מי לא אוהב לנפוש על חוף הים... לשבת מול הגלים ולחלום על חיים רגועים, או לדשדש במים הקרירים ביום שמש לוהט, או אולי לחפור בחול ולבנות ארמון חול מלא דמיונות מתוקים ואחר-כך ליהנות מאיזה סנדוויץ’ או חטיף?
אין הרבה חופים לציבור החרדי בארץ ואחד הפופולריים ביותר הינו חוף "צאנז" בנתניה. בבין-הזמנים מגיעים יום-יום אלפי נופשים מכל הארץ ליהנות מהחוף היפה הצמוד לקריה החרדית צאנז. לי כתושבת המקום, יש פריבילגיה לטייל על שפת הים כל בוקר. אני יוצאת לטיול היומי שלי מוקדם בבוקר, כשרוב הציבור שקוע עדיין בחלומות הלילה, על מנת להרוויח את האויר הצח של הים. אם בשאר ימות השנה אחרי שאני יורדת את ה-98(!) מדרגות שמובילות לחוף מול מלון גלי צאנז, אני מגיעה לחוף יחסית נקי מפסולת, עכשיו בתקופה זו של בין-הזמנים יש טינופת מזעזעת, כל בוקר מחדש.
משום מה, הנופשים משאירים, ללא בושה, מאות אריזות ריקות של במבה, ביסלי, ארטיקים, איגלואים וכו', ושאריות אוכל וחפצים מכל הסוגים – מגלגלי ים עד נעליים ומשקפיים. יש מיכלי אשפה בשפע שעיריית נתניה דאגה להעמיד במקום, אז אי-אפשר לומר שאין היכן לזרוק את האשפה. מה כל כך קשה לזרוק את העטיפות לפח? זה לוקח רק כמה שניות.
כל בוקר העירייה שולחת פועלים לאסוף את הזבל בשקיות ירוקות ואח"כ משאית עוברת לאסוף אותם וגם את החפצים היותר גדולים – שולחנות, כסאות, מטריות שמש, מנגלים ועוד שמועברים לאתר זבל כלשהו. הבוקר נתקלתי במנהל האחראי על ניקוי החוף, שפשוט קילל את הציבור הדתי, “הדתיים האלו, הם חיות!!”. איזה חילול השם! לא היה לי מענה להשיב לו, הרי הוא צודק. זאת התנהגות שלא ראויה בכלל לציבור שלנו!
הקיץ הזה ראינו של"ע מידת הדין מתוחה ולא מעט דם נשפך לצערינו. כל אחד שואל מה הוא יכול לקבל על עצמו להמתקת הדינים. והנה, אפשר גם להנות מהחופש וגם לעשות דבר קטן שהוא גם מצוות "ואהבת לרעך כמוך" וגם קידוש השם. זה לא דורש מאמץ גדול, אבל יכול לפעול הרבה בשמים. תדאג לזרוק את הפסולת לפח, וודאי אם הוא שלך, אבל אם מישהו אחר שכח, אפשר להרים ולזרוק ולזכות לעוד מצווה וחוף נקי ונעים.
קיץ בריא ומהנה!
