השבוע גברו העימותים בירושלים בין ה´סיקריקים´ לבין גורמים אחרים ב´עדה החרדית´ ובמרכזם חסידות תולדות אהרן שהיא גם הכוח המוביל ב´עדה´ והחיילים הנאמנים שלה. הרוחות התלהטו, ונשלף ´נשק יום הדין´ - הפשקווילים, שהומטרו בחוצות ירושלים, והפעם חצו גבולות שהיו מוסכמים עד עתה, כאשר הם כללו דברי נאצה חמורים ביותר, בסגנון שככל הידוע לא היה עד עתה, נגד כ"ק מרן האדמו"ר מתולדות אהרן.
גם אלו שאינם מזוהים במידה כלשהי עם תולדות אהרן הביעו זעזוע על המעשה ששבר את כל המוסכמות לפחות בארץ, שרבנים ואדמו"רים נשארים מחוץ לתחום של המהלומות המילוליות החמורות. האדמו"ר גם ידוע כתלמיד חכם גדול שכל ימות השבוע מסתגר באחד המושבים ולומד תורה יומם ולילה, ומלבד המימד הציבורי של ההתגרות קיים פה המימד של ביזיון תלמיד חכם במלוא מובן המילה.
התחושה בירושלים היא כי הותרו כל המגבלות, ובמלחמה כמו במלחמה אין עוד קודים מחייבים, והאווירה בירושלים החרדית, או לפחות ירושלים של העדה החרדית, מתחילה להזכיר את ירושלים של ימי ערב החורבן, עם פעילות הבריונים, שאכן נקראו ´סיקריקין´, ובראשם עמד אבא סיקרא.
הכל יודעים כי אם תולדות אהרן תיכנס למערכה, הסיקריקים עם כל הכישרון הפוליטי שהפגינו, לא יוכלו להתקיים יותר. קרוב לאלף ושלוש מאות איש, אברכים ובחורים, הם כוח שלא יתקשה להתמודד עם כל אתגר, אבל בתולדות אהרן עצמה חלוקות הדעות. מרבית הציבור בעד תגובה חריפה שלהערכתם תשים סוף פסוק לפגיעות הנמשכות, כולל הפגיעה ברבם. אבל גורמים אחרים בתוך החסידות עצמה בעד עמדה שונה, הגורסת כי תולדות אהרן היא כוח לבדד ישכון, שאינו צריך להתייחס לשום התנכלות כזו או אחרת, אלא לנקוט במדיניות של התעלמות.
מדובר בעימות מתמשך וחמור במיוחד, שאחד משיאיו היה העימות סביב פרשת הקברים שנמצאו או שלא נמצאו עד ל"ג בעומר בדרך לציון רשב"י במירון. רבים הבינו כי מדובר בספין, שאינו שייך לנעשה במירון אלא למלחמות ירושלים, והמטרה היתה לנסות להיפרע מהאדמו"ר מתולדות אהרן על שיצא נגד הסיקריקים באומרו כי פגיעה ביהודי אינה פחותה בחומרתה מחילול שבת. המגמה היתה לנסות לטרפד את ה´הדלקה´ המפורסמת שעורכת חסידות תולדות אהרן, שהיא גם עוגן מרכזי בחייה של חסידות זו ומקור כוח לא אכזב.
סוף דבר ההדלקה התקיימה כסדרה, כאשר האדמו"ר בצעד חסר תקדים הגיע למירון בתוך מתקן מיוחד. מאז החריפו מאד היחסים והגיעו לכדי רתיחה, כשהפשקוויל חסר התקדים הנוכחי, הגיע לאחר שאנשי תולדות אהרן חשפו מידעים נגד גורמים מרכזיים בקרב הקבוצה הסיקריקית.
הסיקריקים שמחזיקים בידיהם מוקד עוצמה חשוב בירושלים, בדמות יכולת הדפסה והדבקה כמעט בלתי נדלית, עושים שימוש מדהים ביכולות שבידם, שהופגנו לעין כל בפרשת הפולמוס על מירון ולמעשה משתלטים בזריזות ובקלילות על הרחוב הירושלמי, כאשר לאחרים קשה מאד להתמודד עם החיוניות יוצאת הדופן שהקבוצה מגלה. גם משום שכל האחרים חוששים, ולא ממש יודעים כיצד מתמודדים עם התעוזה וחוסר המעצורים, שאלה שני מרכיבים שהביאו מגורמים שנראו שוליים, לניצחון.
האשמות בירושלים: "מדשתקי שמע מינה ניחא להו"
בינתיים פרשת הפגיעה חסרת התקדים בכ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן עשויה לסבך את העדה החרדית. חסידי תולדות אהרן הפגועים, ולא רק הם, השקיפו השבוע בתימהון על העובדה שהעדה החרדית לא מיהרה להוציא הודעת גינוי שמוציאה את מפרסמי הפשקוויל אל מחוץ למחנה. "מדשתקי שמא מינה ניחא להו", זו היתה האווירה, הקשה יש לומר, בתולדות אהרן, אבל לא רק בה. לטעמם של אנשי תולדות אהרן שרואים בהתנהלות ´העדה´ לאחרונה כצעדים אובדניים, התבקשה ´העדה´ להוציא הודעת מחאה חריפה מיידית וטוטאלית של העדה החרדית, בעיקר על רקע העובדה שהסיקריקים רואים את עצמם כמי שזוכים לגיבוי של גאב"ד העדה החרדית עצמו, הגרי"ט וייס.
בתו"א אומרים כי בעצם העובדה שאנשים אלה שפגעו בצורה חסרת תקדים בכבודו של האדמו"ר, טוענים כי המנדט שלהם מגיע מהטופ שבטופ של העדה החרדית, היא הנותנת ש´העדה´ תפציץ את רחובות ירושלים במודעות מחאה טראומטיות כפי שבירושלים יודעים לעשות. גם הטענה כי הסיקריקים בין כך יסירו את המודעות בתוך מספר שעות או פחות, אינה מצדיקה לדעת גורמים בתו"א את השתיקה. כאן מזכירים כי על פגיעות הרבה פחות חמורות בגורמים שאינם קשורים לעדה החרדית הוציאה העדה החרדית בתוך שעות ספורות הודעות התנערות ומחאה. ואילו כאן, כאשר מדובר ברבה של החסידות שהיא המעוז העיקרי של העדה השתררו אלם ודממה.
תולדות אהרן שוקלת את צעדיה
כל זה קורה כאשר מרן הגאב"ד עצמו יצא לארצות הברית לתקופת מה (כנראה עד סמוך לחגים), על מנת לקבל טיפול רפואי לבעיה כלשהי עימה הוא מתמודד, והכל כמובן מאחלים לו רפואה שלימה. אבל לא מן הנמנע שכאשר ישוב לירושלים הוא כבר ימצא ´עדה חרדית´ אחרת, לפחות מבחינת הגיבוי הציבורי. אלא אם כן בימים הקרובים ביותר יחול שינוי בהתייחסות העדה החרדית ומישהו בצמרת ´יעשה חושבים´, וירחיק את ´העדה´ מכל קשר עם הסיקריקים ועם מעשיהם. המחשבות הנוגות בתולדות אהרן שעד לא מכבר היו ´הצבא של העדה החרדית´ מבעבעות כבר חודשים ארוכים, ואולי יותר מזה. אבל בשבועות האחרונים הדברים הגיעו לשיא חדש שמבשיל הכרעה שעשויה להיחשב היסטורית.
כבר היום נשמעות בתולדת אהרן אמירות כי הסיקריקים ומי שתומך בהם הם המחסלים של העדה החרדית, ואויביה הגדולים לדורותיהם לא היו יכולים לאחל לעצמם מהלכים טובים יותר בדרך למיגור העדה מאשר אלה של הסיקריקים ומי שמאחוריהם. היום אלה כבר לא מחשבות או אמירות שנלחשות מפה לאוזן, אלא דיבורים שנשמעים בריש גלי, כולל מתן התואר של מחסלי העדה החרדית למי שביצעו את המעשה החמור האחרון ולא רק אותו.
גורמים בתולדות אהרן עצמה לא אישרו אבל גם לא הכחישו השבוע כי בעקבות המהלכים האחרונים, ובעיקר בעקבות שתיקת העדה החרדית מול מה שקרה, נשקלת ברצינות אפשרות הפרישה, גם אם לא הרשמית, מהעדה החרדית. אחד הגורמים כבר הספיק להתבטא כי בתוואי הדברים הנוכחי, מהעדה החרדית לא יישאר אלא ועד הכשרות, שלו כמובן יש חיים עצמאיים משלו. כל השאר, כולל סמכות בית הדין נמצא בסכנה של ממש. כאשר בימים אלה ממש נעשים בירורים מבירורים שונים שלא מן הנמנע כי הם עשויים להוביל אף להודעה דרמאטית.
הבעיה הלא פחות חמורה, שמחשבות – ואמירות - מסוג זה אינן מתגלגלות רק בתולדות אהרן שהיא החוג שנפגע במישרין, אלא גם בחוגים אחרים שהם המסד של העדה החרדית. למשל החוג של דושינסקי, שמלכתחילה נחשב כגורם שקול ומיושב, וגם בו יש מי שמשקיפים בדאגה גוברת על הנעשה בעדה החרדית וגם על מה שלא נעשה. כאשר גם בתוך בית הדין עצמו לא הכל מאושרים מההתרחשויות, וזה כולל גורמים בכירים ביותר, שכבר בנושא מירון הביעו דאגה מהמתרחש. מסתבר כי גם בחוגים הנחשבים קנאיים יותר, כולל אלה שהובילו בהפגנות סביב מתחם קרתא ובוודאי נגד החפירות ביפו, נשמעה לאחרונה ביקורת נוקבת על ההתנהלות.
המסקנה; שקיום העדה החרדית נמצא לראשונה בסכנה של ממש, עם התגברות החשש לאובדן הקשר עם השטח, ואיבוד הצבא של העדה, כבר אינה חזיון בלהות אלא אפשרות קיימת, שהרבבות שצורכים בדבקות מוצרים בהכשר העדה החרדית אינם מודעים לה, ויש כבר עסקנים בכירים בירושלים שמדברים על העדה החרדית במושגים של זמן עבר.
מחכים להתערבות הגאב"ד
כמובן שכל זה יכול להתהפך ברגע אחד, למשל אם הגאב"ד – גם בהיותו בחו"ל - יתערב ויביא לשינוי של מאה ושמונים מעלות, מה שצריך לדעת גורמים בעדה החרדית לכלול לא רק גינוי של התנהלות הסיקריקים לאחרונה אלא יציאה בכל הכוח ובכל חומרת הדין נגדם והבהרה כי הם מחוץ ל´עדה´, לאחר שחצו את הקו האדום האחרון (ואולי לא אחרון, מי יודע).
ימים אלה של אלול תש"ע הם כנראה ימי דין לא פשוטים שיש מי שבכל זאת משתוקק שייהפכו
לימי רחמים ואולי גם סליחות. "ככה ככה נרקדה, ככה ככה כל העדה", ציטטה נושנה בת כמאה שנים, שהפטיר מבלי משים השבוע משקיף שעוקב מזה שנים אחרי הנעשה בעדה החרדית והשבוע גילה לראשונה פסימיות מסוימת בדבר עתיד הגוף המפואר הזה שידע ימים יפים והצליח לשרוד גם בימים בהם התפוררה ארץ, ולשמר בסוג של עצמאות את הירושלמיות בצורתה המקורית, תוך שבניהול חכם בשנים האחרונות הוא פורץ קדימה ומחזק את אחיזתו ואת מעמדו, לא מעט בזכות ועד הכשרות שבראשו עומד בימים אלה, איך לא, איש תולדות אהרן הרב גבריאל פפנהיים, שמשפחתו היא מהמובילות בתו"א, וסבו, הרב שלמה פפנהיים, העומד בראש ועדת "הכ"ג", "הפרלמנט" של העדה החרדית, שהיה זה שיצא ראשון בכל הכוח נגד פעילות הסיקריקים ותומכיהם והזהיר - בפומבי ושלא בפומבי - מפני הצפוי.
"מר"ח סיוון לא היה יום שחדלו מלחפור בקברים"
נכל זה מתערבל מבלי משים בפרשת חפירות הקברים ביפו ובמקומות אחרים. בתו"א יש מי שאומר שהגילוי של קברים דמיוניים (לדעתם) במירון הוביל באורח בלתי נמנע לחפירות בקברים אמיתיים. כאן לא מהססים להאשים את ההתנהלות של גורמים ששוב נמצאים בברית עם הסיקריקים, באחריות להידרדרות החמורה בתחום החפירות בקברים. מסתבר כי בעוד אנחנו שומעים על חפירות חמורות בקברים עתיקים כאשר מוצאים מקברותיהם מתים יהודיים שנחו אלפי שנים על משכבם באתר ביפו, בשקט בשקט מתנהלות חפירות באתרים אחרים, והיד ברשות העתיקות הפכה קלה מאד על ההדק.
גורם בכיר אומר לנו: "מראש חודש סיוון עד היום (מאה ימים) לא היה יום שחדלו מלחפור בקברים". זה התחיל באשקלון, שם עוד היה מקום לטעון כי מדובר בקברות גויים, כנענים, פלישתיים ואחרים. אבל המשיך ביפו, ואחר כך בנצרת, והשבוע גם חפרו בראשון לציון. לפי הטענה, דווקא ההתנהלות הפוגעת בראשי רשות העתיקות מביאה אותם לתגובות ´דווקאיות´.
כאן שואלים למה כל זה קורה לאחר עשור של שקט יחסי, שבמהלכו רשות העתיקות הגיעה להבנה מכובדת עם אתרא קדישא בראשות הגר"ד שמידל, ונקבעו דרכי עבודה משותפות שהבטיחו כי מצד אחד הרשות תוכל לבצע את עבודתה, ומצד שני לא יחפרו קברים שלא כדין. מודל ששרד גם תנאים קשים. לא את אלה של החודשים האחרונים.
הפגנות ליד בתי ראשי רשות העתיקות
למה זה קורה? כאן שוב מפנים את האצבע המאשימה כלפי גורמים המחוברים לסיקריקים. מספרים על טרור אישי לארכיאולוגים, כולל לשוקי דורפמן העומד בראש רשות העתיקות, שבעבר הואשם בידי השמאל ועיתונאים כמו מוטי גילת, כי היה זה הוא שחולל מפנה ביחסים עם אתרא קדישא, הארגון שמפליא לעשות מזה עשרות שנים במלחמה נגד חילולי קברים, וגם בביתו נערכו הפגנות. באתר בניה ערבי בנצרת היה הסכם עם הערבים על ליקוט עצמות, אבל ההסכם פוצץ והעצמות מתגוללות.
וליד בתי עסקנים חרדיים
כאן יודעים לספר גם על טרור אישי נגד הקנאי הלונדוני הנודע, ראש ישיבת הרמ"ה רבי אליקים שלזינגר, שהוא איש נטורי קרתא שגם עמד בראש הוועד נגד חפירת קברים באירופה, אבל כאשר היה מי שלא הסכים להחלטותיו הרב שלזינגר, הוא ספג מטרות עזים של פשקווילים, בהם כאלה שכינו אותו, לא פחות, כ"כומר" ועוד. גם ליד ביתו של עסקן צעיר ידוע שחולל גדולות התנהלו הפגנות והושלכו פשקווילים, כאשר דעתו על הדרך בה יש לטפל בקברים היתה שונה מהדרך שמובילים גורמים אלה.
בימים האחרונים נמצא גם מי שהעניק קורט ´פילפל´ לביקורת הגואה. זה היה אחד העסקנים הבולטים שמזה מספר שנים פועל יחד עם הסיקריקים, במהלכים שהתחילו עוד במלחמות מירון, ונמשכים עד היום הזה. המדובר בעסקן שלאחרונה הפך מוכר, שעמד מאחורי לא מעט פעלולים, אבל בימים האחרונים שינה כיוון, הביע חרטה על הנעשה, והוא מאשים את מי שמנהלים את המערכה ביפו באחריות למחדלים חמורים, כולל העובדה שעצמות מתגוללות באתר בביזיון ולא נעשה שם ליקוט עצמות. עסקן זה מעלה טענות נוספות ומביע חרטה על התמיכה שנתן למערכה במירון ועוד.
זאת כאשר גורמים אחרים מאשימים כי בשעתו היתה הזדמנות למנוע את החפירות באתר ביפו, כאשר ראש עיריית תל אביב חולדאי גילה נכונות רצינית להיכנס לעובי הקורה ולפתור את הבעיה באמצעים שנמצאים תמיד בידיו של ראש עיר, אך לא נעשו הצעדים הנדרשים כדי להשתמש בכיוון פעולה זה.
הראיה האסטרטגית של הגר"ד שמידל
יש לומר את האמת; מדיניותו של הגאון רבי דוד שמידל העומד בראש ´אתרא קדישא´ והוא בעל ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, גורסת כי יש לנהל את המערכה גם בדרכים פוליטיות על מנת שלא ייווצר מצב שבו יהיו רווחים מידיים אבל הפסדים עתידיים.
מכאן נגזרים מהלכים שונים. כולל המערכה נגד חברת אלקטרה, שלדעת רבים לא היא האחראית על החפירות ביפו, כפי שגם הסתבר מחוות דעת שהוציא המשפטן רם כספי שבדק את מערכת החוזים בין אלקטרה לבין החברה שבונה באתר, והגיע למסקנה כי החוזה בנוי כך שאין לאל ידה של אלקטרה להושיע.
אבל מעקב אחרי התנהלות הגר"ד שמידל מגלה לא אחת מאמץ לצרוב בתודעת קהילת העסקים בארץ כמו גם גורמים שלטוניים שונים, כי חבירה לחופרי קברים אינה משתלמת.
הרב שמידל גורס כי במצב הנוכחי כאשר אין יד החרדים ברמה, אולי להיפך, אין דרך למנוע גלישה לעבר חפירות המוניות בקברים. אבל גורמים אחרים, בהם כאלה שבעבר לקחו חלק במלחמות הסוערות נגד חילול קברים, רואים את המהלכים האחרונים באור אחר, הם משקיפים על הפרשה מבעד לחרך של הברית שהם מזהים בין אתרא קדישא לבין הסיקריקים שהפכו זרוע מבצעת חסרת עכבות שהשבוע הגדישה את הסאה. גורמים אלה אומרים כי הקשר שנוצר מסוכן לעתיד המערכה נגד חפירות קברים וגם פוגע קשות במרקם הבסיסי של חיי הציבור שלפחות עד עתה היה חוסה תחת תחום ההשפעה של העדה החרדית.
תובעים ועדת רבנים לענייני חפירות בקברים
גורמים אלה תובעים עתה להקים "ועדת רבנים רצינית", כדבריהם, שתפקח על הנעשה בתחום החפירות בקברים והיא זו שתקבל את ההחלטות. לא שתמיד ועדות הרבנים שהוקמו בנושאים השונים היו מתכון מוחלט להצלחה, אבל זו הגישה שמתגבשת, שגם קשה לטעות במשמעותה - מגמה להפקיע מידי אתרא קדישא וראשה הגר"ד שמידל את ניהול המערכה על הקברים בארץ, כאשר ברור לכל שמדובר במהפך ובוודאי בצעד שאינו פשוט.
גורמים בירושלים גם קושרים את הביקורת הנשמעת, בטענה כי לגר"ד שמידל השפעה מרחיקת לכת על ההחלטות המתקבלות בסביבת גאב"ד העדה החרדית, ומאמינים כי בשל השפעת הגר"ד שמידל, מגיעה תחושת הסיקריקים כי הם זוכים לגיבוי ברמה כזו או אחרת. כך כל המערכות כולם מתנקזות לאפיק אחד שאם לא יתרחש בו שינוי מהיר ודרמאטי הוא עשוי לזעזע את המסד עליו ניצבת העדה החרדית ולא רק אותו. תולדות אהרן היא חסידות מאורגנת שיש בה הירארכיה ברורה, ומכאן אכן מגיע חלק מכוחה הרב. אם תו"א תקבל החלטה ליזום מהלכים יהיה קשה מאד לבלום אותם.