפרה לו שהגרוש שלה היה אצלה קצת בבית לאחר הגירושין. ברגע שהזוג היו יחד לבד בבית – היא עדיין נשואה לו. הגט כבר אינו תופס וממילא היא לא יכולה להתחתן עם מישהו אחר".

"עכשיו מתחיל הסיפור", מחייך הרב מימון וממשיך: "הבעל נעלם. תשמע, לחפש אדם בארץ זה קשה אבל לא בלתי אפשרי. אלא שכאן, ככל שאנחנו לומדים יותר לעומק את הסיפור – אנחנו לא מוצאים אותו. הבנו שהוא חי בזהות שאולה ועשה ניתוח פלסטי כדי לשנות את זהותו. ייתכן כי הסיבה היא שהוא הסתבך עם גורמים אחרים".

"איך פועלים לאתר בן אדם?", שואל הרב מימון את השאלה המתבקשת ומיד מתרץ: "אנחנו עושים עבודת מודיעין רחבה ומתחילים לחבר פאזל. עוד חתיכה לפאזל ועוד חתיכה עד שיש תמונה, או כיוון של תמונה.

"אחרי עבודה מאומצת, הצלחנו להגיע אליו. הוא היה כל כך בהלם שהגענו אליו שהוא כמעט התעלף במקום. אמרנו לא שלא באנו לסבך אותו אלא רק לתת גט כי הקודם לא תקף. הוא בא לבית הדין בירושלים, נתן גט בשמחה ורק חיכה לרגע שהוא יכול לברוח הלאה לדרכו".

"שלושה חודשים לאחר מכן", ממשיך הרב מימון בסיפור ההזוי, "האישה מתקשרת ואומרת התארסתי".

"אני רואה את זה כל הזמן", ממשיך הרב מימון להסביר מה עושה הגט לזוגות, "לא משנה באיזו אישה מדובר ומה הרמה הדתית שלה – היא רוצה גט. כל עוד אין את הגט, יש משהו שקושר אותך. גט זה כריתות, כפי שכתוב בתורה, וכל עוד שזה לא קרה היא מרגישה בנפש שהיא קשורה אל בעלה".

איזה סיפור הטריד אותך ולא הצלחת לישון בלילה בגללו?

"הסיפור עם ד"ר גז. מדובר במורה לפיזיקה שנראה נורמטיבי לחלוטין. תיק הגירושין שלו התנהל בבית הדין בפתח תקווה. הוא משך כל טענה עוד ועוד עד שזה הגיע לבית הדין הגדול. שם התחילו להכניס אותו לפינה. באחת הפעמים הוא ביקש להיפגש עם הדיינים. הוא אמר להם תנו לי 48 שעות, אלך לדבר עם הרב שלי ואז אני מאמין שיהיה בסדר.

"הם נעתרו לבקשתו, רגע לפני שכבר הכניסו אותו לכלא, ושחררו אותו. בזמן הזה הוא רץ למשרד החוץ ומבצע אישור בין לאומי לתעודות האקדמיות שלו, מה שאומר שהוא מתכוון לברוח. בחסדי שמיים ובדרך לא דרך אני מקבל איתות ממשרד החוץ שזה מה שבכוונתו לעשות. אני אומנם בחופשה קצרה אבל אסור להתמהמה לרגע, יצאתי לדרך לחפש אותו.

"מסתבר שהוא הגיע לשדה התעופה בחברת אדם אחר. אותו אחד מספר שאבד לו הדרכון ומבקש לעשות אחר במקום. זה אומנם עולה יותר יקר אבל יש את האופציה. ואז, במקום שהחבר שלו יצטלם, ד"ר גז מצטלם. כנראה מצאו דרך להערים על הפקיד במקום.

"כאן מתחיל מרדף שמתחיל בקפריסין עובר דרך אומן ומגיע עד בלגיה. בכל מקום – הוא מצליח לברוח רגע לפני שאנחנו מגיעים אליו.

"חוקר פרטי שלנו מתחקה אחריו וביחד עם האינטרפול – אנחנו מצליחים לעצור אותו. מתחיל הליך ארוך. הבלגים לא ממהרים להסגיר אותו. אנחנו מביאים ראיות ואסמכתאות לכך שהוא זייף דרכון והוא לעומתנו טוען שרודפים אחריו רדיפה דתית.

"באופן חריג ונדיר בבית הדין בארץ מתחיל דיון ביטול נישואין של הדוקטור הזה. מסתבר כי אחד העדים היה אדם שלא שומר תורה ומצוות. הצליחו לבטל את הנישואין שלהם.

"אלא, שבלי ואם קשר, אני מעוניין שהוא ישלם מחיר על הבריחה שלו כדי למנוע דברים כאלה להבא. לאחר תקופה אנחנו מביאים אותו שוב לארץ בכלא, כאן הוא מרצה מאסר כעונש על הזיוף".

הרב מימון מוסיף הערה: "אני לא עוזב את הארץ. יצאתי פעם אחת בחיי לעשרים וארבע שעות לבלגיה, כדי לסגור קצוות. זה היה בסיפור הזה".

הפקעת נישואין זה משהו שעושים הרבה?

"ממש לא. זוהי האופציה האחרונה שלנו. כשאין ברירה משתמשים בזה".

כמה זה קורה שאנשים בורחים לחו"ל?

"הרבה, שני שליש מהתופעה של בעלים מעגנים איננה בארץ. הבעל בורח לחו"ל. בשנים האחרונות העברנו חוק שנותנן לנו סמכות בין לאומית לטפל בנושא העגינות. בגלל הסמכות הזאת, מגיעים אלינו מאות תיקים מחוץ לארץ ומכאן אנחנו אוכפים אותם ומנסים להביא לסיומן הטוב".

איך הרב מצליח לפתור כאלה מקרים סבוכים?

"ראשית אני לומד את התיק לעומק. אני יודע על הבן אדם הכל. בנוסף, חשוב לדעת, לא הכל זה כוח. ההיפך, לכל אדם יש מפתח - רק צריך למצוא אותו.

"היה לנו אדם שלא נתן גט לאשתו תקופה ארוכה והכנסנו אותו לכלא. באחת הפעמים שהגעתי לבקר אותו – אמרתי לו: 'תראה אותך, בין מעגנים בכלא'. הוא ענה לי: 'לא הרב, אני לא מאלה. אני לא מעגן. אני רוצה לתת גט – רק בלי אזיקים. תביא אותי חופשי ומשוחרר לבית הדין ואתן גט'. הדברים שלו התיישבו על ליבי. שחררתי אותו ובאמת לאחר מכן הוא הגיע לתת גט".

"אני לא אומר", ממשיך הרב, "לפעמים טועים. אבל הייתי די משוכנע שהוא ייתן גט. בנוסף, לו היה בורח – ידעתי את הדרכים למצוא אותו די בקלות ובמהירות ולכן הסכמתי לבקשתו. אם הייתי הולך אתו ביד קשה – הוא היה יושב בכלא עוד הרבה זמן".

השעה מתאחרת, יש לי עוד הרבה מה לשאול את הרב והרבה מה לשמוע ממנו, אך הזמן דוחק ועוד חזון למועד בעז"ה... בשורות טובות.