לאחר נאום ראש הממשלה השבוע על סגירת הבאסטה ופיזור האבטיחים, ולאור הדמעות הרבות שזלגו במורד לֶחְיַים של אזרחים רבים ונרגשים - מתוכנו של הנאום המרטיט ובעיקר הכנה, הצלחנו בדרך לא דרך להניח את ידינו על הנאום המקורי שהכין ראש הממשלה – בטרם עבר את הצנזורה של יועציו שנותרו לפליטה.
אזהרת קריאה! לא לבעלי לב חלש!
לכל הטורים של 'בקריצה' - הקליקו כאן
אזרחי ישראל היקרים והתמימים.
בשעה קשה שכזו, עת כל הטוב שהיה לכם בשנה האחרונה עומד לקראת סיומו, ורגע לפני שתתחילו להתגעגע לבשורה ההיסטורית שזכיתם לחיות בזמנה, ה"ה ממשלתי הנדירה האהובה והטובה. עומד אני כאן לפניכם בראש זקוף וגאה לתת כמה מילות הסבר קצרים ומעוררים, לנמק ולהוכיח, לסַבר את האוזן של האזרח המקריח, על מה ולמה עשינו מה שעשינו והיאך דווקא בפרשת קורח נבלענו.
ראשית ברצוני לפנות לכל אותם מאות שבחרו בי, אני מעריך אתכם ואוהב אתכם! אני מודע לכך שבטח לא ישנתם בשנה האחרונה מחַרַטה ומתסכול ואתם עייפים נורא. אבל "לפום צערא אגרא"! הקרבתם את קולכם למטרה טובה ונעלה. לשפץ בית של יהודי ולהגביר את הסיכויים שלו למצוא עבודה בהמשך חייו, מחמת השורה שנוספה לו בקורות חיים. אין זה דבר של מה בכך! שימחתם משפחה מרעננה בכלום כסף .
אני מתאר לעצמי שקראתם את ספרי "איך מנצחים מגיפה", שדרך אגב הוריתי לשרת החינוך להכניסו לספרי החובה בבתי הספר הממלכתיים ולבחינות הבגרות (לטובת עתיד ילדינו וחשבון הבנק שלי), בעיניכם ראיתם איך חיסלנו את המגיפה כשצעדנו לפי סדר הפרקים. אז באו ואפתיע אתכם שספרי זה היה ראשון בסדרה! כרך א' מתוך אנציקלופדיה שלימה שהולכת ונכתבת בימים אלו על שלל הנושאים המטרידים אתכם אזרחים אהובים ומבוהלים.
כבר אחשוף בפניכם שהספר הבא יהיה על נושא 'יוקר המחיה – איך משקמים מדינה הרוסה אחרי שמישהו רק ניסה' – יהיו בו עצות מעשיות ופרקטיות שגיבשתי לאורך השנה האחרונה ומחמתה. מתוך הניסיון למדתי שהדרך הטובה ביותר להוריד מחירים ולהגדיל הכנסות, זה קודם כל להעלות מחירים דרסטית ולהוריד הכנסות דרמטית. כך תחושו הרבה יותר את השיפור באיכות החיים.
הספר הבא אחריו יהיה על נושא 'מילים כדורבנות – איך הופכים הבטחות לבדיחות וכאילו לא קרה כלום', זהו חיבור גאוני שמלמד בעצם על בניית אמון ציבורי וביסוס הביטחון העצמי לאחר פיצול אישיות כרוני והתמכרות לשחיה בביצת שקר טובענית.
כעת בטח נופל לכם האסימון במה הייתי עסוק בשנה האחרונה, ולמה היה לי קצת פחות זמן להתעסק בזוטות כמו ביטחון, כלכלה, יוקר המחיה, איראן ושני חבריי למפלגה, פשוט ראשי ורובי היה טרוד בכתיבת הספר ובאיתור מחסן למהדורה הקודמת.
אני משאיר לכם מדינה משוסעת, קרועה ומפולגת עם בור תקציבי מפלצתי ועם חברי כנסת ערבים שמנים עם כיסים נפוחים ופרצופים מחויכים. אבל הערב אתם האזרחים מאירים ומאושרים וזה מה שחשוב לי, ואני לא נכנס ל'קטנות' למה אתם מאושרים.
בלב מחסיר פעימה אני מעביר את המדינה במצב גריטה לידידי יהיר, שסייע לי בכל תקופת ה'לשם שמים' והיינו בגדר 'שניים שעשאוה' ואני רגוע לחלוטין, כי אין מצב שיצליח להציק יותר מהמצב הקיים. דאגתי מראש שזה יהיה המצב האופטימלי ביותר. הסירו דאגה מליבכם.
ולכם, המיעוט האומלל שלא זכה להצביע לי בבחירות ונמצא בהתלבטות קשה בין כניסה לדיכאון לבין בריחה מהארץ. (והתור לדרכון הכריע), אומר את הדבר הבא – כל מה שעשיתי היה לשם שמים!! ממש! לא לשמי התכוונתי ולא להנאת גופי ח"ו, אלא רק למענכם ובשבילכם – אזרחים דוברי ערבית וראשי רשויות בדואים יקרים. לא הסרתי מנגד עיני את צרכיכם ודרישותיכם, רק שלא היה לי שמץ של מושג מה עושים במקרה כזה...
כל כך הייתי שקוע ב'לשם שמים' שתאמינו לי לא היה לי פנאי להתעסק עם ה'לשם הארץ' ודברים גשמיים נוספים.
וברשותכם אפרט להמחשה: חלוקת כל תקציב המדינה לשלושים שנה הקרובות לבני מיעוטים היה מכורח "ואהבתם את הגר" והשאיפה לקרב כל יהודי. גם אם הוא גוי.
הלהיטות לחבק את הרפורמים והקונסרבטיבים היו תרגיל הסחה שלא ישימו לב שאני מפנק את האורתודוכסים הרבה יותר. תרגיל שהסתבך כי נגמר הכסף פתאום.
וכמובן ההשתוקקות לְרַצות את השמאל והתקשורת היו שיא ה'לשם שמים' שאפשר, רציתי שתתפללו חזק חזק שאעוף ואז יבוא ראש ממשלה ימני ויסדר את כל מה שפִילגנתי. כמה פשוט. אההה?? איך כתוב?... "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמים"....
וכל רצוני היה רק שיתגדל ויתקדש שמיה רבא.
קדיש על המדינה.