ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) קיימה היום (שלישי) דיון בנושא בחינת התאמה והנגשה של שוק התעסוקה בישראל לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית.
לפי דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שחובר ע"י מרב פלג-גבאי לבקשתה של ח"כ יוליה מלינובסקי, שיעור החרדים בכוח העבודה בישראל הוא כ-8% ועל פי תחזיות הוא צפוי להגיע עד שנת 2065 ל- 26%. נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2022 כמחצית מהגברים החרדים מועסקים. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך מיעדי התעסוקה שנקבעו בהחלטת ממשלה מאוגוסט 2021 לפיהם יעד התעסוקה לגברים חרדים בגיל 25-66 יהיה 65% מועסקים בשנת 2030 והוא יועלה ל- 70% אם גיל הפטור שלהם משירות צבאי יירד.
לעומת זאת, בקרב נשים חרדיות שיעור התעסוקה הוא כ- 81% ובניגוד לגברים, ששיעור התעסוקה שלהם עודנו רחוק מהיעד לשנת 2030, שיעור התעסוקה בקרב הנשים כבר עומד ביעד שנקבע לשנת 2030. גורמים ממשלתיים ומקצועיים טענו כי העצירה במגמת הגידול היא בין היתר על רקע הגדלת תקציבי התמיכה הממשלתיים והותרת גיל 24 כגיל הפטור משירות צבאי לתלמידי הישיבות.
יו"ר ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה בדיון: "שילוב חרדים בשוק התעסוקה הוא צורך קיומי של המדינה. אנחנו צריכים להפסיק לדבר במושגים של "הם" ו- "אנחנו". זו החברה וזו המדינה שלנו, אנחנו באותה סירה ואנחנו צריכים לפעול ביחד כדי להגשים את המטרה של עידוד תעסוקה במגזר החרדי. אם אני כאישה אצטרך לעשות חושבים על סביבת העבודה שלי כי אני יודעת שיש בקרבתי גברים חרדים אז אני אעשה את זה. במגזר החרדי יש המון גברים שמעוניינים לצאת לשוק התעסוקה אבל הם לא עושים את הצעד בגלל קשיים חברתיים. המדינה צריכה לסייע למגזר החרדי בהשתלבות הראשונית בשוק העבודה, אנחנו צריכים לדעת היכן ניתן להסיר חסמים ע"מ לעודד עלייה של אחוז העובדים בחברה החרדית. משרד האוצר צריך לפתוח את הכיס כדי לעודד העסקה של המגזר החרדי".
נריה שבזי, בן 23 אבא לילדה מביתר עילית, סיפר על הקשיים שלו להשתלב בשוק העבודה: "אני משרת בצה"ל וחוזר כל יום הביתה, חיפשתי למצוא מקום עבודה שיעסיק אותי כדי שאוכל להביא עוד פרנסה הביתה. אני מצליח למצוא רק עבודות מזדמנות כמוכר בפיצוציות, כל מקום רציני אחר דורש ממני לפחות 12 שנות לימוד או ידיעה של השפה האנגלית. אין לי ליווי מקצועי בכל ההשתלבות שלי בשוק העבודה".
בתחילת שנת 2018, ההכנסה החודשית הממוצעת והחציונית של הגברים החרדים היתה קטנה בכ- 40% מהכנסתם של גברים יהודים שאינם חרדים, והכנסתן הממוצעת והחציונית של הנשים החרדיות היתה קטנה בכ-30% מהכנסתן של יהודיות שאינן חרדיות. גם השכר הממוצע והחציוני ברוטו לשעה של נשים וגברים חרדים היה נמוך בהשוואה לזה של יהודים שאינם חרדים.
לפי נתוני רשות החדשנות שיעור המועסקים החרדים בענף הייטק בשנת 2021 היה 3% בלבד. דו"ח של המיזם הלאומי לשילוב חרדים בהייטק מציג את הפערים שקיימים בין רמת ההשתכרות בחברה החילונית ביחס לחברה החרדית. חרדי שיבחר להשתלב בהייטק בסביבה חילונית ירוויח בממוצע 18,750 ₪ בחודש לעומת זאת חרדי שיבחר לעבוד בחברת הייטק בסביבה חרדית ירוויח בממוצע 9,760 ₪ בלבד. ד"ר אסף מלחי, חוקר החברה החרדית, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מעסיקים משתדלים להתאים את עצמם גם לחברה החרדית אך זה לא תמיד מצליח. אנשים בחברה החרדית שעובדים בסביבה חילונית לא משתתפים בימי גיבוש של החברה. שילוב בין חרדים לחילונים במקומות העבודה זאת הזדמנות להסרת מחיצות ולקרוב בין המגזרים השונים. צריך לעודד העסקה של המגזר החרדי גם בחברות הקטנות ולא רק בחברות הגדולות".
צחי מנטש, נציג איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים: "אנחנו נוקטים בפעולות רבות על מנת לקדם שילוב אוכלוסייה חרדית בתעשייה בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. נשמח להיענות אוכלוסייה זו מצידה, אבל צריך שניים לטנגו ואנו משוועים לקליטת עובדים אלה. אנחנו פונים למגזר החרדי כדי שיגיעו להשתתף בירידי התעסוקה השונים, אבל נתקלים בהיענות נמוכה מאוד".
לפי מחקר שנעשה בבנק ישראל, 4% בלבד מהגברים החרדים שרוצים לעבוד לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. אייל ארגוב מחטיבת המחקר בבנק ישראל: "נתוני ההשתתפות בחברה החרדית בשוק העבודה נמוכים מכיוון שאין שם רצון רב לעבוד. בעוד 40 שנה האוכלוסייה החרדית תהיה רבע מהאוכלוסייה הדמוגרפית בישראל. במידה ושיעור התעסוקה של הגברים החרדים יהיה זהה למגזר הכללי התוצר לנפש במדינת ישראל יעלה ב- 13 אלף שקלים. אין ספק שהורדת גיל הפטור תסייע להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה".
מעבר למגזר ההייטק ישנם מגזרים רבים שמוכנים להגמיש את התנאים שלהם לטובת קליטת עובדים מהחברה החרדית. בשלטון המקומי טענו כי הם מוכנים להוריד את תנאי הסף בחלק מהמשרות ע"מ לקלוט עובדות ועובדים מהמגזר החרדי. בלשכת סוכני הביטוח טענו כי יש להם מחסור של 3,500 עובדים במשרות של בק אופיס. שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח: "אנחנו יוצאים בתוכנית הכשרה להכנסת עובדים לענף. מדינת ישראל הולכת להכשרה אקדמאית, אבל זה לא בהכרח נכון לכל מגזרי העבודה ולכל הקשת החברתית בישראל. חרדי שרוצה להיכנס לשוק העבודה יכול להגיע אלינו ולקבל שכר ראשוני שהוא מעל לשכר הממוצע במשק".
"יש למעלה מ- 140 אלף משרות פנויות במשק והמגזר החרדי יכול לתת לכך מענה מידי" כך אומרת יוליה איתן, ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה והתעשייה. לדבריה: "חסר לנו תוכנית תעסוקה רב שנתית. בגלל מורכבות של הליכי אישור תקציב אנחנו פועלים בלי תוכנית רב שנתית לשילוב של המגזר החרדי בשוק העבודה. צריך לתכנן בצורה נכונה ויעילה את גיוס העובדים החרדים לשוק העבודה".
ח"כ יוליה מלינובסקי סיכמה את הדיון ואמרה:
"שילובה של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה היא משימה לאומית, כלכלית וחברתית חשובה. היעדרותם של החרדים משוק העבודה, גורמת למדינה לאובדן תוצר ולאובדן הכנסות עצום. שילוב החרדים הוא חשוב גם לחיזוק הסולידריות החברתית ולצמצום השסעים בחברה הישראלית. על הממשלה לייצר "מודל ביניים" וכלי מדיניות שיעסקו בעידוד תעסוקת חרדים בקרב המעסיקים. ככל שנטפל בסוגיה מהשורש, כך שמעסיקים יתכוננו טוב יותר ויעלו באמצעות התאמות את המודעות בקרבם ובקרב עובדיהם לצרכיהם הייחודיים של החברה החרדית, כך נראה רצון גדול יותר של החברה החרדית להשתלב בשוק העבודה".