פרק ב': צוהר נדיר להבין את ערך למדנותם של יהודי ירושלים בתחילת המאה הכ', אנו למדים ממאמר 'נתיבות שלמה', קווים לדרכו של מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל בהרבצת תורה והעמדת תלמידים', שפורסם ב'מאסף תורני' קובץ ישורון' (ט"ו תשס"ה עמ' תסב והלאה) שכולו עדויות מכלי ראשון שסיפר מרן הגרש"ז אוירבך לנכדיו.
במאמר הנ"ל, הובא שסיפר הגרש"ז כי את הספר 'שערי יושר' להגר"ש שקופ למד בשנות לימודו ב'עץ חיים', בעזרת הנשים, מפני שהלומדים שם לא הביטו על כך בעין יפה. בנותן טעם ניתן להוסיף פה את השמועה שטוענת שעותק ה'שערי יושר' בו למד הגרש"ז היה היחיד באותם השנים בירושלים.
עוד מסופר שם, כי כשהודפס ספר חידושי רבי חיים מבריסק על הרמב"ם, הגרש"ז אוירבך שיגר סכום כסף לבריסק ורכש את הספר שהגיע אליו בדואר לירושלים. העותק הנדיר נשאר עד ימינו בבית מרן הגר"ש אוירבך זצ"ל. בקובץ ישורון הנ"ל הובא שהגרש"ז אוירבך ידע את כל חידושי רבי חיים הלוי בע"פ, מה שנותן לנו להבין את ערך הערצתו של הגרש"ז לתורתו של רבי חיים.
(מעשה מעין כך סופר על הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל, שמכר חצי מדף של ספרי קודש משומשים שהיו ברשותו, כדי לרכוש את ספר חידושי הגר"ח מבריסק שיצא לאור באותם ימים. על אשת מחברתו הרבנית הצדקנית לאה סופר שהיא ויתרה על רכישה מסוימת לילדיה, בשביל שבעלה הגדול יוכל לרכוש את ספרי החזו"א. הובא במוסף שב"ק יתד נאמן בשבוע לפטירתו).
דבר מעניין נוסף סיפר הגרש"ז אוירבך: כשעלו תלמידי ישיבת סלבודקא לאה"ק, הם חששו להשתכן בירושלים עקב לבושם המודרני שלא התקבל אצל בני הישוב הישן. לאחר מאורעות תרפ"ט בני הישיבה עברו לירושלים: "אין לשער ולתאר את עוצמת החיזוק שבני תורה אלו הביאו לעיר. תושבי ירושלים באותם עת היו דוויים וסחופים מעניות וייסורים של שני רבות, וחיי הפשטות שהיו מנת חלקם בכל התחומים גרמו שגם כבוד לומדי תורה לקה במדה ידועה, בני ישיבה לא זכו להתכבד כראוי וגם הם היו דווים ושפופים".
ממשיך ומספר הגרש"ז אוירבך: "משבאו הללו [תלמידי ישיבת חברון לירושלים] והיו לבושים בקפידה והסתובבו בהדר בסמטאות העיר, ועסקו בלהט ביישוב רמב"ם מוקשה ודיברו בלימוד מתוך כבוד וגדולה, עשה הדבר רושם רב על הישוב כולו ורומם את כבוד התורה".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com