תחקיר 'כיכר השבת': כ-260 בנות משכונת גילה בירושלים נאלצות לנסוע מדי בוקר לבית הספר בשכונת בית וגן רק בגלל שאין להן בית ספר משלהן, בשכונה, כמו שאמור להיות.
מדובר בתופעה שכל בוקר וצהריים יוצרת פקקי ענק בשכונת בית וגן. לא רק שמורים ומורות, גננות וסייעות מאחרות לעבודה או להגיע לבית, אלא מדובר במצב של פיקוח נפש. מאות ילדות נאלצות לנסוע באוטובוסים אשר לרוב מדובר בנהגים בני מיעוטים שאינם קשובים למלווים אשר נשלחים עם התלמידות. כבר היה לעולמים שילדה נדרסה בגלל שהיא רצה להספיק את האוטובוס וילדות שנשכחו בתוך האוטובוס עם נהג בן מיעוטים.
"אחרי כמה שנים שהבנות היו מפוזרות בכמה בתי ספר, החליטה העירייה שהבנות שלנו תלמדנה בבית ספר אחד וחיברו אותנו לבית יעקב היובל בבית וגן שמיועד לתלמידות מקרית יובל, גילה וגבעת מרדכי", מספר שלומי, אב לשני ילדות בשיחה ל'כיכר השבת'.
"כיום יש לנו שם כיתה ד' ו-ו'", הוא אומר, "בשבתון הבא יפתחו עוד שתי כיתות עם צפי של עוד שמונים תלמידות. זאת עוד לפני שחישבנו את קבוצות הרכישה במורדות גילה שיתאכלסו במהלך השנה ויביאו עוד תלמידות לשכונה".
מה אומרים לכם בעירייה?
"העירייה כולל הצוותים המקצועיים מבינים את הצורך ומחפשים פתרונות, אך עדיין לא נמצא שטח שמאפשרים לתת לבית ספר חרדי.
"המצב היום הוא שעל ההסעות העירייה משלמת אבל לא על הליווי וזה מאד קשה לנו. הבנות צריכות לצאת בשעה מאד מוקדמת מהבית ולחזור בשעות מאוחרות. בימי שישי, יש אוטובוסים שמגיעים לאסוף את הילדות בשעה 12:30. קח לדוגמה את יום שישי - כשהלימודים מסתיימים בשעה 11:45 ובית הספר נשאר ללא צוות מקצועי – הילדות צריכות לחכות הרבה זמן לבד.
"ובכלל, מדובר על רחוב צר שממוקמים בו מספר בתי ספר וגם בית הספר עצמו מחולק לשני מבנים עם כביש באמצע - מה שמצריך ילדות לחצות כביש לצורך מעבר לאולם בית הספר וכדומה. הילדות לחוצות לרוץ לכיוון האוטובוסים וכבר קרו בעקבות זה כמה תאונות".
שלומי חותם: "יש שטחים המיועדים לבתי ספר בגילה אך נראה שיש חשש של העירייה לתת לחרדים, אך הגענו למצב שלא ניתן להמשיך לשלוח ילדות לשכונה אחרת עם הסיכונים הללו".
אבי, אב לשלושה, בשיחה עם 'כיכר השבת': "עוד בשנים עברו בנות היה נוסעות לגבעת שאול ואחר כך זה עבר ליובל. בתחילה היה מדובר בכיתה או שניים. כציבור, החלטנו שעדיף קודם תלמוד תורה, אבל ככל שעוברות השנים צריך לדעת את הגבול. מדובר בכמות גדולה של בנות עם חמש-שש אוטובוסים.
"העירייה לא משלמת על ליווי, זה נופל עלינו. זה מצריך לנהל מערך ליווי שלם כשמדובר בשעות שונות בהם מסיימים את הלימודים. יש לנו רכז מטעם ההורים שעובד בזה במשרה מלאה. הוא צריך לעשות הכל. להעסיק מלווים ומחליפים כדי לנהל את זה".
"תחשוב על זה", מוסיף אבי, "זה אלף מאה שקל לילדה, הורה לשלוש – יוצא לו שלושת אלפים ושלוש מאות שקל.
"כנ"ל לגבי הבטיחות. ילדות ממתינות על הכביש. כמות ההשגחה היא מוגבלת. על חמישים וחמש ילדות יש רק מלווה אחת. מדובר בילדות עם מרץ. אי אפשר לעמוד בזה. שלא נדבר על זה שמדובר בנהגים בני מיעוטים. כבר היה שילדה נשכחה עם נהג שהמשיך לכיוון החניון.
"כל מי ששומע את זה אומר שזה לא שייך", ממשיך אבי, "החוק מחייב לדאוג לכל ילד".
מה אמרו לכם בעירייה?
"משום מה, וזה ממש פלא, הם אפילו לא היו מעודכנים בנתונים. הילדים שלנו מוכרים אצלם ברשימות. הילדות למדו בגני עירייה בילדותן, המערך חייב שהם ידעו שנהיה בשנים הקרובות בכמות כזאת.
"אלא שהם חלטרו שם. שנה שעברה כבר פנינו לראש העיר, 'אנחנו כבר מעל שמונה כיתות, אך למעשה אין שום תכנון לבית ספר בגילה'. בהתחלה הוא לא האמין. בדק ואמר שנכון ונראה מה יש לעשות. הם מודעים לנושא שאנחנו במצוקה.
"צריך לדעת שעוד שלוש שנים אם זה לא ייפתר, אנחנו על שש מאות חמישים תלמידות. חייבים לטפל במצוקה והיום!".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות החלו משפחות חרדיות רבות להתגורר בשכונת גילה. יצוין כי עוד קודם לכן התמודדה השכונה עם מחסור במבני ציבור. במסגרת השלמת הפערים שנעשתה בקדנציה האחרונה בעיקר בשכונות המעורבות, תועדף בדרך כלל פתרון לבנות ורק אחר כך לבנים.
"בעקבות פניית רבני השכונה, הוחלט ראשית לסייע במוסד חינוכי לבנים, שאכן נשכר לטובת תלמידי השכונה בעלות של מיליוני שקלים, וזאת למרות המצוקה הקשה באיתור שטחים ונכסים בשכונה.
"למרות המאמצים הרבים, עדיין לא נמצא מבנה מתאים עבור הבנות בשכונה, והעירייה משלמת לכל הבנות הסעות לבית הספר הקרוב ביותר לשכונה המתאים עבורן. בשבועות האחרונים העירייה עמלה על תכנון ובניית מספר בתי ספר בשכונה שייתנו מענה לטווח הקצר והארוך ונמצאת בהידברות מתמדת בנושא זה עם רבני ונציגי השכונה בתקווה להביא מתווה חינוכי הולם לכל ילד בסמוך לביתו".