פרשת השבוע – פרשת חוקת – פותחת בנושא פרה אדומה אשר משתמשים באפרה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת בלשון המקרא ”וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל.. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, לְכָל-נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא ... הוּא יִתְחַטָּא-בוֹ“
מצוות פרה אדומה נקראת בלשון "חוק", מכיוון שאומות העולם מתריסים אותנו אודותיה בשאלות, מה היא המצווה הזאת? ומה טעם יש בה? יש בה אכן פרטים רבים שאינם מובנים לנו בשכל האנושי, כיצד בדיוק מטהר אותנו אפר הפרה מטומאתנו? וכן הפרטים המדוקדקים הנדרשים כדי להשיג את אותה פרה נדירה, " פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה " ואם יש בה אפילו שתי שערות שחורות או לבנות הרי היא פסולה! מסכת שלימה נכתבה על כך ע"י חכמי המשנה בשם "מסכת פרה". ועל כך אומרים חז"ל: גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה.
אך האמת היא כי לא רק אומות העולם, אלא להבדיל גם יהודים יקרים שואלים אותי בכנות ולא בהתרסה, מדוע התורה מדקדקת כל כך בפרטים הללו עד כדי כך שהשגת פרה כזו היא נדירה ביותר וכמעט בלתי אפשרית. מדוע?
•
השבוע הזדמנתי לפגישה מיוחדת עם מנכ"ל בית החולים הלל יפה ד"ר מיקי דודקביץ לצורך עניין ציבורי שעוד יפורסם, תוך כדי שיחתנו ראיתי את הדאגה שלו לדיוק המושלם והחתירה לרמה של 100% באבזור הרפואי ובכל מה שנוגע לתפקודו התקין של בית החולים הוא לא נותן מקום לשום שינוי, או ויתור גם לא באחוז אחד!
בחיים הפוליטיים למדתי שהאומנות היא דווקא הפשרות והחתירה להסתדר ברמה הפרקטית בלי לעורר מהומות... וכאן ראיתי גישה אחרת, דריכות ואחריות לרמה של מאה אחוז ללא עיגול פינות או פשרות כלשהן.
במחשבה פשוטה הבנתי את ההבדל, כשמדובר בנושא קריטי של חיי אדם, אין מקום להסתפק ב80 אחוזים או אפילו ב99 אחוזים, אם רופא מנתח יסתפק חלילה בפחות ממאת האחוזים של הטיפול, הסיפור עלול להסתיים בכי רע... כולנו מבינים כי בנושא קריטי שכזה, אין מקום לחוסר דיוקים. אין את הפריבילגיה לטעות!
•
נחזור כעת לפרשת השבוע, התורה מלמדת אותנו כי כשהמדובר בנושאים החשובים והקריטיים החובה היא לדייק ברמה של מאת האחוזים, בלי זה – לא יהיה כלום! ובדיוק כפי שאנו לא מבינים ברפואה ולא נדע להצביע על האסון שעלול לקרות אם התרופה תורכב מרכיב כימי מסוים שדומה למרכיב המקורי ברמה של 99%. כך ויותר מכך לא נוכל לדעת מה הוא השינוי הקריטי בין פרה אדומה עם שערה אחת לבנה או שחורה לבין שתי שערות. ולכן מזהירה אותנו התורה כי זו היא "חוקה", ואין לך רשות לשנות ממנה כמלוא נימה, זה הוא נושא חשוב וקריטי, אל תשנה אפילו באחוז אחד, גם אם אתה לא מבין...
•
ומכאן – לעולם המעשה, כעת אנו עומדים בסיומה של שנת הלימודים, כבכל שנה זו היא תקופה של חשבון נפש עבור כולנו, זה הזמן להתבונן לאחור, להסיק מסקנות ולהפיק לקחים. האם כמורים, כמחנכים וכהורים, עשינו את מירב המאמצים, השקענו את מיטב הכוחות כדי לעשות את תפקידנו בשלמות, או חלילה נכשלנו.
עלינו לדעת כי תפקידנו בחינוך גם הוא קריטי לילדינו שהופקדנו עליהם ובמשמרת שלנו עלינו לתת מצדנו את מאת האחוזים, לא פחות מכך. עלינו לפעול במיטב יכולתנו כוחנו ומרצנו כדי להגיע אל המקסימום.
אמנם יודעים אנו שמבחן התוצאה לא תלוי בנו, אך רק אחרי שהאדם עשה מצדו את המקסימום הוא יכול להיות רגוע ולבטוח בבורא העולם שגם התוצאה תהיה טובה וראויה, אבל כשהאדם לא מנצל את כוחותיו, והוא נותן תשעים אחוז במקום מאה אחוז, הרי מצדו זה הוא כישלון!
לכל אדם ישנו תפקיד, ובכל אדם טמונים כוחות נפלאים, לו רק ישכיל להשתמש בכוחותיו במאת האחוזים, שכרו רב מאוד. התפקיד של האדם הוא למצוא את הכוחות הללו, הטמונים בקרבו, ופשוט להשתמש בהם.