לח״כ האגודאי הרב שלמה לורנץ ז״ל מיוחסת האמרה, ״ניסיון העושר קשה מניסיון העוני״. מח״ל-הליכוד דאז, זכו לראשונה בבחירות במה שנחקק לדורות כמהפך 1977. מנחם בגין ז״ל רצה לפתוח את מרתפי האוצר, לטובת מצביעי המפלגה החרדית שקופחו במשך שנים ולא היו שותפים במנעמי שלטון מפא״י.
בגין-מח״ל רצו לשתף את אגודת ישראל בתיקים ליד שולחן הממשלה, עפ״י החלטת מועצג״ת, אגודת ישראל הסתפקה בשותפות בקואליציה ובתפקידים בכירים בכנסת, הרב לורנץ עשה היסטוריה כשנבחר לראשונה ליו״ר וועדת הכספים.
יותר ממה שהעגל רצה לינוק, הפרה רצתה להניק. מנחם בגין הציע סבסוד מלא ללומדי התורה. בראיה ארוכת טווח, מרן הגרא״מ שך זצ״ל קבע, שאסור להסיר את עול לומדי התורה מכלל הציבור. לימים, כשהמערך-מפלגת העבודה חזרו לשלטון, התברר גם ההיגיון הפרקטי בהחלטה.
שלטון בא ושלטון מתחלף, לומדי התורה הינם השכפ״צ של היהודים והיהדות בכל מקום שהוא. העול הקבוע המוטל על הציבור להחזיקם, מגן, מחזיק ומשמר את הציבור. גם באם יגדל ויוכפל התקציב הממשלתי, כפי שראוי, גם באם הוא יוכנס לספר התקציב לפי ראש, ולא כתקציב מוגדר שמתחלק לפי ראש ברגע נתון, הציבור חייב להיות חלק מאחזקת לומדי התורה בשביל עצמו.
הכנסת ה-25 והקואליציה המסתמנת שונים מכל מה שהיה. מתוך 64 חברים עתידים (לפחות בהתחלה) לראשונה יש בקואליציה רוב לשומרי תורה ומצוות. לאחר השוחד הגלוי שניתן למפלגות הערביות בכנסת ה-24 53 מיליארד ש״ח הפרוסים על תכנית חומש ל-5 שנים, קשה לתקוף תיקון עיוותים וכרסום של השנים האחרונות בתקציבי לומדי התורה. אי השוואת שכרם של עובדי ההוראה החרדים לרפורמה החדשה בשכר החינוך, הינו עוול הזועק לשמיים. פרי תוצר של שר אוצר לעומתי שבידל ומיצב עצמו, כשונא חרדים לתיאבון.
לכאורה, אפשר לחטוף את כל העוגה. הקואליציה תשמח לשלם, ובכך לחסוך בתפקידים. יהדות-התורה מוותרת על משרד בכיר שמגיע לה, מסתפקת במשרדים מהדרג השני והשלישי, ויו״ר ועדת הכספים, דגל התורה מלכתחילה מוותרת על תפקידי שר.
הדרישות המינימליות, השוואת תנאים לעובדי הוראה, מה שמגיע בדין ובצדק, בוודאי. תיקון מיידי לעיוותים בתמיכות שקטנו, עדכון הכספים שנשחקו, ברור. מאידך, שום כספים ייחודיים. אנו גם לא צריכים תקציבים מיוחדים למיגור האלימות ו-או הפשע במגזר, או תקציבים ייחודיים להקמת תחנות משטרה בשכונותינו, ברוך השם .
אנו רוצים להיות אזרחים שווי זכויות. מימון בניית כיתות הלימוד שלנו חייב להיות מתוקצב מראש עפ״י ראש ולפי הגידול הטבעי ו-או קצב איכלוס שכונות חדשות, כמו לציבור הכללי, ולא מכספים ייחודים או הסכמים קואליציוניים בהם ניתן לנפנף כסחיטה חרדית. תקציבי הפצת תורה במקביל לתקציבי התרבות למגזר הכללי לפי אותו יחס, מעוגנים בספר התקציב לא תקציבים ייחודיים. בניית בתי כנסת בשכונות חדשות, מתפתחות, כמו בניית איצטדיונים ומגרשי ספורט, הכל עפ״י קריטריונים ברורים מסוכמים כלליים.
אנו צריכים לצאת מפיות השונאים וצרי העין. לא רוצים תקציבים צבועים המסומנים ל-חרדים שמעוררים שנאה, טינה ומחלוקת. חייבים להיות מתוקצבים כמו כולם בצורה תיקנית ומסודרת. לא לחטוף, לא לרוץ ולתקן שגיאות ושיגעונות עבר, לחשוב בגדול! על העתיד. עיגון התקציבים בספר התקציב יקשה על הוצאתם בממשלה אחרת. כך נעשה ונצליח.
