פרסום ראשון! בחורף תש"ע שלח הגר"ש אלתר מכתב תשובה לגרמ"מ שולזינגר בסוגית 'יום הולדת'.
הגאון רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר (חי ופעל בין השנים תש"א - תש"ע) תושב בני ברק, היה ידוע בגאונותו העצומה, ובקנאותו הרבה, שתדיר היה יוצא כנגד פורצי הגדר בציבור החרדי, ולא חשך את שבט לשונו מרבנים גדולים. הגרמ"מ חיבר עשרות כרכים על רוב מסכתות הש"ס בשם 'משמר הלוי' בה נודעה לציבור הרחב את גאונותו הרבה.
הגרמ"מ שולזינגר ניהל תכתובת ענפה עם רבים מגאוני ישראל, אחד מהם הגר"ש אלתר, במשך יותר מעשור. רובם של המכתבים לא הודפסו ולא נודעו לציבור הרחב.
מדור 'היסטוריה ואקטואליה' מציג בזה מכתב אחד בעניינים מיוחדים, אשר התפרסם במדור "רוממות המעשים", מדור נפלא היוצא לאור מידי שבוע תחת השם יודל צציק, ומתפרסם בו מ"רשימותיו" של אביו הגאון שליט"א.
מכתבו של הגר"ש אלתר
מסתבר שבשו"ת 'כתב סופר' לגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג, הובא מקור שחוגגים יום הולדת, והגר"ש אלתר שלח שאלה לגרמ"מ שולזינגר בבקשה שיודיע לו האם יש עוד מקור זולת ה'כתב סופר' לחגוג יום הולדת?
בתשובתו הגרמ"מ שולזינגר מצטט מקור אחר ב'כתב סופר' שלא לחגוג יום הולדת.
בהמשך המכתב דן הגר"ש אלתר האם מותר לירוק רוק תפל על גבי העין משום רפואה, ומספר מעשה בעניין זה מזקנו ה'אמרי אמת' הרבי מגור.
תשובת הגרמ"מ שולזינגר לגר"ש אלתר
בראשית מכתבו מודה הגרמ"מ שולזינגר לגר"ש אלתר על הטעות שתיקנו בהבנת דברי ה'כתב סופר', ומגדיר את דברי הגר"ש אלתר "דברים שנאמרו למשה מסיני".
בהמשך מכתבו כותב הגרמ"מ שולזינגר לגר"ש אלתר על קדושת זקנו החידושי הרים מגור, שפעם בא רב אחד גדול לפני הגר"ח מבריסק, והתלונן לפניו שאין עולה בידו לפלפל ולסלסל ולחדש בתורה הקדושה, ואמר לו הגר"ח: תלמדו ב"חידושי הרי"ם"!...
המכתבים המלאים
מכתב מהגר"ש אלתר, לגאון רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר מחבר "משמר הלוי"
בס"ד
כ"ה טבת תש"ע לפ"ק
לכבוד הרה"ג מרביץ תורה לרבים בכתב ובע"פ, כמו"ה משמ"ר הלוי שליט"א
אחדש"ת
קבלתי כו"כ מכתבים מכת"ר, ואשיב על מה שהגיע היום, אם יש מקור לחגוג יום הולדת, בנוסף להמובא בשו"ת כת"ס יו"ד קמ"ח.
ואני תמה על עצמי, אטו בשו"ת כת"ס כן יש מקור לחגיגת יום הולדת, הרי בתולדותיו הנדפסות בתחילת כתב סופר עה"ת (בשם: אהל לאה) כתב, דדרכו הי'ה לסיים מסכתא ביום זה, ולא הזכיר שעשה חגיגה, ונהפוך הוא, שבשנתו הנ"ד הסתגר בבכי'ה רבה, ע"ש בסוף אות ב', [ולבי אומר לי, שהיות שחלה בקטנותו כידוע, והי' נוטה למות, ואביו הקדוש ביקש בעדו, ואמר "אויף פופציג יאהר האב איך אויסגפוילט", הי' מסופק הכת"ס, אם חמשים שנות חיים או שיגיע לגיל חמישים, וע"כ בהשלימו ונכנס לשנת נ"א הי' אצלו שמחה יתירה, (וכידוע חי חמישים שנה, אחר אותו חולי), כל זאת כמובן, הרהורי דמיוני בלי מקור].
בב"ב קכו: רוקא דבוכרא מסי, לכאורה ענין סגולי, מדמועיל בבכור דווקא, ובשבת קח: אסור לשים רוק תפל ע"ג העין, משום רפואה, משמע רפואה טבעית, ואולי הא והא איתנהו?
[ידוע המעשה עם ה"אמרי אמת", שפגשו מאן דהוא ברכבת, וביקשו שירוק לעינו לרפואה (בהיותו בכור), וה"אמרי אמת" לא ענהו כאוולתו אלא בניחותא: "אטו דווקא אני צריך לעשות רפואה זו", ופירש בזה מדרש גבי עשיו, שאחר ששמע שיעקב נטל ברכותיו, התחיל מחכך בגרונו, להראות שרוקו ג"כ מרפא וכו'].
הכותב בחפזון המוקירו ומברכו עבריו"ג ונהו"מ [=עם בריות גופא ונהורא מעליא]
שאול אלתר
•
תשובת הגרמ"מ שולזינגר להגר"ש אלתר
בס"ד יום ג' לס' "ואזכר את בריתי" כ"ו טבת תש"ע
הו"כ הדר"ג הרמה שליט"א
נעימות בימינם נצח!
א) קבלתי אתמול אחה"צ בשמחה רבה ועצומה את הפקס מהדר"ג שליט"א, שבו העמידני בקרן אורה מטעותי בהבנת דברי הכת"ס זיע"א, וכל מש"כ הדר"ג בזה הוא אמת ויציב ונכון, הן הן הדברים שנאמרו למשה מסיני.
ב) לכאו' כפה"נ רוח ה' דיבר בו בהדר"ג שליט"א [עי' שות רעק"א סי' קכ"ח], שבדיוק אתמול כתב לי בהא דב"ב קכ"ו ב', אשר היינו אמורים ללמוד זאת, בערב [בפיגורנו (א"ה: עיין שבת דף קכ"ט ע"ב תוד"ה מפגרי רבנן) לע"ע בהדף היומי], [או אולי ידוע לו זאת מ"קול הלשון" שאנו עומדים שם?] עכ"פ דבר בעתו מה טוב, ואמרו הלומדים שי', שלכאורה החילוק פשוט, דהגמרא בשבת ק"ח ב' מדברת, מרוק תפל, וזה רפואה טבעית ומועיל מכל אדם, משא"כ הגמרא דילן בב"ב קכ"ו ב' מדברת מסתם רוק, גם שאינו תפל, והוא רפואה סגוליית, לא טבעיית [שדוקא הרוק התפל הוא רפואה טבעיית], וזה ברוקא דבוכרא, האם נכונים הדברים?
ג) האם הסיפור מה"אמרי אמת" מודפס באיזה מקום?
ד) מה פירוש המלים בתשובתו "אטו דווקא אני צריך לעשות רפואה זו"?
הנה העבודה בס"ד ב"זמרת הלוי" הנחמד אמנם מתקרבת לסיומה בס"ד, אבל לע"ע היא מתעכבת מפני קדימת עבודה נמרצת בס"ד, בהדפסת דבר בעתו [ שאולי יצא לאור בס"ד לר"ח אדר הבעל"ט, התחלת לימוד סנהדרין בדף היומי בשעטומ"צ], ה"ה ספר "שיעורי משמר הלוי" [דוגמת זבחים שי"ל בתשס"ו], על סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות, שנרשמו ע"י אותו רושם דזבחים, ויש לי בזה בס"ד הרבה מאד עבודה בתיקונים והגהות והשמטות והוספות, הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו לאיש רש ונקלה כמוני היום, והנני רושם כל זאת לפני הדר"ג שליט"א, בידעי גודל שמחת לבו הטהור, ועינו הטובה המופלגת [ירושה היא לו מאדוננו קדושנו תפארת ישראל ה"חידושי הרי"מ" זי"ע ועכי"א] באהבת תורתנו הקדושה היוקדת בקרבו א"ש תמיד.
אינני זוכר אם כתבתי כבר פעם להדר"ג שליט"א [או שידוע לו מעצמו] את מה ששמעתי מדודי [בעל ה"תורת זאב"] זצ"ל, [שהי' מספר זאת בנשימה אחת, עם המסופר ב"נרות שלמה" סי' קמ"ח, יעוש"ה הסיפור מה"מנחת חינוך"], שפעם בא רב אחד גדול מגדולי הזמן לפני הגר"ח דבריסק זיע"א, והתלונן לפניו שאין עולה בידו לפלפל ולסלסל ולחדש בתוה"ק, ואמר לו הגר"ח: תלמדו ב"חידושי הרי"ם"!... כך סיפר הגרי"ז, והמשך הסיפור: של"זמן" הבא הגיע אותו רב גדול שוב לבריסק "און הער האט גישאטען מיט תורה..." [והוא שפע בתורה...] הרי כאן שני סיפורים מהגר"ח: אחד מהמנ"ח, ואחד מה"חידושי הרי"מ" ! ...
ר"ב כמה שאלות נחמדות, שרשמתי היום בס"ד תוך כדי העבודה הנ"ל בסנהדרין בס"ד, בכפילת ההודאה והברכה עד בלי די מצפה לישועות גדולות
משה מרדכי בן סימה לאה
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com