פרק ב': אנו עוסקים בזהותו והשקפותיו של החכם היהודי משה קוניץ אשר חי ופעל באוֹבּוּדָה אשר בהונגריה (כיום בתוך בּוּדַפֶּשְׁט), בין השנים תקל"ד, תקצ"ז (1774, 1837).
בשנת תקע"ה (1815) בעיר וינה הדפיס קוניץ את ספרו "בן יוחאי", לתולדות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי וביאור מאמריו בכל ספרות חז"ל, ולהוכיח שהוא חיבר את הזוהר הקדוש, דלא כדברי הגאון יעב"ץ בספרו 'מטפחת סופרים'.
כתגובה לספר "בן יוחאי" מאת קוניץ בעד קדמות הזוהר, חיבר המשכיל הגליצאי ר' שלמה יהודה רפפורט - שי"ר, את ספרו "נחלת יהודה" שכלל בתוכו הוכחות (לדבריו) כנגד ייחוס הזוהר לרשב"י, וניסה לפרוך את טענותיו של קוניץ שצידד שרשב"י כתב את ספר הזוהר הקדוש.
בקובץ ישורון מ (עמוד א'י) הובא מאמר ארוך מאת הרב חיים אשר פריימן מירושלים שבא להוכיח שמשה קוניץ היה משכיל וצריך להוציא את ספריו מבית המדרש, ולצורך כך צוטט המשכיל בן דורו של קוניץ, שלמה יהודה רפפורט - שי"ר שבקונטרס 'נחלת יהודה' (לעמברג תרל"ג) אמנם כתב נגד הזוהר הקדוש: ו"יצא לזלזל באמיתות ספר זוהר הקדוש", אולם למרות כך בקובץ ישורון ציטטו אותו, כי הוא הוכיח שמשה קוניץ דרכו היתה נלוזה ועקלקלה: "מתוך דבריו נובין ונלמד לדידן על דרכו הנלוזה והעקלקלה של קוניץ".
הגאון החוקר רבי ראובן מרגליות מחבר ספר 'מרגליות הים' ומרבני 'תנועת המזרחי' שחיבר וההדיר עשרות ספרים, וזכה בפרסים רבים (פרס ישראל, פרס הרב קוק, פרס ביאליק ועוד) כתב אודות ספר 'בן יוחאי' להחכם משה קוניץ וטען שהוא "צידד בזכות הריפורמה ועוגב בבית הכנסת".
בספרו 'ארשת' (ח"ב עמ' שלו) כתב הרב מרגליות: "ידוע שמחבר זה צידד בזכות הריפורמה ואנשי עוגב בבית הכנסת, וגדולי דורו המליצו עליו נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", (ע"פ משלי כז ו).
כוונתו של רבי ראובן מרגליות שעדיף לקבל "פִּצְעֵי אוֹהֵב" כדמות דבריו החריפים של הגאון יעב"ץ בספר 'מטפחת סופרים' כנגד קדמות הזוהר ויחוסו לתנא האלוקי רשב"י, מאשר "נַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא", בדמות הנשיקות של המשכיל משה קוניץ שצידד בעד קדמות הזוהר, וכפי שמבאר רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ב'מצודת דוד': שנשיקות השונא מרובות המה והנם למשא, הואיל ואין בהם תועלת.
בהמשך טען הרב מרגליות שקוניץ זייף וציטט את היעב"ץ דברים שמעולם לא אמרם, וכל זה "כדי להטות דברי רבי יעקב עמדין מכוונתם, ועל ידי זה ימצא מקום לדבר גבוה".
עוד נכתב נגד ספר 'בן יוחאי' בן החכם משה קוניץ צידד בעד קדמות ספר הזוהר, בספר 'אמת ליעקב' מהגאון יעב"ץ, הרב המהדיר בהקדמתו הגיב כנגד 'בן יוחאי' ב"דברים ברורים ובראיות חותכות וחלוטות", ובין היתר כתב: "דרך לימודו, רעיונותיו, ראיותיו, ומסקנותיו, כולם המה מהבל יחד, וכמעט שאין בכל ספרו שום דבר של טעם וסברא הגונה והגיונית, וכל דבריו... המה אך ורק להטעות את עין הקורא לתומו... ורובי דבריו מביאים לידי גיחוך ושחוק, בפטומי מילי שלו ודרך נשים לו, להרבות בעשרה קבין של שיחה בטלה".
ממשיך המהדיר בספר 'אמת ליעקב' לגאון יעב"ץ:
"מאחר שפער פיו בלי חוק, לתת למשיסה יעקב וישראל לבוזזים, בדברי בלע ולשון מרמה, ומילא את ספרו בניאוצים וגידופים על רבינו היעב"ץ, שלא כדת של תורה... כי לא הגיע לקרסולי רבינו היעב"ץ לא בבקיאות וידיעות ובודאי לא בעיון שכלי ובסברא ישרה, ואין צריך לומר בקדושה וטהרה פרישות וחסידות".
והמשיך לתקוף את משה קוניץ בהאי לישנא:
"אך האיש משה קוניץ הלזה, התחבר לעדת מרעים, ונתן יד לפושעים, ואיתם היה לו שיג ושיח, ובספריו נמצאו הרבה דעות כוזבות של משכילי זמנו, לכך מן ההכרח לדבר בגנותו ולהשפיל ספריו ודעותיו....".
על הראיות של קוניץ כפי שכתב בספרו 'בן יוחאי' בעד קדמות הזוהר כנגד הגאון יעב"ץ (שטען שלא רשב"י כתב את הזוהר), נכתב בהאי לישנא בהקדמה ל'אמת יעקב': "עברנו על כל הספר בן יוחאי, וכמעט שלא נמצא בו דבר הגון וראוי, כי רובי דבריו המה חוכא ואטלולא ומילי דשטותא".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com