החשש הגדול בהיצמדות העקשנית לפרוטוקול סדרי הלווית הוד מלכותה, לא היה מהתעייפות המלכה או מי משומריה. היא הורגלה לטקסים ארוכים ומפהקים, והם הרי זו עבודתם – לצעוד שעות ע"ג שעות ללא מטרה ויעד ברור.
לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן
מה שהטריד בהחלט את יוזמי פסטיבל ההלוויה ומארגני הטקסים העצובים והמשמחים כאחד, היה מצבו הנפשי הרעוע של המלך הטרי ירום הודו והדרו, ממרום גילו ובעקבות הנסיבות מורטות העצבים בהמתנה צנועה של 73 שנה (במילים: שבעים ושלוש שנים) להימלכו על אזרחיה המאושרים והמרובעים של ממלכת אנגליה וגרורותיה – היה קיים חשש סביר ומוחשי לסחוב או לעכב את הטקס המיוחל ולו רגע נוסף אחד.
סבלנותו המפורסמת של הנסיך הישיש פגה והתמוססה כבר לפני כשש שנים, עת מלאו לאמו תשעים אביבים. רמזים עבים וגלויים שלח הבן האוהב לאמו כמתנת יומולדת, שמא תפרשי? תיעלמי? תמותי?? אך היא בשלה. מתעקשת עקשנות בריטית טיפוסית שלא להפגין סימני חולשה, חום, קמטים בפנים, או כל זכר לתסמיני פוסט מלכה ודעיכה האופייניים לגיל הזהב - (תרתי משמע).
בנקל אפשר היה לראות את הנשימה לרווחה על פניו של צארל'ס העייף כשהתקשורת כולה הודיעה בקול בוכים על פטירתה של המלכה, כאילו מדובר בטרגדיה אנושית של אישיות צעירה שמתה בתאונת דרכים ולא היתה חתומה על 'ערייבים'.... צ'ארלס גיהץ את הכתר, הדביק את היהלומים ותדלק את המטוס החדיש של הממלכה. "שהחיינו" בשם ומלכות לכל הדֵייעע'ס. כמה ייחל ופילל ליום בו הוא יתחיל לא לעשות את מה שאמא שלו לא עשתה ב-96 שנותיה המייגעות.
אשר על כן, נדברו ביניהם סריסי המלכה שלא להלין את הנפטרת אלא ימים ספורים ומתומצתים, אלו הנחוצים לנתיני המלכה האהובה לחלוף על פניה ולוודא שאכן זה סופי. התכנון היה מדוקדק: מטיסים את 'המיטה' באוויר, בים וביבשה, מעט תוקעים בחצוצרות וממש קצת טילים ויריות. מניפים כמה דגלים, ומוודאים שכולם אבלים. זהו.
אוגוסט 2048
זו השנה ה-26 ששרידיה של המלכה אֶליזַעבֶּעט חגו סחור סחור ברחבי המדינה מהכא להתם ומהתם להכא, עשרות המיליונים עברו על ארונה הלוך ושוב ומלמלו בעל פה את אותם מלמולי כבוד שהנהיגו בשנת מותה – 2022. אך הרגש לא קהה, להיפך! הוא אף התגבר עם השנים, רק עם חלוף הזמן החלו להפנים תושבי אנגליה האבלים את גודל החיסרון ותחושת היתמות חִלחלה עמוק לשגרת חייהם של העם כולו שלא ידע את נפשו.
ובדיוק ביום בו תכנן הפרוטוקול להביא את שיירי כבודה אלי קבר למנוחה סופית סופית ואחרונה, ביום אפרורי מלא בגשם אירופאי מעצבן, והנה שוד ושבר. אההה! ההודעה היתה רשמית וע"פ הפרוטוקול המדוייק. צ'ארלס לא יזכה ככל הנראה להיות מלך במשרה מלאה, הנסיך האהוב מת משברון לב ומתשישות הדרך. ויש אומרים מעוגמת נפש ומריבוי טקסים ועצרות פרידה...
בפסטיבל ימי האבלות על צ'ארלס האומלל לא הזכירו דבר מלבד היותו 'הנסיך הממתין הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה למלא מקום אמו מנוחתה כבוד".
ובהלוויה המצומצמת שנערכה באותו היום, זמזם בנו וויליאם בקול נוגה....
"מלך אביון... מתי ימלוך"?.......