פרק ה': אנו עוסקים בפולמוס פנים משכילי בין רבה של פראג שי"ר (חתנו של 'קצות החושן'), למשכיל האיטלקי שד"ל[1] המחוצף, שיצא נגד רבנו הנשר הגדול הרמב"ם.
- מיהו שי"ר - רבה של פראג, משכיל או תלמיד חכם?!
- המשכיל שהחציף פניו מול הרמב"ם וחטף מהמשכילים
- גדולי ישראל הושפעו מהגוים? פולמוס פנים משכילי בין שי"ר לשד"ל
- האגרת שהמשכיל שד"ל ההדיר והעקיצה של שי"ר
בספר "שני המאורות" שכתב משה (מוריץ) שטיינשניידר יליד מורביה מראשי תנועת חכמת ישראל ואבי הביבליוגרפיה היהודית המודרנית, כתב שי"ר מכתב ברכה. בדברים אלו תקף שי"ר שוב את מתנגדי הרמב"ם שקמו כספיחים שוטים בעם היהודי באותם שנים, ולדבריו מתנגדי הרמב"ם מתחלקים לשלושה סוגים.
- "יראים ושלמים חכמים באמת שבדמיונם מצאו בו רבב" (והכוונה לאישים כמו שד"ל).
- "מתחסדים או חסידים שוטים שזיהו את דרכו כמנוגדת לדרכם, כמגביהי הבלים ומשפילי מדעים".
- "בני כת השלישית הצומחים עתה חדשים לבקרים, אשר ירמסו כל קודש וכל קדמון מצוין בישראל ללעג ולקלס בעיניהם".
הכת השלישית היא לדברי שי"ר הארורה שבכולם, כי אלו בחרו בדווקא ברמב"ם ששילב בדגם ייחודי - דת וחכמה, ובדת היה בקיא מכל חכמי דורו והנחיל אותם לכל עם ישראל. ד"ר נתן שיפריס[2] מזהה את בני הכת השלישית כרפורמים הראשונים.
שי"ר פונה לשתי כתות הראשונות, כשד"ל והחסידים, ובמשותף הוא קורא להם לפקוח עיניים ולהבין את הסתירה שבהתייצבותן בחזית אחת עם הקבוצה השלישית - הרפורמים.
שי"ר זיהה את הקונפליקט של הרפורמים שבתוך ליבם העריצו את הרמב"ם על דרכו הפילוסופית, אולם היה קשה להם שהוא נשאר נאמן לדקדוק הלכה ולדברי חז"ל כפי שהובא בספרו היד החזקה. נאמנות זאת טוען שי"ר ראויה היא שתהפוך את הרמב"ם בעיני שתי הקבוצות הראשונות "לעדי ולתפארת, למורה ולמלמד לכל הדורות".
הגאון רבי יצחק ברוך רוזנבלום ראש בית המדרש "דרך חיים" בגן יבנה, במאמרו המצוין "מורה נבוכים בין משכילי ולמדני גליציה", עמד על פולמוס זה, והסיק והסביר את התהום שנפערה בין שד"ל ממשכילי איטליה, לשי"ר ממשכילי גליציה.
לדבריו, משכילי גליציה גדלו על ברכי גדולי ישראל ובתי המדרש מן המפוארים ביותר שידע העם היהודי, ובשינוי מהם פנו ועסקו בהרחבת גבולות העיסוק התורני אל תחום החקירה בענייני האמונה, ונתלו באילן הגבוה הרמב"ם על גישתו הפילוסופית.
לעומתם, שד"ל ממשכילי איטליה שלא גדלו על ברכי גדולי ישראל, ולא היה להם מסורת רציפה של בית מדרש, גבשו לעצמם עולם תורני חדש, ובררו להם דמויות מופת שונות, כגון רש"י, ורבי יהודה הלוי לעומת הנשר הגדול הרמב"ם ורבי אברהם אבן עזרא שדחו וזלזלו בהם.
המעקב אחר הפולמוס בין שד"ל האיטלקי לשי"ר הגלצייני, נותן בפנינו הצצה רבת־חשיבות לאופייה של ההשכלה הגליצאית שהיו רובם תלמידי חכמים מזרח אירופאים, חדורי להט למדני שלא קהה עם פריצתם את גבולות בית המדרש שחרדו לכבוד הרמב"ם המזולזל בידי משכילי איטליה.
לקריאה נוספת:
ד"ר נתן שיפריס שי"ר חדש, שלמה יהודה רפפורט: רבנות, השכלה, לאומיות, זלמן שזר תשפ"ב.
הרב יצחק ברוך רוזנבלום, מורה נבוכים בין משכילי ולמדני גליציה, דעת: כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 85 (2018), עמ' 189 – 228.
הנ"ל, 'צריך עיון', 'הרב הבודד' ט"ז בטבת תשע"ט.
•
[1] יצוין שאת שד"ל שכל ימיו התהלך בין משכילים לחרדים, הזכירוהו מספר גדולי ישראל, כדוגמת הגאון רבי חיים בלייח, אב"ד ורבה של תלסמאן באלג'יריה.
המלבי"ם בספרו "הכרמל". הגאון רבי יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג בעל ה'כתב והקבלה' בבראשית יט ה, כא י, כה כג.
הגאון הבן איש חי - רבי יוסף חיים מבבל בפתיחה ראשונה לספר עוד יוסף חי (דרושים).
ובדורנו הגאון רבי מאיר מאזוז בספר 'אילת אהבים' (בני ברק תשס"ז) ובחידושיו לקידושין (ל' ע"א, עמוד ל"ז מדפי הספר) בזה הלשון: "ואף שאגרות הנ"ל מלאים בכמה מקומות דברים זרים ומרים כלענה, מכל מקום מילי מעלייתא דאית בהו דרשינן להו בפירקא, וקבל האמת ממי שאמרה".
[2] בספרו שי"ר חדש, שלמה יהודה רפפורט: רבנות, השכלה, לאומיות, זלמן שזר תשפ"ב
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com