בעצרת תפילה וחיזוק בהשתתפות מאות ילדים ונערים, שנערכה בכותל המערבי, נפתח 'זמן חורף' במחזור השני של 'יזכור' - מפעל המשניות הגדול מסוגו בעולם לזכרם של קדושי השואה.
אלפי ילדי ישראל בכל קצוות תבל לומדים במהלך עשרה חודשים שש מיליון ומאתיים וחמישים אלף משניות, במסגרת לימוד מיוחדת לזכרם ולעילוי נשמתם של מיליוני יהודים.
המבחן הפומבי ובחירת חתן המשניות העולמי יתקיים בכ"ו באייר תשפ"ג - יום שחרור והצלת שארית הפליטה באירופה בכניעת גרמניה הנאצית בהשתתפות נציגים מארגונים ללימוד משניות ממערב ומזרח אירופה, מארה"ב ומדינות נוספות ואלפי התלמידים וההורים בראשות גדולי ישראל.
התוכנית 'לומדים זוכרים' של ארגון 'יזכור' הנערכת בברכתם של מרנן ורבנן גדולי התורה היראה והחסידות ביוזמת הנגיד מר גבריאל גרמן זכרייב נשיא הקרן הבינלאומית 'סטמאגי' מופעלת, זה המחזור השני, ע"י ארגון הגג 'אנחנו וצאצאינו' המאגד כ-60,000 ילדים והורים, אבות ובנים, הנפגשים מידי שבוע ללימוד משותף של כשעה, במסגרת חווייתית, בכ - 1000 סניפים בכ- 70 ישובים. ייחודו – בפנייתו לאוכלוסיות מגוונות הכוללות חרדים, דתיים וחילוניים, ובהיותו מחבר הורים וילדים גם יחד – הנחלת המורשת לדור ודור.
יו"ר 'אנחנו וצאצאינו', הרב אליעזר יוטקובסקי אמר כי התוכנית 'לומדים זוכרים' מיועדת לתלמידי תלמודי תורה ובתי ספר יסודיים בגילאים 8-13 ובמסגרת לימוד זו יתקיימו מבחנים רבעוניים ויחולקו פרסי עידוד והצטיינות.
הרב יוטקובסקי הוסיף כי הארגון החל בהכנת חוברת ודיסק תכני "אשר גאלנו מיד צר". הארגון יפיץ בין החניכים בכל מפעלי החינוך חוברת תוכן ובה; מידע היסטורי, חינוכי וסיפורים מרתקים לצד אתגרים לימודיים ושעשועי חשיבה ומשחק. לחוברת יצורף דיסק שמע, ובו דברי ברכה מגדולי ישראל, ראיונות עם דמויות ייחודיות, סיפורי הצלה מיוחדים, ושירים. פרסום חוברות, אלבומים ודיסקים מסוג זה נעשה בעבר על ידי הארגון בתחומים חינוכיים שונים, ויצר תהודה ציבורית נרחבת בקרב עשרות אלפי משפחות בישראל'.
המפקח החינוכי של 'אנחנו וצאצאינו' הרב מרדכי בלוי אמר: "לצערנו, הדור הצעיר אינו מתעניין בזיכרונות, ורואה בהם עוד פרט היסטורי בלתי רלוונטי. חסרה תחושת החיבור בין הקיום שלנו כיום כעם, כקהילה, כמשפחה – לבין מאורעות העבר. עבור הדור הצעיר, קיומו של העם היהודי ועולם התורה הפורח הינו מובן מאליו. קהילות המנציחות את זכר הקהילות שנחרבו באירופה זו עובדה ללוחות זיכרון, ותו לא. חסרה להם ההבנה כי הם הינם חלק מהתהוותו של נס נפלא, שהחל ביום השחרור וההצלה, והוא חי ונושם עד היום. עם כל דף גמרא, פרק משניות או תהילים, סיפור צדיקים, הקמת משפחה והעברת הערכים והמסורת שכמעט ועלה עליהם הכורת חלילה. כנאמר "שאל אביך ויגדך זקינך ויאמרו לך"
"אמנם, בקרב המבוגרים זיכרון השואה מתעצם. הניצולים נפתחו בשנים האחרונות לספר ולתעד יותר מבעבר, נערכים קורסים, ערבי עיון ומסעות לאירופה. אך, ללא חיבור של הדור הצעיר, כל הפעילות החשובה לוקה בחסר שכן "אם אין גדיים תשים מנין". על מנת להעביר את הלפיד הלאה, ולהצית אש של גבורה יהודית ושל השתאות לנוכח נס הקיום של עמנו – יש להנציח את זיכרון ההצלה, כמו גם ההכרה בנס התקומה. את הגשר הזה חובה עלינו לבנות – כדי שנמשיך דרכו אל העתיד" ואין לך דבר יותר חינוכי ומועיל כלימוד המשנה לזכר הקדושים מתוכם כמיליון ילדי ישראל הי"ד.
מר גרמן זכרייב אמר כי הוא רואה זכות עצומה לקחת חלק בלימוד המשניות שזכתה לברכת גדולי ישראל מרנן ורבנן הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ויבדלח"א מרנן ורבנן.
כמו כן, הרה"ר לישראל וחמישים מחשובי רבני ודייני אירופה בראשות גאב"ד אירופה, הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי זצ"ל ויבדלח"א נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגאון רבי פנחס גולדשמידט פנו בקריאת קודש לקהילות ישראל בארה"ק ובתפוצות לציון יום הצלת יהדות אירופה לזיכרון לדור ודור באמירת תהילים, בלימוד משניות, בחנוכת בתי כנסיות וכתיבת ספרי תורה בכדי להוסיף ולהשלים מה שנחסר על ידי החיסרון של שליש מכלל ישראל שהושמד בימי השואה.
כזכור, בקריאת הקודש שפרסמו כתבו הרבנים כי: 'ביום הכ"ו באייר בו גם החל העם היהודי להתנער מאפר הכבשנים יצוין נס ההצלה הפיזית וסוד התחייה הרוחנית. צאצאים המקיימים תורה ומצוות אינם אנדרטה דוממת אלא הנצחה חיה וקול תורתם הוא תרועת ניצחון, מצבת נצח לזכרם וערובה לקיומנו. וכמו שראינו שבחג הפסח שנגמר השעבוד, שהוציאנו מעבדות לחרות משעבוד לגאולה ומאבל ליום טוב, אע"פ שנהרגו שם רבבות מישראל. ובעבור שארית הפליטה היה יום זה יום שחרור ממחנות המוות ויציאה ממחבוא לחופש, והרשעה כולה כעשן כלתה ובנות הברית בהרבה סיעתא דשמיא שפטו והענישו את הרשעים האלה. ולכן יש בהחלט מקום לתת הודאה לה׳ יתברך על שלא הצליחו הרשעים לכלות אותנו כאשר זממו לעשות'.
